אורן עמיאל נוחת אצלנו לראיון, רגע לפני שיוביל את הפועל ירושלים למשחק מול הפועל גליל עליון, שיהיה משחק החזרה לליגת העל שלו ושל קבוצת האם שלו.
הפועל גליל עליון תארח מחר (ראשון, 19:25) את הפועל ירושלים למשחק הראשון של הקבוצה בליגת העל, מזה כמעט 13 וחצי שנים (לרכישת כרטיסים, הקליקו כאן). פיקנטריה סביב המשחק הזה יש בשפע, במיוחד בקרב הדמויות שינווטו מהקווים את הקבוצות. מנהלה המקצועי של הגליל, יונתן אלון – שיתארח גם הוא לראיון מעל במה זו, אימן בעונה שעברה את הקבוצה מהבירה ושימש בה כעוזר מאמן. מאמן הגליל, ברק פלג – שיחק בשורותיה משך שתי עונות בתחילת המילניום. מהעבר השני, יגיע כעוזר מאמן גוני יזרעאלי – ששיחק בגליל בשתי העונות שקדמו לעונה שעברה. גם על המגרש ייפגשו להם “אקסים” משני הצדדים: הפורוורד הירושלמי ווילי וורקמן – שהחל את דרכו בישראל בעונת 12/13 בהפועל גליל עליון, הפורוורדים הגליליים – נמרוד לוי, ששיחק בעונת 19/20 בהפועל ירושלים, ואלון ספיר – שהשתייך לסגל הירושלמי עם חזרת הליגה בקיץ 2020.
מי שעוד יגיע וירכז סביבו הרבה פוקוס הוא המרואיין שלנו בכתבה הזו, אורן עמיאל, מאמן הפועל ירושלים, בן קיבוץ להבות הבשן, שחוזר לליגת העל אחרי שתי קדנציות עשירות בנימבורק הצ’כית, כעוזרו של רונן (ננו) גינזבורג ובארבע העונות האחרונות כמאמן ראשי, שהוביל את הקבוצה לא רק לזכיות בכל התארים בזירה המקומית, אלא גם פעמיים לשלב רבע גמר ליגת האלופות של פיב”א. בעונת 19/20 – הידועה לשימצה כ”עונת הקורונה”, נבחר למאמן העונה בצ’מפיונס ליג. עמיאל שיחק במרבית קריירת המשחק כרכז בהפועל גליל עליון, בחלק מהזמן שימש מאמן במחלקת הנוער ולאחר מכן שימש כעוזרו של עודד קטש באימון קבוצת הבוגרים ולתקופה מסוימת גם כמאמן הקבוצה. עמיאל כבר הגיע עם הפועל ירושלים כמאמן ראשי למשחק בכפר בלום, זה היה בדצמבר 2013, משחק גביע המדינה מול הפועל גליל עליון. עמיאל שימש באותה עונה כעוזרו של בראד גרימברג, ששהה בארצות הברית בזמן המשחק – מה שהוביל לכך שעמיאל היה זה שניווט את הקבוצה מהבירה מהקווים, במשחק שהסתיים בניצחון 76:81 לזכות הפועל ירושלים.
אורן עמיאל, שבעוד כחודשיים יחגוג יובל להיווסדו, חזר בקיץ האחרון לישראל עם רעייתו תגית ושלושת ילדיהם, כעת הם מתגוררים במושב בית נקופה, שבהרי ירושלים. מעמיאל מצפים בבירה שיוביל את הקבוצה להצלחות הן בזירה האירופאית והן בזירה המקומית. 13 חודשים לאחר שאירחנו את אורן עמיאל לראיון בפינת “מאמן החודש”, אנו שמחים לארח את אורן עמיאל לראיון נוסף, ראיון קצר, לרגל חזרתו לליגת העל וכמובן לרגל המפגש הכל כך פיקנטי עם הקבוצה שהוא כה מזוהה עמה. לאלו המעוניינים להעמיק במטרותיו של עמיאל באתגר החדש, צירפנו בתחתית הכתבה וידאו ממסיבת העיתונאים שערכה הפועל ירושלים ובה נשא דברים אורן עמיאל.
אורן, יש כבר פרפרים בבטן?
“האמת, שעד לרגע הזה שהרמת טלפון, לא כל כך עסקתי בזה, אבל אין ספק שעבורי זה לא עוד משחק. הפועל גליל עליון היא כור מחצבתי. גדלתי בה כאוהד, התפתי כשחקן וכמאמן. זה מקום שעיצב הרבה מהאישיות שלי כאדם. המשפחה שלי ושל אשתי מתגוררים בגליל העליון, חברים קרובים ואנשים יקרים לנו, זה מקום שהיה ונשאר חלק מאיתנו כל הזמן ובכל במקום. כשאתה נכנס לאולם “הפיס” בכפר בלום באופן אוטומטי מגיעה התרגשות מכל הדברים הגדולים שקרו במקום הזה. כמובן שבמהלך המשחק לכל צד יהיו את הרצונות שלו – וזה מובן”.
ועוד לא היו כבר שיחות סביב המשחק עם אנשים המזוהים עם הקבוצה?
“אתמול הייתה לי שיחה חברית עם עמית גל ודרורי וסרמן – אנשי קיבוץ עמיר, חברים יקרים הרבה שנים. תתפלא, אבל דיברנו בעיקר על כדורגל, העלנו זיכרונות מהימים היפים של הטורנירים של הכדורגל בקיבוצים, שהיינו משחקים יחד. לא דיברנו על כדורסל”.
מה דעתך על החזרה של הפועל גליל עליון לליגת העל ועל הקונספט שמנסים לבנות – חזרה לימים שבהם הקבוצה הייתה החממה של הכדורסל הישראלי?
“כמובן שאני שמח בשביל הגליל על החזרה לליגת העל. בסוף הכל עניין של מה שרוצים להיות. כשבהנהלה החליטו לכוון להגעה לגליל, אז זה אכן קרה. אני חושב שתמיד היה ה-DNA של מחויבות של המועדון כלפי הכדורסל הישראלי. רוב הגדולים בכדורסל הישראלי עשו תקופת התפתחות בגליל. זה היה תמיד היה הקונספט. אני אשמח לראות שבגליל אכן ידבקו בזה ולראות את זה קורה שוב. אני חושב שעשו מהלך מצוין עם מינוי הצוות המקצועי, שכולל אנשי כדורסל איכותיים מאוד. הלוואי וזה משהו שייתן את פירותיו לטווח הארוך”.
מה צפוי במשחק ביום ראשון?
“משחק של תחילת עונה, התרגשות גדולה כל צד מהמקום שלו – אנחנו מההתחדשות שלנו, גליל מהחזרה, לליגת העל. כמון הקהל שחוזר לראות את הקבוצה שלו בליגת העל. אני מעדיף לא להיכנס לעניינים מקצועיים. מה שכן, אני בטוח שיהיה מרגש. אני מקווה שיהיה כדורסל טוב”.
הובלת את נימבורק להישגים מרשימים, זכית בתואר “מאמן העונה” של הצ’מפיונס ליג, שחקנים שעברו תחתיך היו שותפים להישגים חסרי תקדים עם הנבחרת. אתה מסכם את הפרק בצ’כיה בסיפוק מירבי או שיש עוד משהו שאתה חש לגביו תחושת החמצה?
“אנחנו עוסקים בספורט, מטבע הדברים שואפים לעוד צעד. אני חושב שמצד אחד היה מימוש פוטנציאל ברוב הפעמים מעל המצופה, פעמיים הגענו לטופ 8 של הצ’מפיונס ליג, שזה הישג יפה – אבל קצת מציק שלא הגענו לפיינל פור. ההתנהלות של המועדון בקורונה הייתה קרובה למושלמת. ברמת היערכות והבנה. התחלנו את העונה שעברה אחרי 14 יום בידוד, אחרי 3 אימונים כבר שיחקנו משחק ראשון בצ’מפיונס. עברנו הרבה טלטלות בעקבות משבר הקורונה. המועדון העמיד לרשותנו את כל התנאים, כדי שנצליח לעשות התאמות. החלטנו ברמת המועדון, צוות מקצועי ושחקנים, שזה מה יש – ועם זה נעשה את המקסימום להצליח. בנוגע לנבחרת, יש בצ’כיה דור מצוין, שזכה לגדול במדינה עם תרבות ספורט מפוארת, זה לא בכדי שצ’כיה מדינה עם הרבה ספורטאים מצליחים. במקרה של הכדורסל, לשחקנים יש מזל גדול שזכו להתאמן אצל מאמן תותח בדמותו של רונן (ננו) גינזבורג -שהוביל את הנבחרת להצלחות חסרות תקדים באליפות אירופה, באליפות העולם והוביל אותה לאולימפיאדה”.
אין ספק שחזרת עם ארגז כלים גדול ועם הרבה ניסיון מצ’כיה. מה השהות בצ’כיה שינתה בך כאדם?
“ברמה אישית הפכתי לאיש משפחה יותר טוב. כשאתה מגדל ילדים במדינה אחרת, השפה היא אחרת, מערכת חינוך אחרת, נדרש ממך להיות הרבה יותר בחיק המשפחה. המחויבות יותר גדולה, להישאר שפוי בשביל המשפחה”.
מה המטרות שלך באתגר החדש בהפועל ירושלים?
“הפועל ירושלים זה מועדון שתמיד שואף להגיע לטופ בכל מסגרת שהוא חלק ממנה”.
