דן אלתרמן מקיבוץ יפתח זכה ביום שישי האחרון במקום הראשון במקצה האולימפי, כשסיים במקום הראשון את תחרות טריאתלון אילת. את המקצה סיים בזמן של שעה אחת, 59 דקות ו-54 שניות. בכתבה זו יצרנו טור של דן אלתרמן על התחושות והחוויות
טריאתלון אילת הראשון שלי למרחק אולימפי היה בשנת 1995, ארבעה שבועות אחרי אליפות העולם הראשונה שלי לנוער. יש אפילו תמונה, מביכה ממש, כמה דק אחרי קו הסיום.הפעם הראשונה שניצחתי את אליפות ישראל למרחק אולימפי היתה בשנת 2001, תואר ששמרתי ברציפות, ביחד עם רן, לאורך 11 שנים.הפעם האחרונה שהתחרתי בטריאתלון אילת היה בשנת 2011.13 שנים שלא התחרתי בתחרות המפוארת הזו , ומחר אחזור בפעם הראשונה אחרי תקופה כלכך ארוכה.שני דברים שלא השתנו לאורך כל התקופה הזאת, הראשונה היא, שאני עדיין מתרגש ומתלהב לעמוד על קו הזינוק. השני זו יהל המלכה, שהיתה שם בפעם הראשונה שחציתי ראשון את קו הסיום אי שם בתחילת המילניום וביום שישי היא הייתה איתי אחרי 24 שנים, ולא סתם אנחנו חוגגים את יום הנישואים ה18 שלנו.
בתואר אלוף ישראל הראשון שלי, בטריאתלון אולימפי, זכיתי בשנת 2001. הייתי בן 21.עברו להם 23 שנים מאז, ובשישי האחרון זכיתי בתואר פעם נוספת.תודה על הזכות האדירה הזאת,להמשיך לעשות את הספורט הזה, בגיל הזה, ברמה הזאת. לא ברור לי מאליו.תודה לכל אלה שעוזרים לזה לקרות, רוזן ומינץ, הוקה, גרמין, ספא ישראל, ספונסר מוצרי אנרגיה, סמפריט וארטריל גו.תודה לצוות האימון שלי, שבלעדיו זה לא היה קורה, לעומד בראש ניר בדולח, יגאל לב, נמרוד פלמה, עמוס וולף וחן שרייבר.וכמובן למשפחה המדהימה שלי והמלכה שתכלס היא האלופה האמיתית.יאללה עוד 40 וקצת ימים, ישראמן 2025.
עוד על התחושות, ההכנות והחויות תוכלו לקרוא בבלוג של דן אלתרמן באתר שוונג. לקריאה, לחצו כאן
