ראש עיריית צפת, שוקי אוחנה, פנה לראש הממשלה בבקשה לפרק את תאגידי המים ולהחזיר את הטיפול במים ובביוב לרשויות המקומיות. אוחנה הוא היו”ר בפועל של תאגיד פלג הגליל, כך שלמעשה הוא מעוניין לפרק את התאגיד שבראשו הוא עומד.
האחריות לטיפול בנושא המים והביוב בעיר צפת נמצאת בידי תאגיד פלג הגליל, וצפת היא הישוב הגדול ביותר בתאגיד הזה, שבו שותפים גם חצור הגלילית, טובא זנגריה, יסוד המעלה, גוש חלב, בית ג’אן ועוד.
ראש עיריית צפת, שוקי אוחנה, הוא יו”ר של פלג הגליל מעצם היותו ראש הרשות המקומית הגדולה ביותר בתאגיד. זאת למרות שהדירקטוריון התאגיד לא בחר בו באופן רשמי לתפקיד. הוא פשוט החליף את ראש העיר הקודם, אילן שוחט בתפקיד יו”ר הדירקטוריון.
אבל אוחנה לא מרוצה מהעובדה שצפת חברה בתאגיד המים, ובכלל עמדתו העקרונית היא שיש לפרק את תאגידי המים בכל הארץ, וכך מן הסתם גם את תאגיד פלג הגליל. הטענה המרכזית של אוחנה היא שאם הרשויות המקומיות ינהלו את תחום המים והביוב, התעריפים לצרכנים יוזלו
במכתב ששלח אוחנה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא כתב: “אדוני ראש הממשלה, מעבר לפגיעה בשירות לתושב, התאגידים מובילים לייקור משמעותי של תעריפי המים. יש לפרק את תאגידי המים ולהחזיר את הפעילות לרשויות במטרה להוריד את התעריפים ולשפר את השירות.
“אני מבין כי למהלך שכזה היבטים רבים ועל כן יש לכל הפחות כשלב ביניים לקבוע תעריפים נמוכים ובפיקוח. מים הינו המוצר הבסיסי והנחוץ ביותר עבור כל אדם, יותר אפילו מלחם וחלב, הגיע הזמן לעצור את עושק התושבים”.
אוחנה טוען שפעילות תאגידי המים שנויה במחלוקת והמטרה שלשמם הם הוקמו לא הושגה. מכיוון שהשירות לתושב נפגע, הוצאות התפעול גבוהות במיוחד. המענה לבעיות ירוד והמחירים אותם גובים בתאגידים מרקיעים לשחקים.
אוחנה מסביר שבעבר היתה הצדקה להקים את התאגידים משום שהרשויות המקומיות לא הצליחו לנהל את פעילו זו באופן מוצלח ולכן הייתה הצדקה בעבר להקמת התאגידים. המצב לטענת אוחנה השתנה, ואם ליווי והדרכה של המדינה, הרשויות המקומיות יוכלו לנהל את ענייני המים בהצלחה.
אוחנה אינו ראש הרשות הראשון שקורא לפרק את תאגידי המים. זו גם עמדת מרכז השלטון המקומי. אולם ישנם גם מי שטוענים שזו תהיה טעות קשה לפרק את תאגידי המים. עמדת רשות המים היא שלא צריך לפרק את תאגידי המים, אלא לצמצם את מספר התאגידים על ידי איחוד תאגידים קיימים.
עמדה עקרונית נגד פירוק תאגידי המים הובעה על ידי עמותת צלול, שבפרסום מטעמה נכתב: “בעקבות הקמת התאגידים צומצם פחת המים בכ- 100 מיליון מ”ק בשנה (כתפוקה של מתקן התפלה בעלות של מיליארד שקל) ומערכות המדידה שופרו במידה ניכרת. בין השאר באמצעות מערכות לקריאה מרחוק.
“בחלק מהישובים הדלף צומצם באחוזים רבים. נושא שהוא קריטי במדינה הסובלת מרצף שנות בצורת ומחסור קריטי במים. ישובים רבים חוברו למערכת הביוב (לפני התיאגוד היו בארץ 58 אלף בורות ספיגה כיום נותרו כ-10,000) והשירות לתושבים שופר בשל אמות מידה לשירות שפרסמה רשות המים. תרומתם של התאגידים הייתה בעיקר בישובים החלשים ובמגזר המיעוטים”.
אוחנה כאמור הוא יו”ר תאגיד פלג הגליל. תגובת פלג הגליל לדבריו של אוחנה לא נמסרה עד מועד פרסום הכתבה.
