קבוצת הפועל גליל עליון עלתה לליגת העל בכדורסל. בקרב האוהדים זו שמחה גדולה, אך למועצה אזורית הגליל העליון זה כאב ראש לא קטן, כי להחזיק קבוצה בליגת העל זה הרבה יותר יקר מאשר בליגה הלאומית.
אחרי 13 שנים הפועל גליל עליון חוזרת לליגת העל. זו הבשורה שיצאה אתמול מאולם הספורט בכפר בלום, לאחר שהפועל גליל עליון ניצחה 84:88 את הפועל עפולה. האוהדים רקדו בשמחה, והאווירה באולם “הפיס” בכפר בלום, הזכירה את ימי הזוהר של שנות התשעים, שבהם האולם הביתי של הפועל גליל עליון היה מבצר גועש של אוהדים שרופים.
אין ספק שיש חשיבות גדולה לכך שלגליל העליון תהיה נציגות בליגת העל בכדורסל. קבוצת כדורסל שמתמודדת ברמות הגבוהות יוצרת הזדהות וחיבור של כלל תושבי האזור. יש בכך גם מסר שהפריפריה הרחוקה היא באותה ליגה כמו המרכז.
אולם כדי שתהיה לגליל העליון קבוצה בליגת העל מישהו צריך לשלם את החשבון. כדי להצליח בליגת העל צריך תקציב גדול יותר באופן משמעותי, והשאלה היא כמובן מי יישא בנטל.
זה מתחיל מהאולם בכפר בלום. כיום האולם לא עומד בסטנדרטים המקובלים בליגת העל, והוא יצטרך לעבור שיפוץ ושדרוג. זאת הוצאה חד פעמית, וסביר להניח שיימצא הכסף למטרה זו.
אבל זה רק הסיפתח. עיקר ההוצאה היא על ההתנהלות השוטפת. מנהלת ליגת ווינר (ליגת העל) דורשת מכל קבוצה להעמיד תקציב מינימום של 6.5 מיליון שקלים, כאשר לפחות 75% מסכום זה משוריין לשכר ברוטו של שחקני הקבוצות והמאמנים.
על פי גורם המצוי בנושא מועצה אזורית הגליל העליון השקיעה השנה כמיליון שקלים בקבוצה. 2 וחצי מיליון נוספים מתקבלים ממנהלת ליגת ווינר. זה אומר שעדיין חסרים 3 מיליון שקלים כדי לעמוד בסטנדרט של ליגת העל. ראש המועצה, גיורא זלץ, אוהב מאוד כדורסל, וגם שימש כיו”ר הקבוצה בעבר, אך כיום כראש מועצה, הוא מבין את המשמעויות הכספיות, והמועצה בראשותו לא תוכל לעמוד בנטל הזה.
מועצה אזורית הגליל העליון הוציאה בעבר כספים רבים על קבוצת הכדורסל, והיא אכן הגיעה להישגים מרשימים, כולל זכיה באליפות אחת (1993) ובשני גביעי מדינה (1988, 1992).בצד ההצלחה הספורטיבית, הקבוצה נקלעה למשבר כספי כי היה נטל כבד מדי.
איש העסקים חיים אוחיון, רכש את הקבוצה כחלק מחזון פיתוח אזורי. הוא קיווה שבאמצעות הקבוצה ומהלכים נוספים, יהיה אפשר ליצור תנופת פיתוח גדולה. חלק מהחזון הזה היה ליצור שותפות כלל אזורית בקבוצה.
אוחיון רצה שכל הרשויות המקומיות באזור ישתתפו בתקציב של הקבוצה, כך שלא כל הנטל ייפול עליו ועל מועצה אזורית הגליל העליון. המהלך הזה לא צלח, ובמועצה אזורית הגליל העליון הודיעו כי בכוונתם לצמצם את התמיכה בקבוצה.
אוחיון הבין שהוא צריך למצוא אלטרנטיבה, ובשנת 2007 הוא העביר את הקבוצה לגלבוע, וקבוצה זו שנקראה הפועל גלבוע גליל, המשיכה בליגת העל, ומשחקת מאז באולם בגן נר. הפועל גליל עליון נולדה מחדש כקבוצה צנועה יותר, והחלה לשחק בליגה ב’. כעת, אחרי 13 שנים היא חוזרת שוב לליגת העל.
כדי לשרוד בליגת העל תצטרך הקבוצה להשיג עוד 3 מיליון שקלים לפחות. סביר להניח שמועצה אזורית הגליל העליון תגדיל את תמיכתה בקבוצה, אולם זו תהיה תמיכה שולית ביחס לתוספת הנדרשת.
מי שיכול אולי לגשר על הפער הוא איש העסקים, זוהר לבקוביץ, המוכר מתוכנית “הכרישים”, שמשודרת בערוץ 12. לבקוביץ, שגדל בקיבוץ דפנה, נכנס כמשקיע בקבוצה ונושא בתואר נשיא המועדון. על הצטרפותו אמר לבקוביץ: “הקבוצה שינתה את הגליל. הביאה גאווה, איחדה, בנתה ארגון מפואר של חינוך ולא רק של ספורט אלא של תרבות. בלי מילים גדולות, פשוט ציונות”.
בעקבות המהלך פורסם כי לבקוביץ, במסגרת תפקידו כנשיא, הוא ישקיע מכיסו על פי גורמים בסביבת המועדון סכום כסף משמעותי שיסייע למועדון, כאשר הוא יסייע בגיוס משקיעים וספונסרים עתידיים. המטרה המוצהרת: החזרת הקבוצה לקדמת הבמה והפיכתה להישגית הרבה יותר.
והנה מה שאומר ראש המועצה, גיורא זלץ, על העליה ליגת העל: “אני מאד שמח על ההישג הגדול וגאה בשחקנים, במאמן ברק פלג, במנהל ניר ווסרמן, ביו”ר תמיר אברהמס, בצוות המקצועי וההנהלה, באוהדים הרבים של הקבוצה ובנשיא הקבוצה זהר לבקוביץ’.
“הכדורסל בגליל העליון איננו אירוע ספורטיבי העומד בפני עצמו, אלא חלק מההוויה הגלילית, יש לו ערכים קהילתיים, תרבותיים, חינוכיים ולכן נכון וחשוב לבחון את הדברים לא רק דרך התקציב. יחד עם הנהלת הקבוצה, חברי מליאת המועצה האזורית הגליל העליון והאוהדים הרבים, נקיים שיח בנושא ונקבל החלטות לגבי העתיד.”
