הכדורגלן דניאל טויזר תרם תרומה נכבדת לשובה של בני סכנין מליגת העל. השחקן המוכשר מהגולן עבר דרך חתחתים בדרך לפיק הגדול. שמחים לארחו בפינת “ספורטאי השבוע”.
קצת פחות משנתיים חלפו מאז שאירחנו את הכדורגלן דניאל טויזר, בן 24 מהמושב בני יהודה שבגולן, לראיון בפינת “ספורטאי החודש” שלנו. הכותרת של אותה כתבה הייתה “החלום האמריקאי של דניאל טויזר” – שכן באותה תקופה טויזר החל פרק מוצלח בליגת המכללות האמריקאית. המטרה הייתה לשלב לימודי תואר בתזונה ומדעי האימון באוניברסיטת בלמונט בנאשוויל טנסי, מפה לשם העולם השתגע ודניאל טויזר מצא את עצמו עובר דרך חתחתים עם הרבה מכשולים בדרך, כמו בפעמים הקודמות הוא לא ויתר, הוא האמין ובסוף עמד במטרות. כחודש לאחר זכייתה של בני סכנין אנו מוצאים לנכון להעניק לו את תואר “ספורטאי השבוע” שלנו.
את דניאל טויזר אירחנו מספר פעמים בפינות המצטיינים שלנו. הוא החל לשחק כשחקן התקפה בגיל ילדות במ.ק קצרין, כשהגיע לגיל 14 התקבל לאקדמיית הכדורגל של מכבי חיפה והצטרף לקבוצת שנתון 96, שאותה הדריך משך שלוש עונות יוסי צרפתי – מאמן כדורגל חיפאי מוערך מאוד, שעבור טויזר שימש כאבא שני. במכבי חיפה עבר להיות שחקן דפנסיבי, מצא את עצמו משחק כמגן, בלם וקשר אחורי – התפקידים שבהם המשיך גם בקריירת הבוגרים. עם קבוצה זו דניאל טויזר זכה בשלוש אליפויות רצופות ושיתף בשורותיה פעולה עם הקשר האחורי נטע לביא והחלוץ שון וייסמן. כשעלה לקבוצת הנוער התקשה טויזר למצוא את מקומו והושאל לחצי עונה להפועל רעננה. כשחזר למכבי חיפה בשל יותר הפך לשחקן הרכב קבוע. בעונה שלאחר מכן, עונה שבה נרשם כחריג גיל, במהלך משחק אימון מול קבוצת הבוגרים של עירוני נשר מליגה א’, במהלך תיקול שגרתי סובב את הברך ולאחר מכן אובחנה הפציעה כקרע בשריר האחורי, ברצועה הצולבת ובמיניסקוס. היו רופאים שהטילו ספק ביכולותיו לשוב ולשחק, אך בעצת שוער העבר של מכבי חיפה, ניר דוידוביץ’, דניאל טויזר טס לאיטליה ועבר ניתוח אצל פרופסור בעל שם עולמי ועבר תקופת החלמה ושיקום ראשוניים, שאותם המשיך כאן בארץ. בשלהי אותה עונה שב לשחק חמישה משחקים בקבוצת הנוער של מכבי חיפה וחגג עמה אליפות. לאחר מכן החל פרק הבוגרים של טויזר והחיבור שלו עם המאמן אלדד שביט. זה היה בשורות עירוני נשר, העולה החדשה לליגה הלאומית, בשורותיה שיחק שתי עונות – כאשר העונה השניה מבין השתיים הייתה רעה, עונה שבה הקבוצה הייתה בשר התותחים של הליגה.
התחנה הבאה הייתה הפועל מרמורק רחובות, שעלתה לליגה הלאומית, שם אמור היה לחבור שוב לאלדד שביט, מאמנו בעונה הראשונה בנשר, אך החלום האמריקאי טרף את הקלפים, טויזר התקבל לליגת המכללות האמריקאית ונראה היה שמדובר בפרק חדש וארוך. כשהסתיים לו הסיסמטר שב טויזר בינואר 2019 לארץ, השתלב בסגלה של הפועל עכו מהלאומית והתקשה למצוא בה את מקומו. המטרה הייתה לחזור לארצות הברית להרבה זמן, אך מפה מצא את עצמו בעירוני טבריה מליגה א’ – שספק רב היה בנוגע לאפשרות קיומה העונה. טבריה הייתה מעין ברירת מחדל עבור טויזר, שכיוון לליגה גבוהה. בחודש ינואר האחרון עבר לבני סכנין – ובחודש יוני הוא חגג עמה העפלה דרמטית לליגת העל, לאחר שהצטרף אליה כשחקן אלמוני ומצא את עצמו הופך לשחקן חשוב במערך של הקבוצה.
דניאל טויזר משתף אותנו בדרך העקלקלה שעברה עליו בשנה וחצי האחרונה: “חזרתי לארץ לפני שנה וחצי, במטרה לשוב בסימסטר הבא לארצות הברית. הגעתי בינואר להפועל עכו כדי לשמור על כושר והציעו לי חוזה. נעניתי להצעה והמשכתי איתם את העונה. חזרתי לארצות הברית – ושם דברים לא הסתדרו והחלטתי לחזור לארץ. אחרי סגירת חלון ההעברות הראשוני. האופציות שעמדו בפניי: להצטרף לקבוצה בליגה א’ או לשמור על כושר באופן עצמאי. כמובן שחשבתי שאני מסוגל לשחק ברמה גבוהה יותר מליגה א’ – מבלי לזלזל חלילה ברמה. הנטיה הייתה להתאמן באופן עצמאי, אבל אלדד שביט, שמונה למנהל המקצועי של טבריה, פנה אלי להגיע לקבוצה, אמר שהוא בונה משהו יפה ולמרות שזה ליגה א’, כדאי לי להצטרף. מאחר והפניה הגיעה מאלדד ואני יודע מיהו וכמה מאפיינת אותו המקצוענות, החלטתי לחתום בטבריה. למזלי, המהלך הזה הוביל לדברים טובים. טבריה מועדון חם, מצאתי שם מאמן מצוין בדמותו של מוריס אוזן, אנשים טובים בהנהלה וואוהדים מדהימים. שיחקתי ברצף וקיוויתי שעוד במהלך העונה אוכל להשתלב מחדש בליגה הלאומית. בחודש ינואר אלדד מונה למאמן בני סכנין והציע לי להצטרף. עבורי לא הייתה שאלה, כי אלדד הוא מאמן שאני מאוד מחובר אליו ויודע שהוא רוצה בטובתי. אלדד לא הבטיח לי שום דבר מראש, אבל ידעתי שאם אעבוד קשה ואוכיח את עצמי – הוא לא יתעלם ממני. לשמחתי, כך היה. בתקופה שהייתי בטבריה המשכתי לעבוד קשה באימונים עצמאיים, כדי להגיע מוכן אם וכאשר אצטרף לקבוצה בליגה בכירה יותר. אני שמח שהאמונה והעבודה הקשה נשאו פירות”.
טעם גם מהחלום האמריקאי. דניאל טויזר בימיו בליגת המכללות האמריקאית
על ההתאקלמות בבני סכנין, ההשתלבות המוצלחת וחלקו בשיבת הקבוצה לליגת העל, מספר טויזר בפירוט: “הגעתי כשחקן סגל רחב ולא ממש ידעו מי אני, אך התקבלתי בצורה חמה ואוהבת. פתאום מצאתי את עצמי מתאמן לצד שחקנים שעשו דברים יפים בליגת העל כמו מהראן ראדי, מוחמד קנדיל ועלי עוסמאן. אלדד ואני הגענו כשהקבוצה הייתה במקום ה-12 והמטרה הייתה לברוח כמה שיותר מהר מהתחתית. הדברים התחברו ועם הזמן מצאתי את עצמי גם משחק כמגן וכקשר אחורי, הבקעתי שני שערים והייתי מעורב בעוד מהלכים שהסתיימו בשערים ופתאום מצאנו את עצמנו מתקדמים תוך כדי תנועה – ואז הגיעה פגרת הקורונה, שעצרה אותנו במומנטום מצוין. גם בתקופה הזו המשכתי לעבוד קשה באופן עצמאי וגם במסגרת הקבוצתית. הצוות של הקבוצה בראשות אלדד שביט, מאמן הכושר – חואן קרלוס, המאמן המנטלי – דן ולנסי, הפעילו אותנו באימוני זום ובתוכניות אישיות. חזרנו עם הרבה רעב ואמונה, שאפשר לעשות את זה. הייתה לי הרגשה שנחזור לאינטנסיביות מטורפת, ידענו שנצטרך להיות חכמים כדי למנוע פציעות, לבוא בכושר טוב – כדי לעמוד באתגר של שלושה משחקים בשבוע, אחרי תקופה ללא משחקים. חזרנו מהפגרה עם שני הפסדים שהלחיצו את המערכת, אבל ידענו להתאושש ולהיכנס לפלייאוף העליון – ומשם הכל זרם. אני שמח שלקחתי חלק משמעותי והצלחתי למצוא את מקומי בקבוצה – כקשר אחורי או כשחקן קו ימין במערך של שלושה בלמים. כשהגעתי לסכנין לא דמיינתי תסריט כזה, שבסיום עונה נחגוג עליית ליגה בסיטואציה כל כך מוזרה. אני כל כך שמח שזה קרה, זה מגיע לקהל המדהים ולאנשים המיוחדים שיש במקום הזה”.
את ההישג הגדול הוא מקדיש לאוהדים הכי מושבעים שלו: “המשפחה היקרה שלי ובת זוגי מזה שבע שנים, אלמוג בן עזרא, איתי בכל מקום, תומכים ומפרגנים, תמיד אוהבים ומקבלים, הרבה בזכותם אני מגשים את עצמי ואני מודה להם על הכל”.
בין דניאל טויזר למאמנו, אלדד שביט, קיימת הערכה הדדית מאוד גדולה. טויזר מספר על החיבור המיוחד מנקודת מבטו: “בקבוצת הנוער של הפועל רעננה שיחקתי תחתיו של חיים סילבס, שהוא חבר קרוב של אלדד שביט, שאף שימש תקופה קצרה כעוזרו. חיים סילבס הוא זה שחיבר בינינו. אני שמח שאת דרכי כשחקן בוגרים התחלתי אצל אלדד, מאמן שלמדתי המון דרכו, האמין בי ועזר לי מאוד להיכנס לעניינים. אני שמח שבעונה הזו חזרנו לשתף פעולה, הן בטבריה והן בסכנין וגם באימונים אישיים במתחם “הפאבלה” בחיפה שהוא אחד מבעליו. אני בטוח שכל שחקן של אלדד בעבר או בהווה יגיד לך עליו את אותם דברים: את אלדד מאפיינים רמות גבוהות של מקצוענות, יושר מקצועי, ביטחון עצמי וביטחון שהוא נוטע בשחקנים. אתה מגיע לאימון והכל מוכן טיפ טופ. אתה מגיע למשחקים והוא יודע לזרוע מוטיבציה, והתלהבות. הוא מאוד מחויב לשחקנים ולמקצוע וזה יוצר הדדיות”.
אלדד שביט לא חסך בשבחים לשחקן: “אם יש מישהו שמגיע לו להצליח – זה דניאל. בן אדם שקם בבוקר, מתאבד על המקצוע ועל המטרות שלו. הוא הגיע כאנדרדוג לסכנין, שחקן שאף אחד לא הכיר ולא ידע מיהו, הרבה אנשים הרימו גבה. מהתחלה אמרתי לו שייקח בחשבון, שיהיה לו קשה לקבל דקות משחק. הוא לא חשש, עבד קשה – והרוויח ביושר את מקומו. כל דקה שהוא קיבל, הוא הוכיח שהוא שווה את הקרדיט. גם כשהוא מצא את עצמו על הספסל אחרי משחקים טובים, הוא הגיב בצורה בוגרת ובאהבה, ונתן תחושה טובה לכולם ונתן לי לרצות להמשיך ולתת לו קרדיט. דניאל שפך על עצמו אנרגיה טובה, מקבלת ומזמינה. דניאל הוא מסוג השחקנים שהם חיוניים לסגל, הוא רב גוני ויכול לשחק בהרבה עמדות. העונה הוא הוכיח שהוא שחקן לגיטימי לרמה של הליג הלאומית. עכשיו הוא יצטרך לבנות את עצמו בליגת העל. אני מאמין שהוא מסוגל לזה. אין בליגת העל שחקנים מנבחרת ברזיל. זה הרבה תלוי בו”.
בעונה הבאה אלדד שביט ודניאל טויזר ממשיכים יחד בסכנין, הפעם בליגת העל. דניאל טויזר דרוך לאתגר: “אני שמח שסכנין מימשה את האופציה ואנו נמשיך יחד בליגת העל, בתקווה שנוכל לשחק לעיני קהל גדול – זו חוויה שאני משתוקק לה. החלום הגדול שלי כשחקן צעיר הייתה להגיע לליגת העל בסיום גיל נוער. ידעתי שאחרי הפציעה שעברתי מימוש החלום יידחה ואצטרך לעבוד יותר קשה. רציתי להגיע לליגת העל בגיל 21, אז הנה הגעתי בגיל 24. המטרה היא להמשיך לעבוד קשה, כי הדרך עוד ארוכה. להמשיך לעבוד כמו שעבדתי קשה מהבוקר עד הערב, כדי להוכיח שאני ראוי לליגת העל. מטרות העל הן להצליח בליגה הבכירה, להגיע לנבחרת ולצאת לשחק באירופה”.
