הפועל עירוני צפת המתחדשת הצליחה בעונת החזרה שלה למפת הכדורגל לעלות מליגה ג’ לליגה ב’. הקפטן חוני סופר, שחזר אחרי 6 שנים לפעילות מבצעית בליגה ג’, משתף אותנו בנקודת המבט שלו להצלחה הגדולה של הקבוצה, שלה אנו מעניקים את תואר “קבוצת החודש”.
בקיץ 2019 חובבי הכדורגל בעיר צפת זכו לבשורה שלה הם חיכו שנים רבות: אחרי 5 שנים שבהן העיר לא הייתה על מפת הכדורגל בליגות הבוגרים ובליגות הצעירות של ההתאחדות לכדורגל, הפועל עירוני צפת שבה לפעילות עם קבוצת בוגרים ושתי קבוצות במחלקת הנוער. בעוד שלקבוצות ילדים ב’ ונערים ב’ לא הוצבו מטרות הישגיות, לקבוצת הבוגרים הוצבה מטרה חד משמעית – להעפיל לליגה ב’. ראש העיר, שוקי אוחנה, הקצה משאבים כספיים רבים לטובת העניין, רתם את המאמן המנוסה יוסי סופר למשימה – ובעבודה משותפת עם היו”ר יניב אוחנה, גייסו השניים שחקנים רבים עם רקורד מוכח בליגות הנמוכות בצפון – כשגולת הכותרת הייתה החזרה הביתה של בני העיר – החלוץ דור אדרעי, הקשר שחק דהאן, הבלם ניר (חוני) סופר – שנשלף מליגת הותיקים, הקשרים נבו גואטה, יחאיל כהן ואור בן סימון. הדרך לא הייתה קלה, אך הקבוצה הגיעה לקו הסיום המקוצר של העונה, כשהיא מדורגת במקום הרביעי בטבלת מחוז הגליל העליון, אך בזכות אחוזי הצלחה טובים יותר מאלה של שתי הראשונות, הפועל כרמיאל ואיחוד בני סמיע – ששיחקו משחק אחד יותר, הצליחו הפועל עירוני צפת ואחווה שעב להעפיל לליגה ב’. הפועל כרמיאל ערערה על ההחלטה, אך בית הדין העליון של ההתאחדות לא קיבל בחודש שעבר את טיעוניה וכך צפת ושעב חגגו עליה.
הפועל עירוני צפת יצאה לדרך, ללא מגרש ביתי והיא אירחה את משחקיה בטובא – מאחר והעבודות לשיפוץ האצטדיון העירוני היו בעיצומן. תחילת הדרך לא הייתה סוגה בשושנים. ספגה מפח נפש בגמר גביע המחוז – כשהפסידה 4:3 לאחווה שעב, במשחק שבו לטענתה החלטות השיפוט עלו לה ביוקר. בליגה היא נתקלה בסיטואציה לא פשוטה, שבה 6 קבוצות נאבקות על האליפות ועל המקום השני – שאמור היה להוביל למשחקי המבחן על ההישארות בליגה. בשניים משלושת המשחקים הראשונים לא הובקעו שערים, אך בצפת ידעו שהכיוון חיובי ואכן היה כך. למעט מעידה בתחילת הסיבוב השני בדמות תבוסה 5:0 לאחווה שעב והפסד ניצחון במשחק מול הפועל כרמיאל – שהבקיעה שער שוויון 2:2 דרמטי מאת סהר דהאן הצפתי, הפועל עירוני צפת הצליחה לנצח יריבות קשות ובעלות קהלים גדולים כמו מכבי אבי סנאן ומכבי ג’דיידה. צפת סיימה את העונה הזו בתום 18 מחזורים, כשממוצע ההבקעות שלה עומד על כמעט שלושה שערים למשחק – כשהכובשים המצטיינים שלה הם יאיר שריקי – שכבש 12 שערים, כשחשוב לציין, שהשחקן נעדר ממספר שחקנים בשל תקופת בידוד שנגזרה עליו כשחזר מתאילנד. דור אדרעי – שעלה לפני 6 שנים עם הקבוצה בגלגולה הקודם תחת הדרכתו של חגי ממן, כבש 9 שערים והשלים עליה שניה ברציפות – אחרי שבעונה שעברה חגג עליה עם בני טובא. בחלק ההגנתי צפת עומדת על מאזן הספיגות השני בטיבו בליגה, עם 18 כדורים מהרשת שהוציא השוער גד מוזבלט, לפניו שיחקו הבלמים יוגב אלישע – שעלה בעונה שעברה עם בני טובא ושיחק בעבר בבית”ר צפת, ממנה עבר לתקופה של 6 שנים במ.ס כרמיאל, וחוני סופר – אחיו של המאמן, שחזר בגיל 37 לשחק – אחרי 6 שנים שבהם שיחק בליגה לותיקים. חוני סופר שימש כקפטן – ואחרי שהבאנו את הזוויות לעליה בכתבה עם היו”ר יניב אוחנה ובכתבה עם המאמן יוסי סופר, בכתבת ההצדעה הזו להפועל עירוני צפת אנו שמחים להעניק במה לקפטן.
חוני סופר סגר מעגל בעונה הזו. כצפתי שורשי עבורו העונה הזו היא התגשמות חלום: “חזרתי אחרי שש שנים. יש לי פינה חמה וגדולה בלב לקבוצה, גדלתי בה מגיל ילדות. אמנם פה ושם שיחקתי בקבוצות אחרות, עליתי ליגות, אך צפת תמיד הייתה הבית ויקרה לליבי. המאמן הוא אחי וזה כמובן מוסיף לחיבור. לפני שש שנים לקחתי החלטה לפרוש, כי הקבוצה נסגרה ולהמשיך לשחק זה דרש ממני להקדיש הרבה זמן בדרכים. מאחר ובליגות האלה אי אפשר להתפרנס, זה לא השתלם לי ונאלצתי לפרוש. שיחקתי בקבוצות ותיקים, אימנתי קבוצות ילדים בפרויקט “שער שוויון”, שמרתי על כושר וחיכיתי ליום הזה שהכדורגל בעיר האהובה שלנו יחזור. אני כל כך שמח שהכדורגל חזר וכל כך שמח להיות שותף להישג כזה”.
לדבריו של חוני סופר, אין מקום לכוכבית בנוגע לעליה של הקבוצה. לטענתו, גם אם העונה הייתה מגיעה לסיומו, הקבוצה הייתה חוגגת עליה: “עשינו עונה אדירה. כמובן שבתחילת שנה הצבנו מטרה לעלות ליגה, אבל בליגה ג’ היו קבוצות שהשקיעו יותר כסף ועל הנייר היו להן סגלים יותר נוצצים, אבל מה שעשה הבדל הלב הגדול, באנו מוכנים, הצלחנו להביא את הפוטנציאל שלנו לשיא במשחקים האחרונים. נהננו מתנאים שאפילו אין בליגה א’, כסף בזמן, תלבושות, ציוד, קבוצה מאוד מגובשת ומחויבת, לא היו בעיות משמעת, כל אחד נתן מאתיים אחוז – וזה עשה את ההבדל. רצינו לסיים עונה על כר הדשא ולא על השולחן הירוק, אבל אני לא מרגיש צורך להתנצל על העליה שלנו. אני מבטיח שבכל מצב היינו עולים, כי היינו הכי טובים. לא בחרנו את הקורונה. אחוזי ההצלחה שלנו ושל שעב היו טובים יותר, אנחנו את שלנו עשינו – ובאנו על שכרנו. מגיע קרדיט גדול לכולם – בראש ובראשונה לראש העיר שוקי אוחנה – שבלי היוזמה והדחיפה שלו, לא היה כדורגל בעיר. מילה טובה גם למחזיקת תיק הספורט, ויקי אלקבץ, שהייתה תמיד שם עבורנו. כמובן שקרדיט גדול מגיע לחבריי השחקנים, למאמן, לחגי ממן – שהיה ליוסי לעזר בכל עת, להנהלה המסורה שלנו בראשות יניב אוחנה והמנהל המדהים מומי מלול, לאיש המשק אייל בניזרי”.
ומה בנוגע למערכת היחסים עם האח שעל הקווים? הנה לכם הזווית של חוני סופר: “מי שמכיר את יוסי, יודע שאין אצלו הנחות והוא לא בן אדם קל בענייני משמעת. אם אני עושה טעות – אני מקבל יותר צעקות מכל אחד אחר. הוא אחי הבחור ואני מכבד אותו. עברנו את העונה בשלום, בלי ויכוחים ומריבות. עזרנו אחד לשני לעלות ליגה. כולם יוכלו להעיד על היכולות והאיכויות של יוסי כמאמן”.
עם האוכל בא התיאבון ולסיום חוני סופרף שחגג לפני חודשיים יום הולדת 38, מספק לנו הצהרת כוונות: “מבחינתי יש לי כח לתת עוד כמה שנים טובות. אני מרגיש את זה. אני מבטיח שזו לא עליה אחרונה שלי. מקווה שאוביל את הקבוצה לליגה א’. בעונה הבאה כבר נשחק באצטדיון המדהים שנבנה לנו, והספקנו להתאמן עליו מעט. אצטדיון ברמה מאוד גבוהה. לתושבי צפת יהיה כיף לבוא למגרשים. ליגה ב’ – הצפתים באים”.
