מסביב לכדור עם אור שוורץ

בתואר “מאמן החודש” שלנו זוכה אור שוורץ – מאמן הכושר המוכשר מראש פינה, שסיים פרק ארוך ומוצלח בהפועל גליל עליון.

זה קרה לפני כחודשיים וחצי. הודעה, מפתיעה משהו יש לומר, של הנהלת קבוצת הכדורסל של הפועל גליל עליון בישרה באופן רשמי על פרידה מאור שוורץ – מאמן הכושר של הקבוצה ב-7 השנים האחרונות, שאימן במקביל גם במחלקת הנוער של המועדון. להרבה אנשים זה נראה היה טבעי, שמי ששיחק כנער במועדון ושימש כמאמן כושר בנבחרות הצעירות של ישראל והיה בצוותי האימון של מכבי ת”א, עירוני נהריה ובני השרון בליגת העל, ימשיך עם הקבוצה גם בליגת העל, אך דווקא בנקודת הזמן הזו החליטו הצדדים להיפרד. את הסיבות לפרידה תקראו בכתבה הזו.

הסיבה המרכזית לפרסום הכתבה הזו היא בראש ובראשונה פרגון והצדעה למאמן הכושר המוכשר, בן ה-43 מראש פינה, נשוי לאריאן – מאמנת פילאטיס, ואב לשניים, שהוא סוג של איש אשכולות בתחום אימון הכושר. שוורץ כבר שנים עושה את עבודתו כמורה לחינוך גופני בתיכון “הרב תחומי” בצפת, משמש כמאמן אישי של ספורטאים צעירים בענפי הכדור וכן של ספורטאים מקצועיים וידועים, שמטעמי צנעת הפרט נמנע מפרסום שמם בכתבה זו. במקביל לכל אלה, אור שוורץ החל באתגר חדש, כאחראי צוות אימון הכושר ליכולות גופניות מטעם ארגון “שחקן אמיתי” – המפעיל מרכזי מצוינות לכדורסלנים בשיתוף פעולה עם מועדוני הכדורסל של מכבי חדרה, מכבי נתניה ושוהם, וכן בעיר ברנו בצ’כיה. בראש הפירימידה המקצועית של הארגון מאמני הכדורסל, עודד קטש וליאור ליובין.

אז עכשיו, כשאתם מבינים את הרקע הספורטיבי העכשווי של אור שוורץ, זה הזמן לעבור לראיון עם “מאמן החודש” שלנו.

אור, פרידה מפתיעה מהגליל. מה הסיבות?

“ראשית, חשוב להבהיר: זו פרידה שנעשתה באופן הדדי, בצורה חברית ועם מלוא הערכה. אני אמשיך להישאר אוהד של הקבוצה.  מצאתי את עצמי ניצב בפני הצעה שמאוד קסמה לי מקצועית וכלכלית – להצטרף ל”שחקן אמיתי”, להצטרף לפרויקט ייחודי בכדורסל הישראלי, שנותן מעטפת לכדורסלנים צעירים, שלא ניתנת בשום מסגרת אחרת. קוסם לי להיות שותף להתפתחות של שחקנים ישראלים צעירים ולהיות שותף ומוביל בפרויקט כזה”.

כן, אבל אחרי כל כך הרבה שנים שהיית עם הקבוצה בליגה הלאומית, דווקא כשעולים לליגת העל להיפרד?

“לפעמים כששני הצדדים נורא רוצים הדברים מתמהמים. הפועל גליל עליון זה הבית, הייתה תקופה מדהימה, אני אפילו מרגיש חלק ממנה. הייתי ונשארתי ביחסים טובים עם ההנהלה ועם כולם. עם ברק פלג שיחקתי בצפת, אימנתי אותו בנהריה – אנחנו חברים מעל 20 שנה. עם אבישי גורדון שיחקתי במחלקת הנוער ועבדנו הרבה שנים יחד. במקרה שלי, היתרון והחיסרון שהייתי 10 שנים בליגת העל, אז יכול להיות שזה גם חלק ממה שהשפיע בעניין הזה”.

מה לדעתך עשה את העונה האחרונה לכל כך מוצלחת ותכליתית?

“אמרתי כבר באימון הראשון, שהכי חשוב שבמשחק האחרון הקובע על העליה לליגת העל נהיה יותר אינטנסיבים בכושר הגופני מהיריבה. עבדנו כל השנה בשביל זה. גם כשהיו סגרים וגם כשהליגה נפסקה, עבדנו עם הזום, עבדנו בכל דרך אפשרית כדי להגיע מוכנים ל”מאני טיים”. מהאימון הראשון ועד האחרון הייתה אותה דרך של אינטנסיבות, כולם הבינו שזה מה שינצח. הסיפור הכי יפה של העונה הזו, היה במשחק על האליפות מול נתניה, שנערך יומיים אחרי שעלינו ליגה ומשם ללילה של חגיגות ובוקר של חגיגות בבתי הספר. הגעתי לאימון אחה”צ וראיתי שחקנים עובדים בשיא הרצינות לקראת המשחק מול נתניה, למרות שהבטחנו את העליה וידענו שהם ישחקו בלי זרים. זו הייתה בשבילי החומת לעונה הזו”.

מה אתה לוקח מהתקופה שלך בהפועל גליל עליון?

“הרבה דברים. זו הייתה תקופה מדהימה, הצלחתי להשריש במחלקת הנוער את הא”ני מאמין שלי”. בשבילי, לקבל הודעות מחניכים של סיום קורס קצינים ושם מודים לי, שהייתי חלק מההתפתחות שלהם -. זאת המשמעות הכי גדולה. מהיום הראשון בגליל, הכי חשוב לי להשפיע על ההתנהלות. אם החניכים יקפצו 20 סנטימטר יותר – זה חשוב, אבל יותר חשוב לתת להם ברמת ההתנהלות לדרוש מעצמם,לעבוד קשה. מבחינתי, לראות חבר’ה כמו רון כהן, זיו מעוז, חן גיא – שצמחו במחלקת הנוער ונמנים על סגל הבוגרים, זו הרגשה מצוינת. בקבוצת הבוגרים שמחתי מאוד לחדש קשר עם שחקנים שעבדתי איתם בנבחרות הצעירות, כמו אלון ספיר ורום גפן. הפועל גליל עליון זו חממה בכדורסל הישראלי, צריך לחשוב ולפעול כדי לשמר ולשדרג את זה”.

החוויה הכי מרגשת מלבד האליפות?

“לפני כשנתיים וחצי, בני חגג יום הולדת 7 ורצה שהקבוצה תגיע לחגוג איתו. התארגנות ספונטנית הביאה את שחקני הקבוצה והמאמן אבישי גורדון אלינו לראש פינה. הילד התרגש מאוד. החיבור של הקבוצה הזו לקהילה הוא דבר מדהים”.

העבודה שלך בשחקן אמיתי תתמקד בחדרה ונתניה, די רחוק מהבית. לא פשוט לאדם כל כך עסוק כמוך.

“אני מחנך את הילדים שלי, שבשביל להצליח צריך לצאת מאזור הנוחות, כך שאני צריך להוות דוגמא. המרחק הגאוגרפי הוא לא מחסום. אנשים עסוקים יש להם הכי הרבה זמן. בבית ספר בשנת הלימודים הזו אני אעבוד בשליש משרה, מאחר ואני עושה תואר שני בחינוך גופני. אני אוהב קצב, אוהב להשפיע, אוהב לתרום, להוביל. אני אמצא זמן לכל הפעילויות. לשמחתי, יש לי תמיכה מהבית, רעייתי היקרה באה מהעולם הזה, היא מאמנת פילאטיס, חיטוב וקבוצות אירובי, היא מבינה את המקום שלי ואני מודה לה על כך”.

מה תוכל לשתף על העבודה בבית הספר?

“אני שמח להיות חלק מצוות חינוך גופני מדהים, עם שמונה מורים – שכל אחד ואחת מביא ערך מוסף בצד המקצועי והערכי. בפריפריה צריך לתת דגש יותר על ספורט. אני שמח שגם הנהלת בית הספר וגם המורים, עושים הרבה פעילויות של יציאה מהקופסה, למען המטרות הללו”.


בשנים האחרונות מצאת את עצמך עובד כמאמן אישי עם כדורגלנים מליגת העל ועם ספורטאים צעירים מענפים שונים. איך החיבור שלך לנישה הזו?

“כשגרתי במרכז עבדתי עם כדורגלנים, ובכלל, עבדתי הרבה באימונים אישיים. בגליל זה היה צריך לתפוס תאוצה, כי הייתי מזוהה מאוד עם הכדורסל. לצערי, המועדונים בענפים השונים לא מצליחים לתת את המעטפת האישית שהם צריכים. יש ספורטאים שמחפשים אקסטרות, כדי לקחת את עצמם לרמה הבאה.. כל ספורטאי זה עולם ומלואו, לגעת בו וזה מרגש לעזור לו”.

מה אתה מאחל לעצמך בהמשך הדרך?

“להיות מאושר במקום שאני נמצא בו, לגעת בכמה שיותר אנשים ושחקנים, להשפיע עליהם ועל ההתנהלות שלהם ולקום בכיף”.