מדוע אורי שמיר, עורך מדור הספורט, אופטימי בנוגע לעונת הכדורגל הקרובה? על כך בטור הבא.
עירוני קרית שמונה תחל בשבת הקרובה את עונתה ה-11 ברציפות בליגת העל. אחרי שתי עונות שבהן ניצלה מירידת ליגה במחזור הסיום ואחרי חמש עונות ברציפות שהקבוצה לא הצליחה להשתלב בפלייאוף העליון, אי אפשר לדבר על מטרות הישגיות בדמות מאבק על תארים וכרטיס לאירופה, אך בהחלט אפשר וצריך לקוות שזו תהיה עונה שבה אפשר יהיה ליהנות מכדורגל מעת לעת, עונה שבה המוראל יהיה הרבה יותר גבוה – גם אם הקבוצה לא תהיה יציבה ויהיו תנודות במשחקיה.
גולת הכותרת של העונה החדשה – שינוי התפיסה. עירוני קרית שמונה הרבה יותר ביתית מעונות קודמות, עם ארבעה שחקני בית שורשיים שאמורים להיות משמעותיים ובהם – הקשר השב הביתה אדריאן רוצ’ט, הבלמים אורי דהן ועידן נחמיאס והחלוץ עבדאללה חליחל, לצידם שחקנים צעירים שהתפתחו בקבוצות הגיל הבוגרות של מחלקת הנוער כמו הבלם זיו מורגן, הקשר סמואל בראון ושחקן הכנף גיא בן לולו. כשכמובן החזרה של אופיר מזרחי – שהגיע בגיל נוער ועלה לקבוצה הבוגרת ומהר מאוד התחבר למקום כמו אחד שגדלו בו מגיל צעיר.
בגזרת הרכש עירוני קרית שמונה שינתה פאזה. אם בשנים האחרונות התרגלנו למדיניות של השאלה ורכישה של שחקנים צעירים, שסומנו כבעלי פוטנציאל לפרוח בקרית שמונה ולהימכר למועדונים גדולים יותר תמורת סכומי כסף נכבדים – העונה עירוני קרית שמונה צירפה לשורותיה שחקנים בגילאים מתקדמים יותר, כאלה שאמורים להביא ניסיון וחוכמת משחק. אופיר מזרחי ורועי קהת – שפרחו בקרית שמונה בגילאים צעירים ומאז שפרשו כנפיים התקשו לבוא לידי ביטוי בקבוצות שבהן שיחקו, הם בהחלט שחקנים שהוכיחו שהם מתאימים למרקם החיים בצפון ומתאימים להוויה של המועדון ושל העיר קרית שמונה. השניים חזרו לקרית שמונה עם רעב גדול להעלות את מעמדם בכדורגל הישראלי ויש את כל הסיבות להאמין שהחיבור המחודש הזה, שזוכה גם לתמיכה גדולה מצד האוהדים, יוכיח את עצמו. החלוץ הברזילאי, לוסיו מרינאו, כבר בן 33. בשנים האחרונות הוכיח השחקן שהוא מהחלוצים הטובים ביותר בכדורגל הישראלי, הן במדי מ.ס אשדוד והן במדי הפועל חדרה – ואם פציעות או חוסר מזל לא יהיו חלק מהמשוואה, הרי שהוא עשוי להיות בינגו. גם ליוג’ין אנסה שהגיע מהפועל רעננה פוטנציאל גדול לפרוח בקרית שמונה והם יכולים להיות ציוות מעניין מאוד. המגן דור אלו מגיע אחרי עונות של דשדוש בהפועל באר שבע ובני יהודה. אלו פרץ אצל קובי רפואה במכבי פ”ת, כך שיש תקווה שמאמן שמכיר טוב את השחקן יוכל להוציא ממנו הרבה.
לא אחת כתבתי שמאז שאדריאן רוצ’ט נפרד מעירוני קרית שמונה, גם המזל נפרד ממנה. בעונת הירידה ללאומית רוצ’ט הושאל להפועל נצרת עילית מליגה א’, מרגע שחזר קרית שמונה נסקה בהדרגה – מעליה לליגת העל, דרך שתי זכיות רצופות בגביע הטוטו, זכייה באליפות היסטורית, הגעה לשלב מתקדם במוקדמות ליגת האלופות ומשם לקמפיין מכובד בשלב הבתים של הליגה האירופאית, משם לזכייה בגביע ולהגעה עם הקבוצה לצמרת הגבוהה בטבלה. מאז שרוצ’ט עזב לא היה פלייאוף עליון, היו שלושה סרטי מלחמה. רוצ’ט חזר וכל שנותר לקוות, שהמילים בטור הזה לא ינחסו ורוצ’ט יחזור להיות אותו “קמע”, אותו שחקן חכם שעושה קסמים עם הכדור ואותה דמות שהייתה כל כך חסרה כדי לחבר את חדר ההלבשה ולקרוץ לקהל האוהדים במרחב הגליל העליון, שכן רוצ’ט כבן קיבוץ נאות מרדכי, כאחד שחבריו הטובים ביותר הם מקרית שמונה וכאחד שגדל במועדון – הוא ללא ספק קונצנזוס ויש לו הרבה מה לתרום.
בשונה מהעונה הקודמת, נראה שהקבוצה יותר מאוזנת, אם כי מתבקש לצרף קשר אחורי “גרזן” במרכז המגרש, משהו בסגנון וובה בראון של עידן ברק בכר ובראיין גרזיצי’ץ של עידן רן בן שמעון. זה יעזור מאוד לאיזון של הקבוצה ולשקט שלה במשחק.
כמי ששחקנים צעירים הם דבר שמאוד קרוב אליו, אני רואה בעבדאללה חליחל וגיא בן לולו, שחקנים בעלי פוטנציאל גבוה לפרוץ העונה. שני השחקנים צריכים את הכוונון הנכון בצד המנטלי ובצד המקצועי, קובי רפואה מתאים מאוד לאתגר הזה וכמי שהיה חלוץ מצליח בשנות התשעים, יש לו גם את היכולות לשדרג את יכולותיהם.
בטור סיכום העונה אמנם לא הסתרתי את אכזבתי מאיך שהקבוצה נראתה תחת הדרכתו של קובי רפואה וחשבתי שיהיה זה נכון לשנות בעמדת המאמן, אך בעל הבית בחר אחרת . הפעם קובי רפואה הוא זה שבנה את הקבוצה והוא עובד עם צוות שעבד עמו בעבר במכבי פ”ת, אפשר וצריך להיות סבלניים ולתת לו ולצוותו את הזמן להוביל את הקבוצה לעבר מחוזות טובים. קובי רפואה כבר עמד בציפיות במכבי פ”ת ובהפועל ת”א, אם המטרות של קרית שמונה יהיו ריאליות – פלייאוף עליון ומשם הכל בונוס, יש סבירות די גבוהה שהדברים יילכו לכיוונים טובים.
ועכשיו לתחזית: לעירוני קרית שמונה יש חומר שחקנים על הנייר ששווה פלייאוף עליון. הרבה דברים תלוים בשקט שיהיה סביב הקבוצה ובתוכה, ביכולת שלה להתמודד עם טעויות שיפוט, עם ספיגות שערים ועם משחקים שצריך לנצח גם ביום פחות מוצלח. אם הקבוצה תדע להיות חזקה מבחינה מנטלית, שקטה ולא לחוצה – יש לה פוטנציאל לסיים גם במקומות 3-4. לעומת זאת, אם הקבוצה תיתן לרצף של שניים-שלושה משחקים פחות טובים או לא טובים להוריד אותה למטה, כתוצאה מלחצים סביבתיים ו/או פנימיים, היא עלולה למצוא את עצמה בעוד עונה של מאבקי תחתית. העובדה שיש בקבוצה שילוב טוב של שחקנים מנוסים וצעירים מוכשרים, צוות מקצועי שכבר עבד בעבר יחדיו, נוטעת אופטימיות שזו תהיה עונה הרבה יותר טובה מקודמותיה. התחזית שלי: פלייאוף עליון והגעה לאירופה דרך הליגה או גביע המדינה. בהצלחה.
