כדורסל גברים: הפועל גליל עליון – השנים הראשונות

גרשון פרינץ משתף אותנו בתולדות הקמת הפועל הגליל העליון החדשה בכדורסל בשנים 1966-1980

העלאה מחודשת שעלתה לראשונה אצלינו בשנת 2012.
אתר גליל עולה בפרויקט מפתיע, חדשני ומעניין מאוד על תולדות קבוצת הבוגרים של הפועל גליל עליון בכדורסל, בין השנים 1966 ל- 1980. כל זאת בשיתוף פעולה מלא עם גרשון פרינץ – מי שהגה ויזם את הקמת קבוצת הפועל הגליל העליון “החדשה”, שיחק בקבוצה מהקמתה עד לעלייתה לליגה הראשונה, מי שהיה מאמנה הראשון, כתב את חזונה-חלומה והגשים את חלומו כמעט במלואו.

קבוצת הפועל הגליל העליון בכדורסל עברה גלגולים רבים בשמה ובקורותיה. הקבוצה הייתה קיימת בעבר בשמה זה, אך התפרקה (1964).
תולדות הקמתה המחודשת מוכרים למתי מעט ולכן החליט גרשון פרינץ לעזור בשחזור ההיסטוריה שלה.
בהקמתה של הקבוצה ובדרכה המפוארת היו שותפים רבים. אוהדים רבים ליוו אותה ומלווים אותה באהבה ובאהדה רבה גם היום. “לא ידעתי שתופעה זו של הגליל תקנה לעצמה מוניטין ואהבה מיוחדים במינם בישראל ובאירופה. ועל כך תודה לרבים רבים”, אומר פרינץ.
“במרחק הזמן נוצרים אי דיוקים וטעויות, כולל בזיהוי האנשים המופיעים בתמונות ובתאריך צילומן. אשמח לכל עדכון בסיפורי האישי שיתווסף לסיפור ההקמה של המועדון”, מוסיף פרינץ.
חברים המעוניינים להוסיף פרטים ופרקים שאינם נמצאים כאן מוזמנים ליצור קשר עם גרשון פרינץ.

כמה שורות על גרשון פרינץ
גרשון פרינץ יליד כפר סאלד, בן להורים שעלו מגרמניה ב 1933-5 לשער הנגב. הם היו בין מייסדי קיבוץ כפר סאלד ב- 1942. אביו ולטר הביא את 4 הפרות הראשונות מיגור לרפת בכפר סאלד. כעבור כ- 50 שנה קיבל את פרס העבודה ע”ש נמיר, עבור מפעל חיים ותרומה מיוחדת לתעשיית החלב. אימו מרים הייתה אחות במקצועה ומומחית לפגים ולתינוקות, עלתה במסגרת תוכנית בלינסון לחיזוק הרפואה בארץ. הייתה אחות בשער הנגב ובצפון עמק החולה.
ב- 1952 כאשר התפלגה התנועה הקיבוצית היו ההורים בין מייסדי גבעת חיים איחוד.
מרים נשלחה ב- 1956-7 לצאלים ולעין גדי לעזרה ולהדרכה בתחום הרפואה והתינוקות, במסגרת התמיכה של התנועה הקיבוצית בקיבוצים צעירים.
גרשון בוגר לימודי החינוך הגופני במכון וינגייט ובוגר ביה”ס למאמנים בכירים, היה פעמיים מנהל מחלקת הספורט במועצה האזורית גליל עליון. 1973-7, 1987-91, מנהל מחלקת ההכשרות בנוער העובד, מנהל כספים במנהל/ממשל בדרום סיני ומנהל משאבי אנוש בתעשייה.
גרשון בוגר וינגייט לחינוך גופני, בוגר קורס ניהול מתקדם וקורס דירקטורים.
 
גרשון הגה את הקמת הפועל הגליל העליון, יזם הקמתה, היה מנהלה הראשון, השחקן “המיובא” הראשון, וראש הקבוצה מהקמתה במשך שנים רבות ועד לעונתה הראשונה בליגה הלאומית. בשנותיה הראשונות שימש כמאמן שחקן. גרשון גם כתב את חזונה-חלומה שהתגשם כמעט במלואו.
 
גרשון היה בוגר האולפנא לספורט של הפועל גבעת חיים, אגודה ששלטה בסוגי ספורט רבים בתנועה הקיבוצית ובמדינה בשנות ה- 60 במאה הקודמת. גרשון שיחק כדורסל בהפועל גבעת חיים בליגה הראשונה מהיותו בן 16, בשנים 1962-1968, והוזמן לנבחרת העתודה של ישראל.

בשירותו הצבאי גרשון נכלל בנבחרת הנח”ל, אשר זכתה באליפות צה”ל ב- 1965. שירותו הצבאי בשבטה אשר בנגב ועלייתו לגליל מנעו ממנו המשך קריירה ספורטיבית.
 
 

 
גרשון היה אלוף ישראל לנוער באתלטיקה קלה בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס בשנת 1964.
הישגו בקפיצה לגובה 1.90 היה מעמידו באותה תקופה בין הקופצים הטובים בישראל.
גרשון שיחק כדורמים כשוער בהפועל גבעת חיים, בקבוצה המיתולוגית של האחים ראובן, גרשון וחנן שפע, יורם מנדלבאום ז”ל, גדי ורד, נמרוד דרייפוס, אסף ברות, עידו גל ואחרים וזכה איתה 3 פעמים באליפות ישראל.
גרשון שיחק כדורגל בהפועל כפר בלום בליגה השנייה. בשנת פעילותה האחרונה 1968/9, קיבל הצעות רבות מקבוצות רבות בליגות העליונות בכדורגל (מכבי נתניה של מרדכי שפיגלר ושמשון תל אביב של גדעון דמתי ואלי כהן) ובכדורסל (הפועל ירושלים).
 
 

 
בזמן לימודיו בוינגייט השאיר חותמו על תוכנית הלימודים של בית הספר. בין היתר יזם את הטיול השנתי בן 4 הימים. בהיותו בשנת הלימודים הראשונה ב- 1970 נבחרת ישראל בכדורגל יצאה לאליפות העולם במכסיקו. המאמנים/מורים אמציה לבקוביץ ועמנואל שפר ביקשו ממנו להחליפם בהיעדרם. הציונים באותה שנה ניתנו ע”י גרשון. גם כאשר השופט הבינלאומי אפרים אטלס יצא לשפוט בחו”ל גרשון החליפו בשיעורי “ארגון מפעלים”.
בסיום לימודיו בחינוך גופני בווינגייט, הוצעה לו עבודה במקום, אך החליט לוותר על קריירה ספורטיבית ולהקים את מחלקת הספורט בגליל. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה.
 
 
ראשית דבר – ניסיונות ראשונים
 
1966/7 – הפועל שדה נחמיה – גרשון הגיע לשדה נחמיה כמ”מ במסגרת הנח”ל. הוא נבחר ע”י מפקד הגדוד (מפקד הנח”ל בעתיד) לוי חופש, להקים את הפלוגה ה”מקצועית” הראשונה במסגרת הנח”ל. המחלקה/פלוגה הורכבה מ- 60 חיילים שחלקם היו בעלי עבר פלילי (כבר אז היו סמים ואלכוהול בצבא), חלקם חיילים בודדים ואחרים ממשפחות הרוסות ומצורפים.
בזמן היותו בשדה נחמיה הוקמה קבוצת כדורסל ששיחקה בליגה ג’. מכיוון שגרשון שיחק בליגה הלאומית נבצר ממנו לשחק בה והיה מאמנה בלבד. בקבוצה שיחקו האחים פימנטל (1.92 ס”מ כפול 2). הקבוצה רצה בקלילות לקראת העלייה לליגה ב’, אך במשחק העלייה המכריע חסרה את האחים פימנטל (שגויסו לצבא לקראת מלחמת ששת הימים). שדה נחמיה נוצחה במשחק המכריע ע”י הפועל כפר גלעדי. את סל הניצחון לכפר גלעדי קלע צליל גורלי מקו העונשין (לצליל הייתה יד זהב).
שלמה שלזינגר ז”ל ויעקב בן דוד ניהלו את הקבוצה. יעקב אלבז היה הצלם והנהג. הקבוצה נוהלה במסירות ובמקצועיות רבה.

 
1967/8 – הפועל שדה נחמיה מחוזקת – לאחר מלחמת ששת הימים ועם הקמת קיבוץ מרום גולן הצטרפו לשדה נחמיה שני שחקנים מהליגה הלאומית, זכריה שנפר מגבעת חיים ואלישע ילין מיגור. הקבוצה הגיעה להישג נדיר בהגיעה לגמר גביע הקיבוצים ע”ש “בן עזרא”. בקבוצה שיחקו 5 שחקנים מעל ל- 1.90 מ’, דבר נדיר באותם ימים. רכז הקבוצה היה גרשון 1.82 מ בלבד. באותם הזמנים שיחקו 6 קבוצות של הקיבוצים בליגה הלאומית. הפועל שדה נחמיה מליגה ג’ בהפתעה מרעישה, ניצחה את הפועל אשדות/אפיקים (מקום שני בליגה הראשונה) ששיחקו בה אילן זייגר ואמנון גמר שחקני נבחרת ישראל. בסיום העונה שדה נחמיה המקורית התפרקה, לאחר שחלק משחקניה עבר לקבוצות אחרות.
 
 

1968/9 – הקבוצה המשותפת לדפנה ולשדה נחמיה
ניסיון נוסף להקים קבוצה חזקה נכשל, חלק מהשחקנים עוזבים למרכז הארץ.
 
1969/1972 – לימודים בווינגייט
גרשון מצטרף להפועל דפנה.
 
אפריל 1970 – מרדכי פימנטל נפטר
מרדכי פימנטל נפטר באירוע טראגי, לאחר אירוע קודם בו נפצע קשה בראשו בתאונת דרכים.
מרדכי וגרשון היו חברים בנפש . מרדכי היה משכמו ומעלה תרתי משמע – שחקן יוצא דופן ביכולותיו, צנוע בהליכותיו, ישר והגון, מפקד אמיץ ונערץ. דוגמא אישית. מנהיג מלידה.
מרדכי וגרשון עבדו יחד, בילו יחד וחלמו להקים נבחרות כדורסל ברמה גבוהה בגליל. מותו היה משבר קשה למשפחתו ולכל מכריו.
גרשון החליט להקים קבוצה חזקה בגליל ולהנציח את זכרו של מרדכי במשחקי אליפות הגליל לישובים.
(בהתחלה נערכו המשחקים כל שנתיים).
גרשון מצטרף להפועל דפנה כמאמן שחקן. באותם זמנים הפועל דפנה שיחקה בליגה א’ (הליגה השלישית) והיה לה סיכוי סביר לעלות לליגה השנייה. הקבוצה בעלת ממוצע הגובה הנמוך בליגה, נכשלה שוב ושוב בעליה לליגה גבוהה יותר. בקבוצה שיחקו אבישי פלג, איצלה הראל, יחזקאל יהושע, אבי גור, יורם אשד, בני לב, צביקה קנר, חיים קמין, מאירקה צודנר, יוחנן סדן, חיים שגיא, ניסים שלמה, עמירם מגדל, אליעזר מירון ונמוכים נוספים. עומר טל הצטרף לקבוצה בהגיעו לגיל 16… עמוס זהבי ישב במזכירות ודאג לתוצאות הוגנות.
יש לציין שאבישי וגרשון למדו באותן השנים בווינגייט ובכל שבוע השתתפו בדפנה בשני אימונים ובמשחק. בנוסף לאמון בדפנה אימן גרשון ב- 4 קבוצות נוספות – בעמיר, בשדה נחמיה ובקבוצות ילדים.
 
ספטמבר 1972 – אולימפיאדת מינכן
אולימפיאדת מינכן הייתה אירוע מכונן בהקמת הפועל הגליל העליון בסוגי ספורט רבים. גרשון ואבישי פלג השתתפו במשלחת הסטודנטים הישראלית שנבחרה לייצג את ישראל, כחלק מהמשלחת הגדולה לאולימפיאדה. לפני הנסיעה לאולימפיאדה, גרשון השתתף באספת החברים בדפנה ושכנע את חברי קיבוץ דפנה לאשר לאבישי את הנסיעה, כאשר בימים ההם רק אסיפות החברים בקיבוצים אישרו נסיעות לחו”ל.
המשלחת יצאה למינכן כשבוע לפני האולימפיאדה. בשבוע זה הם ביקרו באימוני הנבחרות השונות בענפי ספורט רבים, למדו את המנהלה, את שיטות האימון (היקיות) וקיבלו שיעור מאלף בחינוך לספורט נקי והוגן. (אבישי ממשיך להרביץ ולבכות במשחק הכדורסל גם היום לאחר גיל 70).
“במשך כל האולימפיאדה צילמתי תמונות אוטנטיות מאוד וביניהן מפגש אקראי ומרגש עם שני האתלטים הגדולים במאה הקודמת אמיל זאטופק מצ’כיה וגסי אוונס מארצות הברית. עם זאטופק שוחחנו על האביב הצ’כי שהוא היה בין יוזמיו והתבררה לנו אהדתו הגדולה לישראל. לצערי התמונות נשרפו בפיתוח. ונותרה לי רק חתימתם”, מספר גרשון.
 
בערב שלפני הרצח, גרשון בילה עם מוני ווינברג ויוסף רומנו זיכרונם לברכה. מוני הזמינו להצטרף אליו למופע של רודנסקי במינכן. באינטואיציה מקפיאת דם, לאחר שסיימו ארוחה קלה, זמן קצר לפני השעה 22.00, דקות לפני תחילת ההצגה, הוא החליט לעזוב את השניים ולחזור למשלחת הסטודנטים הנמצאת בבית מלון סמוך, ובכך הציל את חייו. מוני ויינברג ויוסף רומנו נתקלו ברוצחיהם בבוקרו של יום המחרת.
לימים מתברר לו בשיחה עם אנקי שפיצר, שבעלה אנדריי הגיע מאוחר בלילה מאמסטרדם, ישן במיטה המוזמנת לגרשון ונרצח אף הוא.
 

אחד מהסמלים איתם אפשר היה להיכנס לכפר האולימפי

הסיפור על אולימפיאדת מינכן סופר בעיקר ע”י העיתונות, סיפורים אישיים נבלעו ולא הגיעו לפרסום. “במשך שנים לא הייתי מסוגל לספר את סיפורי המלא על האולימפיאדה. משפחות הוריי נרצחו בשואה, מעטים שרדו. עד 1972 כאשר ביקשתי מהוריי לצאת למינכן, הם לא סיפרו לי דבר על קורות משפחותיהם. הוריי אישרו את יציאתי למינכן בגאווה. בחזרתי ממינכן התגלה לי סיפורם העצוב של משפחותיהם. סיפורי המלא על אולימפיאדת מינכן יסופר בעתיד”, משתף אותנו גרשון.
 
סוף 1972 – ריכוז הכדורסל– הצעה ראשונה. צליל גורלי ויענקלה זיל (ז”ל) העושים למען הספורט בגליל, מבקשים מגרשון לרכז את ענף הכדורסל בגליל. גרשון בונה תוכנית שתכליתה – הבאת הגליל לליגה הראשונה (חלק מהחזון).
 
הנקודות הראשונות לבדיקה ולביצוע

1. האם יש פוטנציאל לבואו של קהל למשחקים?

הבאת להקת הכדורסל “הארלם גלובטורס” האמריקאית לגליל.שמוליק יעקובסון, שאימן בהפועל גבעת חיים מציע להביא לגליל את הארלם גלובטורס, הקבוצה הלוהטת בכדורסל האמריקאי והעולמי… הארלם הופיעה ב”אצטדיון” החוץ באילת השחר (במגרש הכדורסל שלרגלי הגבעה – היום מגרש הכדורגל). האצטדיון היה מפוצץ עד אפס מקום וההצגה לעיני 3,000 צופים היתה מושלמת.
המסקנה: פוטנציאל הקהל הגלילי בכדורסל בלתי מוגבל.

2. הקמת מערך של מאמנים ברמה גבוהה

בשנת 1973 מוצע לגרשון להיות רכז הספורט הראשון ולהקים את המחלקה במועצה האזורית הגליל העליון.
1972/4 – הכנת הצוות המקצועי – כדי לממש את הפוטנציאליש לשלוח מועמדים לקורסים ל”מאמנים בכירים” בווינגייט. צעירים רבים במגוון רחב של ענפי ספורט נשלחים לקורסים. גם גרשון מסיים קורס מאמני כדורסל בכירים עם צביקה שרף, שאימן במכבי דרום ופיני גרשון שאימן בחולון.
המדריכים : רלף קליין ויהושע רוזין זכרונם לברכה.
נפתחות קבוצות כדורסל רבות בליגה ג’ ובליגות ילדים ונוער ונשלחים אוהדי כדורסל לקורסי שיפוט.
שחקני קבוצות הכדורעף בגליל, ענף הספורט הראשי באזור (השומר הצעיר) עוברים למשחק הכדורסל.

3. הקמת אגודת האם – הפועל הגליל העליון

קבוצת הפועל גליל עליון מרכזת כוחות מקומיים ומזמינה ילדים ונערים מוכשרים מכל הארץ לגליל. (ביה”ס לכדורסל מתחיל לפעול).

4. הספורט מתאים לכולם. כל אחד מוזמן לעסוק בענף הספורט המתאים לו וברמה הנכונה עבורו.

כולם יכולים לשחק בכדורסל או/ו בענף ספורט אחר על בסיס חינוך משותף לקבוצתיות ושייכות לקבוצת האם “הפועל הגליל העליון”.
 
אוקטובר 1972– מייקל אטינסון “הזר האמריקאי הראשון” מגיע לגליל. גרשון היה מורה לחינוך גופני בביה”ס דנציגר שבקרית שמונה. באחת ההפסקות הגיע בחור אמריקאי צעיר למגרש הכדורסל בבית הספר (במסגרת ביקור סטודנטים יהודים מארה”ב בישראל) ושואל “האם אפשר לצרפו”. בין השניים נוצרת כימיה מיידית. מייקל אטינסון, הסטודנט שבא לביקור קצר בישראל החליט להישאר ולהצטרף לכפר גלעדי. מייקל יהווה עמוד התווך של הגליל בהגנה. מייקל עוזב ב- 1977 לטובת כוחות הביטחון.
 
מדברי מייקל אטינסון שהגיע לשנת התנדבות ונשאר בישראל: “תקופת השתייכותי להפועל כפר גלעדי/גליל עליון הייתה חלק בלתי נפרד מצעדי הראשונים בישראל. באוקטובר 1972 נחתי בשדה התעופה “בן גוריון” במסגרת התוכנית של הסוכנות היהודית להתנדבות בת שנה בארץ (לא ל- 40 שנה !). באותו הערב נסענו, קבוצת המתנדבים, ישירות לקריית שמונה לאולפן בעיר.
בערב השני הידהד רעש של כדורי סל שנשמע היטב בשקט של הערב בבית הספר דנציגר. כשחקן מכללה בארה”ב, נמשכתי באופן טבעי למוכר לי בארץ ובעיר זרה. במגרש פגשתי את גרשון שהעביר לחניכיו אימון כדורסל. גרשון הזמין אותי להצטרף לאימון ואף הזמין אותי להשתתף באימון של כפר גלעדי. לאחר בדיקה קצרה גרשון אישר לי לשחק בקבוצה. עבורי חווית הכדורסל בגליל הייתה הרפתקה אמיתית. נסיעות ארוכות בלילות בטרנספורטר של 11 נוסעים, לקיבוצים בצפון הארץ. כמעט כל נסיעה חייבה ירידה לטבריה, כי כביש קדרים עמיעד טרם הוקם.
רוב המשחקים היו במגרשי חוץ, במשטחי בטון ולפעמים בגשם. בנסיעות למשחקי החוץ יוסי קלר ז”ל היה תמיד מצויד בנשק האישי שלו M16. זו הייתה תקופה של חדירות מחבלים מהפתח-לנד, אזור ששרץ מחבלים, קטיושות נפלו בתדירות רבה כמו בשדרות היום. החוויה הזו עם החבורה המיוחדת של השחקנים בגליל איתם שיחקתי הייתה בלתי נשכחת עבורי. זו הייתה תקופה שונה מהיום ואני הייתי חדש”. מייקל שומר על קשר רצוף עם אנשי הגליל ואף הופיע במשחק לזכרו של ישי פלס ז”ל שנערך בחולתה באוגוסט 2011.
 
1972/3 – העונה הראשונה. הקמת הקבוצה– גרשון עובר להפועל כפר גלעדי ומשמש בה כמאמן שחקן וראש הקבוצה. הקבוצה מורכבת משחקני כפר גלעדי: נפתלי יובל, יוסי קלר ( ז”ל),מייקל אטינסון, אבנר כרמי, זמי גליק, אברמלה נורקין, שלמה ברזילי, און רבינוביץ, גיורא אורן, אביהוא גלעדי ז”ל ומהשחקנים הצעירים: ישי פלס (ז”ל), עומר טל ובועז רימון, אלה מתגייסים לצבא לאחר כשנה. דוד בריקס ואבנר כרמי מנהלים את הקבוצה. צליל גורלי “שר החוץ”, מתנדב להיות היו”ר (לענייני חוץ). הקבוצה משחקת בליגה ב’ (הרביעית) אך לא מצליחה לעלות לליגה א’ כאשר במשחק המכריע מפסידה לעין דור לאחר שתי הארכות. מייקל מחטיא מהקו.
 

1973 – הקמת מחלקת הספורט במועצה
צליל גורלי, יענקלה זייל (ז”ל) ושלמה קוגל (ז”ל) פונים לגרשון להקים את מחלקת הספורט במועצה האזורית הגליל העליון. במועצה אשר בקרית שמונה אין לגרשון משרד ואין רכב והוא מגיע כל יום למועצה באופניים, כיאה לאיש ספורט, כך במשך שנה. מוני חמל ראש המועצה וארהל’ה הגזבר אינם יודעים איך לאכול את הצרה החדשה. אך באמצעות יהודה הרמן ז”ל, מזכיר המועצה, גרשון בונה את מחלקת הספורט. הרמן מפנה את משרדו ואת רכבו מדי יום למספר שעות עבור גרשון, המוצא עצמו מחלק את זמנו בין הישובים במועצה (כולל המושבים) לבין המוסדות בתל אביב ולבין ההוראה בביה”ס דנציגר בקרית שמונה. יש לציין שבאותם הימים בקושי היו טלפונים בישובים והיה קשה מאוד לדבר עם רכזי הספורט שלהם.
בפרוץ מלחמת יום הכיפור ב- 6 באוקטובר 1973, גרשון מגויס מיד וחלק גדול מהפעילות במועצה נפגע.
מספר ספורטאים נהרגים, אחרים נפצעים ורבים מגויסים לתקופות ארוכות. באפריל 1974 גרשון משתחרר וממשיך במועצה.
לקראת סוף 1974 גרשון מצטרף למשרדו של שמחה אורפז מדפנה, מנהל מחלקת התרבות במועצה. שמחה וגרשון שמחים ליזום ביחד מספר פרויקטים. הם מוציאים לאור את העיתון הראשון של המועצה. בעיתון שני עמודים (בגודל של ידיעות ביום ו’) והוא מחולק לתרבות, למידע על אירועים, לראיונות ולספורט.
ב- 1974 מתחלפים ראשי המועצה – דן לבנון מתמנה ליו”ר המועצה וגיורא לבקוביץ מתמנה לגזבר, וגם מנהלי “פיתוח הגליל” מעורבים בפיתוח הספורט. מחלקת הספורט מקבלת תמיכה רבה. בעתיד יהפכו השניים לאוהדים החשובים של הספורט בגליל ויהפכו לחלק מרכזי בהקמת מחלקת הספורט המתפתחת (הם הבינו שבמקום מחלקת רווחה גדולה רצוי לתמוך במחלקות הספורט, התרבות והחינוך). אחרי שנה של נסיעה באופניים לעבודה, מחלקת הספורט מקבלת רנו 4 לפעילותה…
 
 
החזון (החלום) 1973/4
גרשון מחליט להתאים את חלומו/חזונו לאגודת “הפועל הגליל העליון” ולמחלקת הספורט. החזון הזה ישמש אותו בכל סוגי הספורט. ברבות הימים יהפוך החזון למציאות מדהימה ואגודת “הפועל הגליל העליון” בענפיה השונים תהפוך למותג ישראלי ושם נרדף להצלחה בישראל.
כעבור מספר שנים מאמניה הצעירים יאמנו את נבחרות ישראל: חנן גלעד ומיכה שטראוס בשחייה, מיכאל לובן באתלטיקה קלה, עמוס גלעד בג’ודו, מולי קצורין, דויד בלאט, בוב גונן, עודד קטש ופיני גרשון בכדורסל וגם בענפי ספורט נוספים הגליל הצטיין, כגון בהתעמלות: המאמנות רותי אבלס/פלד ואילנה ברנדיס עשו עבודה מצוינת והבנות שלהן ייצגו את ישראל.
 
החזון הכללי: אגודת הפועל הגליל העליון תגיע להישגים מיוחדים בספורט הישראלי והאירופי ותהייה האגודה הישראלית המצטיינת ביותר בתחום חינוך הנוער להוגנות ולמקצוענות בספורט. האגודה תשמש בית גידול לספורטאים צעירים מכל מקום בארץ וחממה למאמנים בתחילת דרכם

1. בגליל יאמנו צוותי המאמנים הצעירים הטובים ביותר בישראל במקצועותיהם, לאחר שהשתלמו בבתי הספר למאמנים בכירים בארץ ובחו”ל. הגליל ישמש עבורם בית חם והם ירגישו שייכות אליו. יעשה מאמץ רציני להשאירם בגליל.
2. ספורטאי הגליל ישאפו למצוינות ולהצטיינות בספורט, תוך שמירה קפדנית על הוגנות וטוהר המידות בספורט ומחוץ לו. האגודה תתמוך בבתי הספר בגליל בתחום החינוך והספורט.
3. האגודה תאפשר לכל הילדים עד גיל הצבא (כולל) להתמודד במסגרת תחרותית מסודרת של הפועל הגליל העליון.
4. כל הקבוצות בגליל יתחרו בשם “הפועל הגליל העליון” והמצטיינים יתחרו ברמה גבוהה יותר בקבוצות הבכירות.
5. כל מאמני הגליל ושחקניה ישוחררו לכל קבוצה אחרת, אם ירצו בכך, ללא תנאים מוקדמים. המאמנים והשחקנים שיהיו מעוניינים בכך ישתקעו בגליל ותינתן להם עזרה במציאת מגורים קבועים, עבודה ופרנסה (גיורא דורי – כפר גלעדי, מיכה שוורץ – חולתה, בוב פדרהסט – בית הלל, שמוליק נחמיאס – גדות ואחרים).
6. הנהלת הגליל (והמועצה) תייצג את כל הקבוצות מהגליל, במוסדות המדינה השונים.
7. מחלקת הספורט תבדוק כל יוזמה בהקמת קבוצות ספורט בכל ענפי הספורט (ותימצא הדרך לתקצב זאת).
8. הקבוצות האורחות ואוהדיהן יתקבלו בחמימות. האירוח יהיה חם ואוהד. הגליל תשאף להיות האגודה ההוגנת והאהודה בישראל ותהיה דוגמא ומופת לכל הקבוצות.
9. אוהדי הגליל ישתייכו לאגודה וירגישו בבית, תוך שמירה על כללי ההוגנות והסדר באימונים ובתחרויות.
10. יוקמו מתקנים מתאימים בסוגי הספורט השונים שיתאימו לתחרויות ברמות השונות. האגודה (המועצה) תעזור באחזקת המתקנים. במתקנים אלה יערכו תחרויות קבועות של מדינת ישראל.
11. האגודה תשאף ליצור הכנסות נלוות לאזור כערך מוסף (תעשיה, מסחר, תיירות ובתי ספר מיוחדים).
12. הגליל ישמש מרכז ספורטיבי גדול ומתקניו ישמשו את ספורטאי המדינה.

 
גרשון נעזר בחזונו בתוצאות ביקוריו במחנות האימונים של הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב- 1972 ומהדוגמא האישית, הצניעות וההוגנות בספורט של שני ספורטאים איתם שיחק.

1. ראובן שפע – “ספורטאי על” מהפועל גבעת חיים שגילה את גרשון והביאו לספורט (היום מבעלי רשת המסעדות “ארומה בר”).

ראובן שיחק בנבחרות ישראל בכדורסל ובכדורמים והיה אלוף ישראל בשחייה. ראובן היה ונשאר מושא להערצה לספורטאים רבים. ראובן עבד כרפתן בגבעת חיים איחוד ובעקבותיו באו לרפת רוב הספורטאים מגבעת חיים. “עבדנו בלילות בחליבת פרות, כדי שנוכל להתאמן בבוקר ובערב”.

2. מרדכי פימנטל (ז”ל) – “ספורטאי קצין וג’נטלמן”, שחקן הכדורסל של הפועל תל אביב ושחקן הכדורגל של הפועל כפר בלום שהיה בסוד רעיונו של גרשון, להקים קבוצת על בכדורסל בגליל שתתמודד בליגה הבכירה. לזכרו נערכו אליפויות הגליל במשך כ- 30 שנים.

“מי שהחליט אחרי 30 שנים לשנות את השם של אליפות הגליל מ”אליפות הגליל לזכרו של מרדכי פימנטל ז”ל” לאליפות סתמית, לא הבין את משמעות השינוי. האליפות איבדה את הסמל, את המותג ואת הדוגמא של ספורטאי למופת הקשורים בשמו של מרדכי פימנטל ז”ל שלאורם שיחקו שחקנים רבים”, אומר גרשון.
 
1973 – אליפות הגליל הראשונה בכדורסל לזכרו של מרדכי פימנטל ז”ל
גרשון מחליט על מפעלו הראשון כמנהל מחלקת הספורט במועצה. באליפות משתתפות כ- 20 קבוצות (שדה נחמיה, בה משחק גרשון, זוכה פעמיים ברציפות בגביע).

1973/4 – שנת מלחמת יום הכיפור
שנה קשה. מלחמת יום כיפור עושה שמות בקבוצה, חלק משחקני הקבוצה מגויסים, אביהוא גלעדי נהרג, בליגות השונות אין עליות ואין ירידות. החלומות נדחים.
מערכת יחסים מיוחדת נוצרת בזמן המלחמה בין גרשון לדן פרופר מנכ”ל אוסם, כאשר השניים מגויסים למילואים לחפ”ק של רפול. דן וגרשון נמצאים ביחד חודשים רבים וגרים באוהל סיירים משותף. בגובהו היה דן יכול להיות שחקן ציר בכל קבוצה – כפות רגליו של דן ישנו בנפרד מחוץ לאוהל. לימים אסם של דן תתמוך בגליל.
 
1974/5 – הפועל כפר גלעדי – קרית שמונה
הקבוצה מתחזקת במספר שחקנים מהאזור, כולל מקרית שמונה (ירדן מלכה ויורם דויטש) ומחליפה את שמה להפועל כפר גלעדי – קרית שמונה. הקבוצה עולה לליגה א’.
 
1975 – שדה נחמיה זוכה באליפות הגליל השנייה לזכרו של מרדכי פימנטל ז”ל בנצחה את מחניים בגמר.
 

קיץ 1975 – גיוס מרכז הפועל למען הגליל (הגוף החזק במדינה בספורט)
גרשון משכנע את ראשי מרכז הפועל וביניהם יורם אוברקוביץ ז”ל, עמי שלף (ז”ל) אביו של גור ואיתן חפר, ש”הפועל גליל עליון” בדרך לליגה הלאומית (הליגה הראשונה של שנות השבעים).
קבוצת הגליל מתחילה לקבל תמיכות כספיות ותרומות נוספות. למרות שבקיבוצים מתחילה התפרקות של קבוצות ספורט והן נעלמות ממפת הליגה הלאומית בכדורסל.
בין ראשי הספורט של הקיבוצים יש ספק גדול לגבי יכולת הגליל להגיע ללאומית, אך קבוצת הגליל נותנת מענה מיידי. הקבוצה הופכת למטרה של שחקנים רבים ויש פניות רבות מצד שחקני הליגה הלאומית לשחק בגליל וביניהם גיורא דורי (מקבוצת גבת יגור מהלאומית) ומיכה שוורץ (ממכבי תל אביב). יחד עם גרשון הם מסכמים שגיורא יצטרף מיד לגליל ויתקבל עם אשתו לחברות בכפר גלעדי ומיכה יצטרף שנה לאחר מכן בקיץ 1976.
זו שנת התבססות. הקהל מתחיל להגיע, כ- 300 צופים בכל משחק .חגי פלד בנו של יענקלה זיל ז”ל (מנהל אולם ציפורי בכפר גלעדי) בונה את הטריבונות הנעות בכפר גלעדי, כעבודת הגמר שלו במדרשת רופין. יכולת הקיבול באולם תגיע ל- 900 צופים.
למרות עבודתו המצוינת של גיורא דורי, הקבוצה מנוצחת במשחקה האחרון ע”י עין דור, אחרי 2 הארחות ונשארת בליגה א’.
 
בשנים 1975 וב- 1976 נערכות ה”גליליאדות” ה- 1 וה- 2
“הגליליאדה” הינה תחרות ספורט ברחבי הגליל. התחרויות מתקיימות במשך 4 ימים רצופים בענפי הספורט השונים. בתחרויות השתתפו מאות ספורטאים. התחרויות הן סיכומה של שנת תחרויות בליגות אזוריות בסוגי הספורט הקיימים. לכדורסל היה מקום מרכזי בתחרויות במסגרת משחקי אליפות הגליל לזכרו של מרדכי פימנטל. תחרויות הברידג’ הראשונות נערכו באולם הספורט בבית הספר בכפר בלום. אליפות הגליל בשחמט נערכת לראשונה.
הליגה האזורית הראשונה בכדורגל בישראל מתחילה לפעול. הליגה פתוחה לקבוצות מרמת הגולן, ממרום הגליל עד עמיעד, טובה וראש פינה. משתתפות יותר מ- 20 קבוצות אשר מחולקות לשני בתים: בית עליון ובית תחתון, עם עליות וירידות.
 
גרשון מוסיף מספר חוקים למשחק הכדורגל שטרם היו קיימים…
1. אפשר להחליף שוער ו- 3 שחקנים ולהחליף שחקן שנפצע.
2. שחקנים מוזהרים בכרטיסים צהובים ואדומים.
 
ההוגנות תופסת מקום מרכזי– קבוצות ויחידים שיפריעו למהלך המשחקים יורחקו. הקבוצות ההוגנות יקבלו פרסים. מתפתחת תחרות קשה בין הקבוצות ההוגנות.
לימים ישחקו לפי חוקים דומים בכל העולם. גרשון פונה להתאחדות לכדורגל לכלול את הליגות האזוריות בתוך ההתאחדות, כמחלקה נפרדת ולרשום את הכדורגלנים הפעילים… ההתאחדות מסרבת בגלל פוליטיקה צרה (יריבות בין מרכזי הספורט השונים). לימים יצטערו בהתאחדות על החלטה זו.אלפי קבוצות נרשמות לליגות האזוריות ולליגות למקומות העבודה ובהן אלפי שחקנים פעילים. גרשון מרצה בכל מפגש של מנהלי הספורט במועצות ובעיריות על הקמת הליגות בכדורגל, על משחקי הסיום (הגליליאדה) ועל ניהול הספורט. גרשון מקבל הצעות מעיריות גדולות לנהל את הספורט אצלן.
לימים ההסתדרות תקנה את הרעיון של ימי הספורט לעובדים ותחרויות בין מפעלים.
 
קיץ 1976 – מיכה שוורץ שחקן מכבי תל אביב בדרך לגליל
כדי לצרף את מיכה שוורץ לקבוצה, צליל גורלי וגרשון נפגשו עם הנהלת מכבי בישראל: שמעון מזרחי, שמלוק מחרובסקי ויצחק כספי. לפני כן צליל וגרשון נפגשו עם יוסי שריד בביתו בקרית שמונה ושכנעו אותו להגיע איתם למפגש כדי לעזור לשכנעם. יוסי שריד מצטרף לפגישה המכרעת… ומיכה משוחרר לגליל.
גיורא דורי, מיכה וגרשון רואים בחולתה, בביתו של מיכה, את מבצע אנטבה.
 

היחסים המיוחדים עם מכבי תל אביב מתחזקים, מיכה עובר לגליל ללא תמורה. מעתה והלאה הגליל תהייה כקבוצת הבת של מכבי. בוב פדרהסט שחקן מכבי יגיע לגליל בשנה לאחר מכן ומנקין יבוא בהמשך.
מכאן ואילך הגליל תשמש בית גידול לשחקני הכדורסל הגדולים שגדלו בישראל. מכבי תל אביב ונבחרת ישראל ייהנו מבית גידול זה. המאמנים הכישרוניים ביותר יעשו בגליל את ההכנה למכבי ולאירופה (דוד בלאט, פיני גרשון ,בוב גונן, מולי קצורין, קטש, עמיר גניאל ונוספים).
 
1976/7 – הקבוצה משחקת בליגה א’
מיכה מצטרף לקבוצה ומתקבל בחולתה עם רחלי אשתו למועמדות.
המוקש הראשון– שחקני חולתה שהצטרפו עם מיכה שוורץ לגליל הם: ישי פלס (ז”ל), אהוד לוי, רמי ליברך, נמרוד דרורי, יובל גורן, מוטי ניר, טל רוסו, ארנון גלוזמן ונוספים. הם מתעקשים להעביר את המשחקים למגרשם בחולתה (ללא גג). צליל וגרשון מחליטים על חצי עונה בכל קיבוץ… לאחר משחק הגשם הראשון בחולתה, הקבוצה חוזרת לכפר גלעדי.
הקבוצה מחליפה את שמה לכפר גלעדי – חולתה. במשחקים המכריעים הקבוצה מנצחת ומטפסת לליגה הארצית.
 
1977/8 – שנה ראשונה בליגה הארצית
מיכה שטראוס משמיר מחליף את גרשון כמנהל מחלקת הספורט במועצה. מיכה מביא איתו רוח חדשה, ניסיון רב וקשרים בינלאומיים וממשיך בהרצת הקבוצה. בין היתר מגיע לשמיר מתנדב מגרמניה בשם לודוויג בץ ולמיכה מתברר שלודוויג איש רפואת הספורט. לודוויג מתנדב להיות פיזיוטראפיסט והופך לחלק חשוב בקבוצה. בעתיד יהפוך לאיש הקשר של המועצה בברית התאומים עם עירו לודוויגסבורג שליד שטוטגארט שבגרמניה.
 
גרשון מתגייס לשרות המדינה ב- 1977 בממשל דרום סיני כקצין כספים וייעדר מהקבוצה.
סאדאת בא לארץ – גרשון שומע על כך מהבדואים מהצד המצרי…
בהגיעו לאופירה גרשון ודוד גלנוס איש ארקיע, מקימים ליגה בכדורגל של דרום סיני. המשחקים נערכים במגרש באופירה. האירוע זוכה להד גדול גם בין הבדואים. הבדואים אינם רגילים שאיש כספים משחק כדורגל. במהרה גרשון הופך לאיש סודם של הבדואים בסיני. בגליל מתפרסם שגרשון בשארם וכל מי שמגיע מהגליל לשארם הרחוקה מתארח אצלו.
 

בקיץ 1978 הקבוצה מתחזקת בבוב פדרהסט (ממכבי פתח תקווה ושחקן מכבי תל אביב לשעבר). גרשון חוזר לניהול הוועדה המקצועית ומגלה את ארז חזן (שחקן כדורעף ואתלט מעולה) ומשכנע את אסנת אימו שארז יגיע רחוק אם ישחק כדורסל. ארז יהיה בין השחקנים המפתיעים בשנת העלייה ללאומית.
גרשון מקבל חיזוק רב מעמי שלף ז”ל, רכז הכדורסל בהפועל, בהשקעות ובהפניית שחקני מפתח. בצחוק גרשון מבטיח לעמי שבנו הקטן גור ישחק בגליל בבגרותו.
הקבוצה הופכת לכפר גלעדי – גליל עליון.
מוקם חוג האוהדים בראשות שישו גבאי ויובל סביר ז”ל. הצלם שלמה קוגל ז”ל מנציח כל רגע וכל אירוע. יענקלה זיל ז”ל מנהל האולם המסור וצביקה ברגמן ז”ל האפסנאי דואגים לכל מחסור.
וגם ד”ר קריסטל מתגייס לעזרת הקבוצה ומחבר את בית החולים צפת לגליל.
 
1978/9 – שנת העלייה לליגה הראשונה
3 קבוצות נאבקות על העלייה לליגת העל – הפועל נהריה, מכבי טבריה והפועל גליל עליון. הקבוצה מורכבת משחקני הגליל ומשחקנים שהשתכנו בגליל. ארז חזן מתחיל את עונתו הראשונה בגליל. הגליל מנצחת בשני המשחקים המכריעים את טבריה ואת נהריה (טופס משחק העליה שמור אצל גרשון). האולם מפוצץ ב- 900 אוהדים. אבישי פלג שובר את היד וגומר את העונה.
 

קיץ 1979 – מכינים את השנה הראשונה בלאומית
מיכה שוורץ וגרשון מחליטים על מדיניות הועדה המקצועית ומה לעשות כדי להישאר בליגה הלאומית.
1. הבאת שחקן וירטואוז בעמדת הרכז בעל יכולות משחק גבוהות ביותר.
2. הבאת שחקן ציר אחד, את אריק מנקין ממכבי תל אביב.
3. בניית טריבונה נוספת לצופים בת 300 מקומות, ולהגיע ל- 1,200 מקומות ישיבה באולם ציפורי.
 
הווירטואוז– בוב פדרהסט נשלח לבקר את הוריו בארה”ב ובדרך מוצא נהג מונית… קרל ווינפרי. צליל מסכם עם נהג המונית על משחק בגליל בתמורה ל- 6,000 דולר בעונה .ווינפרי, שם שמכבי תזכור טוב עוד שנים רבות. מרכז “הפועל” חוקק חוק על שמו של ווינפרי, שמנע מעבר של זרים בין הקבוצות במשך שנתיים. לחוק התנגדו הפועל גליל עליון ומכבי תל אביב.
 
שחקן ציר – מיכה שוורץ וגרשון פונים לאריק מנקין. אריק מעוניין ופודה עצמו ממכבי ב- 40,000 דולר ומצטרף לגליל.
 
1979/1980 – הטריבונה האחורית מושלמת
שנה ראשונה בליגה הלאומית. סגל הקבוצה משתנה ומתחזק. מיכה ממשיך לאמן וגרשון מנהל את המשחקים מהצד. הקבוצה משחקת באולם כפר גלעדי ההופך לאימת קבוצות הליגה. גם מכבי מפסידה ללהקת ווינפרי. הגליל עושה שמות בקבוצות הליגה תוך תצוגות גדולות של ווינפרי שאף שחקן עד אז לא הציג בישראל. 1,200 צופים מלווים את הגליל בביתה ורבים אחרים מלווים אותה מרחוק. תמו שנים רבות של ניסיונות ומאמצים להגיע לליגה הלאומית בכדורסל.
 
 
לסיכום התקופה הראשונה
התקופה הראשונה של הקבוצה שבסיומה עלתה לליגה הראשונה והדרך בה עברה הקבוצה, היא ללא ספק דוגמא לכל קבוצה. היכולת להכיל את ראשי הציבור, את כל התושבים בגליל ולמתג את הקבוצה כקבוצה המיוחדת בישראל, גרמו לכך שהקבוצה תשרוד שנים רבות.
האירועים הביטחוניים הקשים בגליל העליון חיברו בין התושבים. הצלחות הקבוצה גרמו להרמת מורל האוכלוסייה. משרדי הפנים והביטחון תמכו בקבוצה בצורות שונות והחיילים ששירתו בצפון הוזמנו למשחקיה. כדי להרים מורל האוכלוסייה בקרית שמונה, מוכת הקטיושות, הוזמנו לכל משחק כ- 200 ילדים.
הוקמו אולמות ספורט ומתקנים רבים שתאמו את הרמה ואת היקף הפעילות הספורטיבית.
ראשי משרד החינוך ובמיוחד מנהלי רשות הספורט (יריב אורן ז”ל ואורי אפק) ורכזי הכדורסל במרכז הפועל (יורם אוברקוביץ ז”ל, עמי שלף ז”ל ואיתן חפר) הכירו בגליל כמעצמת ספורט והעבירו אירועים ארציים לגליל וביניהם: גמר אליפויות בתי הספר בכדורסל. הגמרים בכדורסל בגליל הפכו למסורת בת שנים ואליפות החורף של ישראל בשחייה ע”ש סמי שני ז”ל (שנרצח בפעולת מחבלים במשגב עם) שנערכה בקביעות במשגב עם.

כדי להצליח בהרמת פרויקט כזה ולשמור על ייחודו שנים רבות, היה צורך באנשים רבים שיאמינו בהצלחתו ויעבדו עבורו, חלקם הגדול בהתנדבות. ואלה היו רבים.
חלק מאנשים יקרים אלה הונצחו בתמונות המופיעות בכתבה. סיפורם האישי יסופר בהמשך, אם על ידם ואם ע”י משפחותיהם ו/או ע”י חבריהם. התמונות מספרות על הקפיצה הגדולה שחלה בספורט בגליל מאז עליית הקבוצה לליגה הראשונה.
בשנת 1988 זכתה הגליל בגביע המדינה בכדורסל ובאותה שנה ב- 22.05.88 נפתח האולם החדש והגדול בכפר בלום. משחק הגמר באליפות הגליל לזכרו של מרדכי פימנטל ז”ל, הפך לאירוע הצדעה לגליל. האולם שנבנה ע”י המועצה ומפעל הפיס ובפיקוח חנן יניב, שימש מאז כביתה של האגודה. באירוע זה הודו אוהדי הגליל ומנהלי הספורט בישראל, לאלה שתרמו תרומה מיוחדת לחברה ולספורט בגליל.
עיתון ידיעות אחרונות תמך באירוע ונציגו בן שימול עזר בארגון הערב המיוחד הזה.

האנשים שתרמו להצלחת הגליל בספורט היו רבים וקשה לזכור את כולם, אולם תרומת חלק מהם הייתה מכרעת. דן לבנון וגיורא לבקוביץ ראשי המועצה תרמו תרומה מיוחדת להקמת מחלקת הספורט. באותה התקופה מנהלי “פיתוח הגליל” תרמו אף הם לפיתוח הספורט. שני הגורמים הבינו את חשיבות הספורט למורל התושבים. הם הבינו שהספורט במתכונתו החדשה הוא תרומה גדולה לנוער ולבוגרי הצבא ויחזק את הקשר בין סוגי האוכלוסייה בגליל.
הנהלות קיבוץ כפר גלעדי הבינו באיזה נכס נהדר זכו. צליל גורלי מנהל הקבוצה ויענקלה זייל ז”ל מנהל האולם, תרמו תרומה רצופה ויקרה מפז להצלחת הקבוצה. לצליל הייתה הזכות הגדולה להיות תמיד בזמן הנכון ובמקום הנכון. הוא יכול לכתוב ספר על מעלליו…
הצוות הרפואי ברשותו של ד”ר קריסטל והפיזיוטראפיסטים שמרו על היכולת הפיזית הגבוהה של השחקנים.
שחקני הקבוצה ששיחקו למען הגליל חסרו אגו וראו במשחקם שליחות ומפתח להצלחה. הצטרפותם של מייקל אטינסון, גיורא דורי, מיכה שוורץ, בוב פדרהסט ועמיר נויישטט עשתה את השינוי, כל אחד מהם בתורו. אולם למיכה שוורץ היה החלק המשמעותי ביותר בעליה לליגה הבכירה.
קהל האוהדים האזורי שהקיף את כל סוגי האוכלוסייה סייע לתנופה של הקבוצה וחיזק אותה בזמנים קשים. הוא היווה דוגמא ומופת לקהל המעודד את קבוצתו וממשיך להיות קהל הוגן גם היום.
המיוחדות של הקבוצה הביאה משהו חדש וטרי, משהו נקי שאפשר לכלל התושבים בישראל לאהוד אותה.
הנהלות הקבוצה ומנהליה ידעו לשמור על הצלחותיה לאורך זמן. אבנר כרמי, דוד בריסקר, עמית גל, צליל גורלי, ישע כהן, ידין כהן, יוסי הלפרין, ישראל פרידמן, מרדכי קורן ואחרים ידעו להגיע למקצוענות גבוהה של ניהול. במסגרת זו הצליחו לגייס תורמים רבים ומאמצים לטובת הגליל והספורט. תרומה מיוחדת הייתה לממשיכי הדרך מ- 1977. מנהלי מחלקת הספורט במועצה האזורית הגליל העליון: מיכה שטראוס וחגי אלכסנדר, הצליחו גם הם לשכנע את ראשי המועצה והגזברים בישובים בחשיבות הקבוצה והספורט לגליל. כל אחד מהם הוסיף רבות בענפי ספורט נוספים.
בחזרתו למועצה בשנת 1987 מצא גרשון פרינץ מחלקה שנוהלה היטב.

הבהרה לכתבה
תגובות הבהרה מאת גרשון פרינץ – תוספת לכתבה מ- 19.07.2012

במהלך השבוע האחרון מאז פרסום הכתבה קבלתי תגובות רבות מקוראים רבים. ברצוני להבהיר מספר נקודות:

אגודת האם “הפועל הגליל העליון” הוקמה במועצה האזורית הגליל העליון, כאחד מהיעדים שהצבתי לעצמי עם כניסתי לתפקיד מנהל מחלקת הספורט במועצה. בשנת 1974, עם כניסתם של דן לבנון כיו”ר המועצה וגיורא לבקוביץ כגזבר, ביקשתי להקים את אגודת האם בשמה זה ושתרשם בהתאחדות לספורט ובאיגוד הכדורסל. בקשתי זו אושרה על ידם.
תכלית הקמת אגודת האם “הפועל גליל עליון” במועצה האזורית גליל העליון הייתה: ריכוז מאמצים, צמצום עלויות ליישובים, השגת כספים בדרך קלה יותר, תמיכת המועצה האזורית הגליל העליון באגודות הספורט של היישובים והיכולת להגיע להישגים ספורטיביים בזמן קצר יחסי.

באגודה נכללו כל קבוצות הספורט בכל ענפי הספורט של יישובי המועצה.
חלק מקבוצות הספורט בישובים הצטרפו מיד לאגודת האם וחלק אחר רצה לשמור על שם האגודה הקודם והצטרף מאוחר יותר. חלק משמות הקבוצות נשאר כפי שהיה (לדוגמא: אגודת הפועל כפר גלעדי בענף הכדורסל חייבת הייתה להישאר בשמה המקורי בגלל חוקי איגוד הכדורסל. שינוי השם המקורי היה מאלץ את הקבוצה להתחיל שוב מהליגה הנמוכה ביותר).

בהגיעי לגליל בשנת 1966 נפגשתי עם מרדכי פימנטל ז”ל, שהיה ספורטאי ברמה גבוהה מאוד, יחד החלטנו להקים קבוצה שתרוץ עד לליגה הראשונה. לפי יכולתנו האמנו שאנו מסוגלים להגשים חלום זה.
לצערי, מרדכי נפטר בשנת 1970. עם פטירתו, החלטתי להנציח את זכרו באמצעות מפעל שיתאים לאופיו של מרדכי ז”ל ולאופיו הייחודי של האזור. כמו כן החלטתי לעשות כל מאמץ על מנת להגשים את החלום של שנינו ולהגיע לליגה הראשונה. במשך תקופה ארוכה ניסיתי, באמצעות קבוצות שונות, לעלות ליגה אך ללא הצלחה. בשנת 1972 הוצע לי לשמש כמאמן-שחקן בכפר גלעדי. שמחתי מאוד על ההצעה. לאחר זמן קצר הוצע לי לשמש כרכז הכדורסל בגליל. ההצעה הועלתה ע”י יענקלה זייל ז”ל וע”י צליל גורלי.
קבוצת כפר גלעדי תאמה מאוד את ציפיותיי, במיוחד בגלל האנשים שעסקו בספורט והיחס המיוחד לספורט במקום. גם האולם, שהיה ביתי מאוד, התאים לאופי הקבוצה בה רציתי לאמן ולשחק.

בשנת 1973, כאשר הוצע לי להקים את מחלקת הספורט במועצה האזורית הגליל העליון הבנתי שיש אפשרות להגשמת החלום של מרדכי ושלי. הקמת אגודת האם “הפועל גליל העליון” במועצה האזורית תרמה תרומה רבה להישגים של כל אגודות הספורט בכל ענפי הספורט בישובי המועצה. ברוב אגודות הספורט היה מנהל ובחלקן היה גם יו”ר, כפי שהיה בכפר גלעדי. לצליל גורלי היה חלק מרכזי בהגעת הפועל הגליל העליון לליגה הראשונה. התאום בין המועצה האזורית הגליל העליון, שאני הייתי נציגה, לבין צליל גורלי שייצג את כפר גלעדי, היה בעל משמעות חשובה ביותר בהגעת הקבוצה לליגה הראשונה.
לאורך כל הדרך פעלתי בשיתוף פעולה מלא עם צליל, כפי שעשיתי עם רוב מנהלי האגודות בגליל. מעולם ואף פעם לא ניסיתי לקחת מאיש קרדיט על חלקו בעשייה, שמחתי שיש עוד פעיל ברמה גבוהה. ברצוני לציין שאי אפשר היה להקים זאת לבד, ובמיוחד אי אפשר היה לעשות זאת בקבוצת הכדורסל הרצה לליגה העליונה. ההקמה ברובה נעשתה על ידי חברי כפר גלעדי, כפי שציינתי בראיון. לצליל גורלי הייתה היכולת לעשות זאת ולי הייתה הזכות לעבוד עם החבורה המופלאה הזאת.