המועצה להשכלה גבוהה אישרה פתיחת מסלול לימודים נוסף במכללה האקדמית צפת: מסלול לבריאות דיגיטלית. מגפת הקורונה האיצה את התפתחות התחום הזה.
המועצה להשכלה גבוהה אישרה במהלך השבוע האחרון פתיחת מסלול לימודים נוסף במכללה האקדמית צפת: המסלול לבריאות דיגיטלית. המסלול יפעל במסגרת החוג למערכות מידע ניהוליות במכללה.
עד היום, אישרה המועצה להשכלה גבוהה לשני מוסדות אקדמיים בלבד להגיש הצעה לפתיחת חוג בנושא: המכון הטכנולוגי HIT בחולון והמכללה האקדמית צפת. המכללה האקדמית צפת בחרה ללמד את התחום כמסלול בחוג למערכות מידע, וזאת על מנת להעניק לסטודנטים כלים רחבים יותר ויישומיים יותר בתחום מערכות המידע.
בשנים האחרונות תחום הבריאות הדיגיטלית הפך להיות אחד השווקים המתפתחים והצומחים בעולם, והוא צפוי להגיע להכנסות של מעל ל-600 מיליארד דולרים במהלך השנים הקרובות. מגפת הקורונה האיצה את תהליך צמיחת התחום משמעותית.
בנוסף, ממשלת ישראל אישרה את התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי עוד בשנת 2018. מדינת ישראל נחשבת למעצמה בתחום זה, כאשר רשומות בתחומה יותר מ- 2,000 חברות הפועלות בתחום זה.
מסלול הבריאות הדיגיטלית במכללה האקדמית צפת, הצפוי להיפתח כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה, תשפ”ב, נועד לענות על צורך קיים, הולך וגובר בתעשייה הישראלית והבינלאומית, גישור על “פערי שפה” בין אנשי המחשבים לאנשי מערכת הבריאות. המסלול הוא בעיקרו טכנולוגי ומחשובי, עם זאת הוא משלב אלמנטים הקשורים ישירות למקצועות הבריאות.
במסגרת הלימודים במסלול, צפויים הסטודנטים ללמוד נושאים הקשורים בניתוח נתוני ביג דאטה (נתוני עתק) ולמידת מכונה (למידה חישובית), הכרה ותפעול של מערכות תומכות החלטה בתחום הרפואי, לימודי רפואה מבוססת מאורעות ולימודי רפואה מותאמת אישית, בד בבד עם לימודי מערכות הבריאות והרפואה בעולם ובישראל, בשילוב לימודי רגולציה ואתיקה בריאותית.
בוגרי המסלול צפויים לקבל לא רק רקע טכנולוגי, אלא גם פיתוח כישורים המאפשרים הצלחה בהיי-טק, כדוגמת יזמות וחדשנות, הבנה עסקית וכדומה. תחום הבריאות הדיגיטלית מעניק פתרונות יישומים במגוון רחב מאוד של מערכות, ביניהן:
מערכות מידע רפואיות, המאפשרות ניהול ומעקב אחר תיקים רפואיים ותהליכים רפואיים המתרחשים בזמן אמת, כדוגמת מעקב אחר ביצוע חיסוני קורונה, כמו גם ניתוח נתונים, הנובע מהמידע הרפואי האישי של כל מטופל ומטופלת.
- מערכות טכנולוגיות, המאפשרות רפואה מרחוק, הן במובן של מעקב וטיפול אחר חולים בביתם, והן היכולת לקבל אבחנות וטיפולים מרופאים מומחים מעבר לאוקיינוס.
- שימוש ברובוטים, יישומי Internet of Things) IoT – האינטרנט של הדברים): מחשוב לביש, מחשוב בליע (קפסולות המכילות מצלמות שנבלעות דרך מערכת העיכול), שבבים ביולוגיים המוחדרים לגוף וכו’, המיועדים לביצוע משימות אבחון וביצוע של פעולות (כגון: צילומים, ניתוחים, תקיפת תאים סרטניים וכדומה).
- רפואה מותאמת אישית (Personalized Medicine) – מחד גיסא, פיצוח הגנום האנושי, ומאידך גיסא, התפתחויות טכנולוגיות בתחום של בינה מלאכותית וניתוח נתוני ביג דאטה (נתוני עתק), המאפשרים התאמה אישית של טיפולים ותרופות, כמו גם קבלת החלטות פרטנית ואישית לכל מטופל על בסיס הגנטיקה האישית ונתוניו הרפואיים האישיים.
