עם הרבה רגש בדרך לפודיום

“ספורטאית החודש” שלנו היא מיקה דבוסקין, כדורגלנית צעירה, שזכתה במקום השלישי בתחרות ריצה בהרצליה לזכר סבתה ודודתה ז”ל.

ביום שישי האחרון נערך בפארק הרצליה אירוע להעצמת נשים בספורט – שהחליף השנה את טריאתלון הנשים המסורתי של העיר. טריאתלון נשים נערך לראשונה בעיר עכו בשנת 1994, ומשנת 1996 מתקיים לזכרה של תמר דבוסקין ז”ל – שנהרגה בתאונת פגע וברח במהלך אימון אופניים. בשנת 1997 הוחלט להעביר את התחרות להרצליה. אביה של תמר, דני יבדל”א ואמה של תמר, סוזי ז”ל – ארגנו מאז את התחרות. התחרות נתנה השראה לעשרות אלפי נשים בישראל להעצים את עצמן דרך ספורט. משנת 2017 התחרות נערכת גם לזכרה של סוזי דבוסקין ז”ל. בשנה שעברה התחרות לא התקיימה בגלל משבר הקורונה. גם השנה התחרות כבר כמעט ובוטלה, אך ברגע האחרון בגלל מיעוט משתתפות, הוחלט לקיים אירוע ריצה לנשים בפארק הרצליה.

במקצה הריצה ל-5 ק”מ זכתה במקום השלישי מיקה דבוסקין, בת 14 מקיבוץ שניר, כדורגלנית קבוצת הנערות של הפועל עירוני כרמיאל, נכדתה של סוזי דבוסקין ואחייניתה של תמר ז”ל. למיקה, שתבדל”א, אנו שמחים להעניק את תואר “ספורטאית החודש”.

מיקה דבוסקין היא נערה עם אורח חיים מאוד מגוון. לפני כארבע שנים ביצעה מעבר חד מענף הכדורמים, בו הייתה פעילה 5 שנים, לענף הכדורגל. החיבור הראשוני לכדורגל היה בחוג הכדורגל לבנות בבית הספר לכדורגל של אלון יוגב ובקבוצת “בועטות” קרית שמונה, שזכתה באליפות מחוז צפון של פרויקט “שער שוויון”. בתחילת השנה התקבלה יחד עם עוד שלוש שחקניות מהקבוצה לקבוצת הנערות של הפועל עירוני כרמיאל, שמשחקת בליגה של ההתאחדות לכדורגל. נוסף על כך, מיקה דבוסקין היא תלמידה מצטיינת בכיתת מדעים בחט”ב “הר וגיא”, בעבר הייתה מספר שנים בכיתת מצטיינים בפרויקט של מכללת תל חי, עושה חיל בפרויקט “יוניסטרים” – פרויקט לפיתוח חשיבה יזמית, חדשנית וטכנולוגית, וגם התנדבות למען הקהילה היא חלק מתפריט העשייה העשיר שלה. מכאן נמשיך לראיון שערכנו עמה.

מיקה, מה תוכלי לספר על החוויה הרגשית והספורטיבית שלך מהמרוץ ביום שישי?

“זה היה מרגש להשתתף במרוץ לזכר סבתי ודודתי ז”ל, סבי שיבדל”א מארגן את המרוץ והיה חשוב לי להשתתף. זה מעצים אותנו שיש תחרויות לבנות ונשים. היה כיף. באתי בעיקר בשביל ליהנות. לא כיוונתי לפודיום, אבל אני שמחה שהגעתי לשם. היה כיף לראות בנות ונשים שאוהבות לעשות ספורט בכל מיני רמות. אף פעם לא יצא לי לעשות תוצאה כזו. בפעם הבאה אני מקווה לעשות תוצאה עוד יותר טובה”.

מה הביא אותך לחיבור כל כך הדוק לכדורגל?

“כשהייתי קטנה שיחקתי עם הבנים בקיבוץ ומשם התחברתי לכדורגל. מאחר ולא הייתה פעילות כדורגל בנות  בגליל העליון, מצאתי את עצמי מתחברת לכדורמים. כשנפתחה קבוצת כדורגל לבנות  הגעתי פעם אחת לאימון ניסיון אצל אלון יוגב והתאהבתי בענף. עם הזמן קסם לי לקחת את החיבור לכדורגל צעד קדימה והצטרפתי יחד עם עוד שלוש בנות באמצעות אלון יוגב לקבוצה בכרמיאל. אני משחקת כקשרית, נהנית לנהל את המשחק מקדימה וגם לעזור לחלק ההגנתי. מדי פעם אני גם כובשת שערים. קבוצה שאני מאוד נהנית להיות חלק ממנה. אני עושה את הדרך 3-4 פעמים בשבוע בתחבורה ציבורית מקרית שמונה לכרמיאל וחזרה הביתה. אני לפעמים מתארחת אצל חברות מהקבוצה ואפילו ישנה אצלן. כיף גדול”.

איך את מצליחה לשלב כל כך הרבה פעילויות בלו”ז שלך?

“אני אוהבת את הלחץ, אני לא אוהבת שיש לי זמן פנוי. זה כיף שיש כל כך הרבה עיסוקים ותחומים להתעניין בהם ולהיות פעילה בהם. מרגישה שאני מפיקה מעצמי יותר”.

מי קבוצת הכדורגל האהודה עליך? מי המודל לחיקוי שלך?

“אני אוהדת של קבוצת הגברים של מכבי חיפה, אלופת המדינה, אוהבת לראות אותה משחקת. אני אוהבת את נבחרת הנשים שלנו, אפילו נסעתי עד לראשון לציון לעודד אותה. המודל לחיקוי שלי היא אלכס מורגן – שמשחקת כחלוצה באורלנדו בליגה האמריקאית ובנבחרת ארה”ב. שחקנית שיש לה הרבה יכולות ונחשבת לכדורגלנית הפופולרית בעולם”.

בקיץ האחרון הייתה לך התנסות עם הכדורגל האמריקאי. ספרי על החוויה.

“שהיתי אצל דוד שלי בקיץ והייתי חלק מקבוצה. רמה אחרת לגמרי מבחינה מקצועית ומבחינת מתקנים, יש הרבה קבוצות, יש משחק כל שבוע. הרבה בנות מוכשרות. הלוואי שאני אוכל לשחק בליגה בארצות הברית או באירופה. מקווה לשחק בנבחרת”.

איזו משאלת לב יש לך בנוגע לכדורגל הנשים והנערות הישראלי?

“הייתי שמחה שתהיה פעילות לבנות ונערות בעירוני קרית שמונה. אין לי ספק, שיכולה להתפתח כאן מסגרת ברמת בית הספר לכדורגל והקבוצות התחרותיות עם הרבה בנות. יש כאן הרבה בנות שרוצות לשחק כדורגל ואין להן את הזמן ו/או הכסף לעשות נסיעות ארוכות מספר פעמים בשבוע, כדי לשחק כדורגל. אני בטוחה שברגע שתהיה אפשרות לשחק כאן באצבע הגליל, הרבה בנות ירצו להיות חלק מזה”.

מה השאיפות שלך בענף הכדורגל לעתיד?

“אחרי החוויה שחוויתי בארה”ב, החלום הגדול שלי לשחק שם או בליגה אירופאית בכירה. כמובן שאשמח לייצג את המדינה במדי הנבחרת”.