כדורסל גברים: בשבילו זה דרבי

“ספורטאי השבוע” שלנו הוא לוטן אמסלם, שחקן הפועל גליל עליון, המושאל מהפועל ת”א, שמחכה בשקיקה למשחק מול מכבי ת”א.

כשמכבי ת”א, גורפת התארים הגדולה ביותר של הכדורסל הישראלי, מגיעה למשחק מול הפועל גליל עליון, מרגישים משהו שוונה באווירה ובהוויה הגלילית. הכרטיסים לקראת המשחק מחר  (ראשון,  21:00, אולם “הפיס” כפר בלום). הכרטיסים למשחק אזלו, אך שידור ישיר בערוץ הספורט יבטיח לכל דכפין שיהיה ליד מסך טלויזיה אפשרות לצפות במשחק. רבים מאוהדי הגליל הם אוהדי קבוצת הכדורגל של הפועל ת”א, כך שעבורם מדובר בסוג של דרבי.

לשחקן הקבוצה, הפורוורד לוטן אמסלם בן ה-21, מדובר ביותר מעוד משחק. לוטן אמסלם הוא בנו של אגדת הפועל ת”א בעבר, שמעון אמסלם, שרשם הופעות רבות גם במדי הנבחרת הלאומית והיה שחקן מרכזי במשחקי הדרבי הגדולים של שנות ה-90. לא במקרה גם לוטן אמסלם לובש את הגופיה מספר 8. לוטן אמסלם גדל במחלקת הנוער של הפועל ת”א, חתם בשנת 2020 על חוזה לארבע עונות בקבוצת הבוגרים ממנה הוא הושאל בקיץ האחרון להפועל גליל עליון, אך פציעה במיניסקוס השביתה אותו מפעילות זמן ממושך ולמעשה רק לפני חודש ערך הופעת בכורה בקבוצה, במשחק פיקנטי מול “האקסית” – שלא ריחמה וניצחה 80:108. בשבוע שעבר לוטן אמסלם זכה ל-21 דקות במשחק הניצחון הגדול 66:86 על הפועל חולון, בהן סיפק 13 נקודות (100 אחוזים קליעה מתוך הבקבוק) ותרם רבות בפרמטרים נוספים להשגת הניצחון על האלופה, ועזר במידה נכבדת לקבוצה להתגבר על חסרונם של שחקני המפתח, הרכז רועי הובר והפורוורד ומלך הסלים, ג’יילן הדסון. לנו יש את כל הסיבות להעניק ללוטן אמסלם את תואר “ספורטאי השבוע”.

בלי הנחות סלב

אי אפשר שלא להתפעל מהדרך המיוחדת שעשה השחקן. בשונה מהרבה ספורטאים עם הורים מיוחסים, לוטן אמסלם לא זכה לקיצורי דרך ולפרוטקיציות. רחוק מכך.  למעשה, מלבד העונה השניה כשחקן נוער, הוא לא שיחק קודם באף אחת מהקבוצות הבכירות של הפועל ת”א ומצא את עצמו בקבוצות המשנה בכל שכבת גיל. גם לקבוצת הנוער הראשונה הוא הגיע באמצע העונה השניה כשחקן נוער, אחרי עונה וחצי מצוינת בקבוצת הנוער ארצית, שהודרכה ע”י אלון לוינגר – כיום מאמן קבוצת הנוער על של הפועל ת”א, שבעבר שימש כמאמן נערים לאומית בהפועל גליל עליון וכעוזר מאמן בקבוצת הנוער לצידו של זיו ברתנא.

אמסלם מצביע על אלון לוינגר, כמאמן שסייע רבות לנקודת המפנה בקריירה שלו: “הגעתי לאימון מיונים לקבוצות הנוער שלנו. המערכת ראתה בי שחקן שמיועד לקבוצת נוער מחוזית, רק אלון בסיום האימון התעקש שאני אצטרף לקבוצת הנוער ארצית תחת הדרכתו. אלון שינה את התפקוד שלי. אם עד אז שיחקתי כסנטר, אצל אלון שיחקתי בעמדה מספר 3 ואפילו מצאתי את עצמי לפרקים בעמדות 1,2. אין ספק שהשינוי הזה עשה לי טוב ועזר לי לפרוח. הרבה בזכות ההכוונה שלו הצלחתי לפרוץ קדימה. אלון אדם מדהים ומאמן משכמו ומעלה. בהמשך זכיתי להתאמן אצל עופר רון, גם עליו יש לי רק מילים טובות לומר. עופר עזר לי גם להתקדם מאוד. נכנסתי לנבחרת בית הספר של תיכון חדש, זכינו באליפות התיכונים ואחרי זה באליפות העולם לתיכונים ופתאום משחקן שלא נספר, מצאתי את עצמי בפוזיציה אחרת לגמרי”. 

אלון לוינגר נותן את הזווית שלו לדברים: “הבחנתי בכישרון וברעב של לוטן. ידעתי למה אני מתעקש עליו. ללוטן יש ידיים שלא נגמרות, קליעה מצוינת. הבחנתי בזה שהוא ילדותי בתפיסת משחק, אבל מלא בפוטנציאל. ראיתי לנכון להעביר אותו מעמדה 5 לעמדה 3. הרבה אנשים ובראשם אביו הופתעו, אבל לוטן הסתגל ונתן עונה מדהימה, סיפק מספרים מדהימים. עונה לאחר מכן, השתלב בהצלחה בקבוצת התיכון ובהמשך בקבוצת הנוער על.  אבא שלו לא דיבר איתי עליו אפילו פעם אחת. נתן לי לעשות את הדברים כפי שאני מבין. לוטן הגיע למה שהגיע, בלי  שום קיצור תהליכים, הכל בזיעת אפו. כשסיים נוער הוא עבר לבוגרים של שוהם בליגה הארצית ונתן עונה מדהימה. אני תמכתי במעבר שלו לגליל, זה המקום האידיאלי לשחקנים צעירים להתפתח. אני לא מופתע מההתקדמות שלו ומאמין שאם ירצה השם, הוא יהיה הסמל של הפועל בעתיד. לוטן ניחן בקליעה מצוינת, חדירה טובה לימין, הבנת משחק, הוא בחור סופר אינטלגנט – ומעל הכל בן אדם נדיר. הוא צריך צריך קצת להתבגר בתוך המשחק, להיות יותר מרוכז בסיטואציות בהגנה ובהתקפה, לשדרג קבלת החלטות, פחות להתעסק בקטנות והוא יגיע רחוק”.

לוטן, אתה אמנם בגליל, אבל כאחד שצמח בהפועל ת”א, עבורך משחק מול מכבי זה דרבי?

“דרבי לכל דבר, אבל אני בא דרוך כמו לכל משחק. צפוי לנו משחק מול קבוצה מצוינת, אנחנו מתעסקים בעצמנו. רוצים לבוא לשחק את משחק שלנו, צריכים להיות קשובים למאמנים. עלינו להיות אגרסיבים, לשמור, להיצמד לתוכנית משחק.  באים כדי לנצח. ניצחון מאוד חשוב כדי להבטיח את המקום שלנו בין העולות למשחקי הגביע. על אף התקציב הצנוע שלנו, אנחנו רוצים מאוד להיות בטופ ולא להסתכל מלמטה על הליגה”.

יש לך הסבר להתפוצצות הזו שלכם מול חולון, אלופת המדינה, כשאתם ללא הובר והדסון?

“חולון אלופת המדינה, לא קבוצה נחותה מליגה נמוכה, שאתה יכול להגיד לעצמך, ננצח בכל מצב. היינו חייבים לנצח, גם בשביל לשפר עמדות בטבלה וגם כדי לשמור על סיכוי לגביע, באנו אחרי ניצחון על קרית אתא, כשלמטה הכל צמוד וכל משחק חשוב. ראינו בזה משחק שיכול לשנות עונה, למרות שעוד מוקדם להסיק מסקנות. הצוות הכין אותנו מאוד טוב, כל מה שאמרו עבד כמו שעון, כל פתרון שנתנו לנו תוך כדי המשחק עבד, קלענו באחוזים גבוהים. לא באנו בתחושה של לוותר מראש, באנו להילחם ולנצח. לפעמים כשאתה בעמדת נחיתות, אנדרדוג, זה מוציא ממך משהו אחר”.

איך אתה מסביר את ההתפוצצות האישית שלך במשחק הזה?

“עברתי תקופה מורכבת. שלושה ימים אחרי שהגעתי לגליל, נפצעתי. התמודדתי עם פציעת מיניסקוס שכיחה. בגלל שאני אוהב לשחק, היה לי קשה לשבת בצד. מאוד חיכיתי לרגע שאני חוזר. בקבוצה חיבקו אותי, נתנו לי לקחת את הזמן הדרוש להחלמה, לא לחצו עלי לחזור. כשחזרתי רציתי להחזיר לחבר’ה בקבוצה ולאוהדים על כל התמיכה. אני שמח שזה עבד נגד חולון”.

אתה גר בצפון ת”א, כל חייך במרכז הארץ. מה מביא אותך לקבוצה הכי צפונית על מפת ליגת העל?

“לפני שהגעתי לפה, ידעתי שכנראה בהפועל ת”א אני לא אשאר כל העונה. הבנתי שאני הולך פחות לשחק, מאחר ונבנתה קבוצה עם חמישה זרים ועם ישראלים בכירים. חשבתי עם עצמי ועם אבי על האפשרויות. עמדו בפני 2-3 הצעות, ואז גליל התקשרו, הגיעו טלפונים מברק ואבישי והמנהל המקצועי, יונתן אלון, דיברנו עם כולם. אבא תמך במעבר לגליל. זה מועדון עם מוניטין מטורף של קידום שחקנים והצלחות. חלום של כל ילד לעשות חצי מהקריירה של השחקנים הגדולים שעברו כאן”.

ומה מצאת בגליל?

“הגעתי מקבוצה עם אווירה מאוד משפחתית למשפחה ענקית. בשבועות הראשונים שהגעתי עטפו אותי בחמימות ואכפתיות, מכל מקום אפשרי – מצד אנשי הקבוצה, מצד אוהדים ואנשים מהמרחב. עד היום אני מרגיש את זה בכל מקום וזה פשוט מדהים, שאני יושב בחדר האוכל ופתאום ניגשים אלי אנשים שאני לא מכיר ומתעניינים בי, מציעים עזרה ומזמינים להתארח. אני מתגורר בקרית שמונה, שם נתקלתי כבר באנשים שלדעתם יש איזשהו קשר משפחתי. זה אזור מדהים עם אנשים מיוחדים ואני שמח על הזכות להיות כאן”.

ליגת העל עמוסה בזרים. אתה שחקן שלאורך רוב השנים שיחק בקבוצות השניות של הפועל ת”א, ובכל זאת אתה מוצא את עצמך בליגת העל. איך אתה מסביר את זה?

“כילד ונער לא הייתי שחקן מספיק טוב. מה שכן, האמנתי בעצמי, עבדתי קשה ותמיד הייתי בתודעה, שהפריצה שלי תגיע. אני שמח שלא שמעתי לכל מיני רעשי רקע, היו הרבה כאלה שבגיל נוער הציעו לו לפרוש, ניסו להוריד אותי מכדורסל. הלכתי בדרך שלי וזה השתלם”.

מה המקום של אבא שלך בקריירה?

“אבא הוא מודל להשראה, עבר דרך ארוכה ומפוארת בכדורסל. אני מקבל ממנו הרבה טיפים טובים ואנחנו מדברים הרבה כדורסל. מה שטוב באבא, שהוא מעורב ולא מתערב. הוא לא לחץ עלי לשחק כדורסל וגם היום אם אגיד לו, שאני רוצה ללכת לכיוון אחר, הוא תמיד יהיה איתי ובעד. אבא לא מדבר עם מאמנים. הוא מייעץ ועוזר לי לקבל החלטות. כשעברתי לגליל הוא הגיע איתי והיה שבוע שלם לצידי. ההשוואה ביני לבינו היא בלתי נמנעת, זה מלווה אותי לכל מקום מאז שאני ילד – בייחוד שאבא גם פרשן בטלויזיה. אני משתדל לסנן כל מיני דיבורים מסביב ולהתמקד בקריירה שלי”.

מה השאיפות שלך לעתיד?

“המטרה לעונה הזו, היא להמשיך ולהתפתח ולעזור לקבוצה לעשות עונה טובה. מטרת העל שלי בעתיד היא לשחק באירופה. לשם אני מכוון”.