אחרי שהצהיר שחזר לגליל, כדי לעלות עמה לליגת העל, שמחים לארח בפינת “ספורטאי השבוע” לראיון אליפות את הקפטן, אלון ספיר.
*. צילום: גיל נוימן
שבוע חלומי עבר על קבוצת הכדורסל של הפועל גליל עליון, שלאחר 13 שנות נדודים בכל הליגות התחתונות של הכדורסל הישראלי שבה לליגת העל, בתחילה לאחר ניצחון ביתי 84:88 דרמטי במשחק האחרון בסדר חצי גמר הפלייאוף של הליגה הלאומית מול הפועל עפולה, וביום חמישי הגיע “הדובדבן שבקצפת” (זוכרים את עונת הדובדבנים?) – בדמות ניצחון ביתי 80:92 על אליצור נתניה, במשחק על תואר האליפות. אין סיכוי שנפתח שבוע חדש בלי ראיון עם הקפטן אלון ספיר, בפינת “ספורטאי השבוע”.
בעונה כזו, עם הפסקות של הליגה בגלל הקורונה והמצב הביטחוני, כשהחשש מתחלואה קינן חלק גדול מהזמן, המשמעות של המושג “קפטן” קיבלה משמעות רחבה יותר. אלון ספיר גילה מנהיגות על המגרש ובחדר ההלבשה, גילה יציבות מרשימה, שבאה לידי ביטוי בממוצע עונתי של 13.2 נקודות ו-6.8 ריבאונדים למשחק, קליעה במספרים דו ספרתיים בכל משחקי סדרת חצי הגמר – והתעלות ברגעי ה”מאני טיים” במשחקים שבהם ניצחה הקבוצה. אלון ספיר, שהיה שותף בכיר בהגעה לסדרת גמר סל הליגה הלאומית מול מכבי חיפה לפני שנתיים, חזר לגליל אחרי עונה משולבת באליצור אשקלון מהלאומית וב”ליגת הקורונה” נכלל בסגלה של הפועל ירושלים. בשלהי חודש ינואר, כשאירחנו את אלון ספיר לראיון בפינת “ספורטאי החודש”, ספיר הצהיר שמה שהחזיר אותו לגליל הוא הרצון להשלים את המשימה מלפני שנתיים – העפלה לליגת העל. עכשיו, אחרי שעמד במשימה, זה הזמן לסכם את העונה, לשתף בתחושות ולהביט קדימה.
אלון, מה הדבר שהכי עושה לך את זה בהשלמת המשימה?
“ההרגשה מדהימה וכייפית, בעיקר בשביל מי שעוטף את הקבוצה – אוהדים, הנהלה, עובדי האולם, אנשים שזה מרכז חיים עבורם והמועדון הזה יותר מכל דבר. השמחה הגדולה היא קודם כל בשביל האנשים האלה. נתנו להם לחוות ערב אחד שמחבר את כולם לאנרגיות עצומות של שמחה, שמגיעה אחרי עונה מורכבת עם קורונה ומלחמה. היה מרגש לראות את התפרצות הרגשות של כולם בסיום”.
אני חוזר איתך לדקות האחרונות של המשחק מול עפולה. מהצד זה נראה ששמרת על קור רוח. איך עברו עליך הדקות האלה?
“אני הייתי מאוד ממוקד, לא הייתי בלחץ. התמקדתי במה אני צריך לעשות ומה הפעולות הנכונות שהקבוצה צריכה לעשות כדי לנצח. הרגשתי שאני הולך לעשות כל מה שצריך, כדי לתת את החלק שלי להצלחת המשימה. בתוך תוכי הרגשתי שאנחנו הולכים לנצח. זה היה משחק הכי טוב שלנו בסדרה. במחצית הרגשתי שהתפוצצנו, כשקלענו 45 נקודות, אחרי שבארבעת המשחקים הקודמים לא קלענו יותר מ-74 נקודות במשחק. כולנו הרגשנו שהרבה שחקנים במשחק, שאנחנו איפה שרצינו להיות. ידעתי שנלך עד הסוף”.
הניצחון על עפולה הושג למעשה במידה רבה מקליעות עונשין בדקה האחרונה, אחרי שעפולה רצה ל-0:9 ומחקה יתרון 75:82 שהיה לכם ועלתה ליתרון. מה שבר את בצורת הקליעות והביא את המפנה?
“ברק לקח טיים אאוט. הסביר לנו בצורה רגועה מה צריך לעשות. היינו תקועים בהתקפה, הבנו שיהיה יותר נכון ללכת יותר על קנדל אנתוני ולעבוד כדי לקחת פוקוס משחקני ההגנה הטובים של עפולה – ולשחרר אותו להתמודדות מול השומרים הפחות טובים. לשמחתי, זה עבד לנו והפקק השתחרר”.
במשחקי החוץ ספגתם תבוסות ובמשחקי הבית הצלחתם לנצח משחקים צמודים. מה הגורם המרכזי להבדלים?
“חד משמעית – לקהל המדהים שלנו יש חלק עצום בכך. הם הגיעו במספרים יפים גם לעפולה, אבל בכפר בלום הייתה הרגשה של הר געש. הקהל לא הפסיק לשניה לתמוך ולעודד. בדקות האחרונות זה רק התעצם. תמיכה כזו מאוד חשובה ואין ספק שעזרה לעשות את ההבדל. מגיעה תודה גדולה לאוהדים המופלאים שלנו. יש להם חלק גדול מאוד בזכייה באליפות”.
ציפיתם לסדרה כל כך קשוחה?
“כן. הפועל עפולה קבוצה מצוינת, הגיעה למעמד הזה בזכות. מגיע המון קרדיט לעפולה וצוות המקצועי שלה בראשות, ניר קפלן. הם הוציאו מעצמם את המקסימום, באו מוכנים למשחקים – אתגרו אותנו ברמות הכי קשות, הוציאו מאיתנו מיליון אחוז של הקרבה ומחויבות. מאחל להם המון הצלחה בעונה הבאה”.
לפני הצירוף של אייזיאה אייזנדורף נראה היה שיש עליך עומס גדול, מאחר ולמעשה היית הפורוורד המנוסה היחיד בקבוצה – והיית צריך לתזז בין עמדות 3-4. זה נראה שהצירוף של אייזנדורף עזר לך להשתחרר ולהפיק מעצמך יותר. אתה גם חושב כך?
אייזיאה שחקן מצוין, שעזר לי בחלוקת הנטל, הן בהגנה והן בהתקפה. אין ספיק שהוא הוסיף לנו המון ואני באופן אישי רואה ברכה גדולה בהצטרפות שלו”.
מה שונה באלון ספיר של סדרת חצי הגמר הזו לאלון ספיר של סדרת הגמר סל לפני שנתיים?
“אחרי ההפסד לחיפה לפני שנתיים רציתי להשלים סגירת מעגל. באתי לעונה הזו ובפרט לסדרה עם יותר ניסיון, באתי הרבה יותר מוכן והרבה יותר ידעתי איך להגיע למעמד הזה בצורה טובה יותר ולהיות משמעותי יותר ולעזור לקבוצה. ייאמר לזכות הצוות המקצועי, בראשות ברק פלג והעוזרים נעם כהן ועודד הנדלר, שהם עודדו וידע לאזן אותנו ולהשאיר אותנו רגועים, לתת טיפים נכונים ולשמור רגועים”.
העונה ענדת את סרט הקפטן – מה שדרש ממך עוד דברים שלא נדרשו ממך קודם. איך אתה מסכם את העונה מהזווית שלך?
“מבחינתי האישית עמדתי בכל היעדים. היעד המרכזי שלי היה לבוא ולחבר חדר הלבשה ולחבר קבוצה ואת כל הגליל למשימה, שאנשים יבואו בהנאה למשחקים. ההצלחה שלנו כקבוצה היא מעל מה שעלינו מה שעברנו ונשארנו יחד. לא היה יום אחד שבאנו לחדר הלבשה ולא צחקנו ולא חייכנו, גם אחרי הפסדים”.
איך צלחתם את התקופות של הפסקת האימונים והחששות ממכת קורונה ופציעות פוטנציאליות, כמה שקרה להרבה קבוצות אחרות בליגה?
“זה המון בראש. מנטלית השחקנים היו מוכנים להתמודד עם הסיטואציות המשתנות. יש לנו קבוצה עם חומר אנושי מצוין של שחקנים, שעזרו ליצור אווירה מצוינת בחדר ההלבשה. מגיע קרדיט גדול לצוות המקצועי וגם לאנשים שפחות בפרונט: התברכנו במאמן כושר שעבד ברמות הכי גבוהות של הכדורסל בדמותו של אור שוורץ – שדאג ברמה הכי גבוהה לתת מעטפת מדהימה של מענה לאימוני כושר. התברכנו גם במעסה מדהים שכולו לב גדול – מישל מויאל, שטיפל בשחקנים בהמון קור רוח ומקצועיות. עצם העובדה שלא סבלנו העונה מהיעדרויות ממושכות של שחקנים, נזקפת במידה רבה לשניהם”.
איך עוברים עליך הימים האחרונים מבחינת פידבקים?
“ימים מאוד שמחים עם הרבה הודעות מפרגנות, חלקן מהמון אנשים שאפילו לא הכרתי. אנחנו שמחים בעיקר בשביל המועדון, יש פה משהו טוב לכדורסל הישראלי. מרגישים שהרבה אנשים ברחבי המדינה רצו את ההצלחה של הקבוצה ושמחים בשמחתנו. אני מקדיש את הימים הקרובים למשפחה וחברים אני בנפילת מתח מטורפת, רוצה קצת לנוח ולהירגע מהעונה הזו ולעכל מה שעשינו”.
היכן נראה אותך בעונה הבאה?
“חתמתי בקיץ שעבר על חוזה לשתי עונות, במטרה שנמשיך יחד גם לליגת העל. אני מאוד רוצה להישאר והכיוון של ההנהלה הוא גם כזה, אני מקווה שנמשיך יחד ושתיבנה קבוצה טובה, שתביא הרבה שמחה וגאווה לאוהדי הכדורסל בגליל העליון”.