לולה ברוק, בת קיבוץ ארז שבדרום, עושה חיל באימון התעמלות קרקע בגולן. שמחים לארח אותה לראיון.
מאת: סיני משה רובינשטיין
הגליל העליון והגולן מושכים אליהם אנשים ממקומות ורקעים שונים, ביניהם גם כאלה המשתלבים בעשייה הספורטיבית. דוגמא מצוינת היא לולה ברוק, בת 30, שהגיעה צפונה מקיבוץ ארז שבעוטף עזה. לולה ברוק מתגוררת בקיבוץ הגושרים והיא סטודנטית לחינוך גופני שנה שנייה באוהלו, כשבמקביל היא מאמנת השנה גם את הקבוצות העממיות וגם את קבוצות הנבחרת בהתעמלות קרקע לבנות בכתות ד’-ח’, בבית הספר אביטל שבקיבוץ מרום גולן ובמושב יונתן – ואותה אנו שמחים לארח לראיון בפינת “הכר את הספורטאי”.
לולה ברוק, ילידת רוסיה, עלתה ארצה בגיל שנה. מגיל 6 עוסקת בהתעמלות. ברוק מאמנת במחלקת הספורט של המועצה האזורית גולן החל מהשנה שעברה. ברשותה רזומה עשיר בתחום ההתעמלות כבר שש שנים ברציפות. בשנה שעברה אימנה לולה בבית הספר אביטל ובחצור, לפני – כן אימנה לולה בדרום הארץ – בקיבוץ שער הנגב. כמו כן ,ניהלה לולה סטודיו עם חוגים שבו אימנה תחומי כושר רבים – מפילאטיס ויוגה ועד לאקרו יוגה.
יאיר נירון, לשעבר מנהל מחלקת הספורט במועצה אזורית גולן, שבע רצון מהשתלבותה של לולה ברוק במחלקה: “לולה הגיעה אלינו כמו מתנה מהשמיים לפני שנה בדיוק כשרצינו לפתח את ענף ההתעמלות בגולן. מדובר במדריכה מקצועית מאוד בענף קשה שדורש התמדה ומשמעת והיא מצליחה לקדם את הבנות בשקט האופייני לה. כמו כן, אני רואה בלולה דמות משמעותית מאוד גם בעתיד שתוביל ותקדם את הענף בגולן בשנים הקרובות”.
לולה, מה הביא אותך צפונה?
“תמיד היה לי חלום לגור בצפון הארץ – ואני ממש מגשימה את החלום הזה בימים אלו. אני בהחלט רואה את עצמי גם בהמשך הדרך נמצאת כאן”.
מה חשוב לך כמאמנת התעמלות או כאישיות ספורט?
“להקנות ערכים ספורטיביים, לתת למתעמלות בית חבו יוכלו לבטא את עצמן, שישתמשו בספורט ככלי שיכול לשפר להן את החיים ולעשות אותם לטובים יותר, להעניק להן מקום שבו יוכלו לפרוק לחצים ולהרגיש טוב”.
מה את הכי אוהבת בעבודה במחלקת הספורט של הגולן?
“אני אוהבת לעבוד בשיתוף פעולה ובעבודת צוות עם כולם. כל דבר שהוא שרציתי עד עכשיו בוצע בדיוק כמו שרציתי – ואני שמחה על כך. אני מרגישה גם השנה שאנחנו במגמת צמיחה וגדילה, כולי תקווה ואמונה שכך גם ימשיך להיות בעתיד לבוא ” .
* מה יעזור לדעתך לפתח ולקדם את ענף ההתעמלות בגולן צעד נוסף קדימה?
“אם נוכל לקבל עוד תקציבים כאלו ואחרים מכל מי שאפשר, אז זה בטח יעזור לנו להגדיל את המעטפת המקצועית והאפשרויות להעניק למתאמנות. נוסף לכל זה, יש לנו את השאיפה לעשות שדרוג ברמת הציוד עד כמה שניתן ובעתיד גם להגדיל את מספר השעות שבהן נתאמן”.
פרויקט הנבחרת קם בתחילת השנה הספורטיבית. איך הוא מתקדם עד כה?
“בצורה משביעת רצון. המתאמנות מתעמלות ארבע שעות בשבוע , עובדות עם שני מאמנים, מתנסות במגוון של תחומים בהתעמלות. השאיפה שלנו היא להעשיר אותן בכמה שיותר ידע”.
אם היית יכולה לבחור תחום עיסוק אחר מה היית בוחרת לעשות?
” לא הייתי בוחרת בשום תחום אחר מלבד הספורט, אבל אם לא הייתי עוסקת בספורט הייתי עובדת במשהו פיזי כמו נגרות או משהו כזה”.
מה האירוע תחרותי הכי גדול שלקחת בו חלק בחייך?
“כשאימנתי בדרום השתתפנו בשתי תחרויות וזכינו במקום הראשון בתחרות אחת מהן – ואני זוכרת זאת לטובה עד לעצם היום הזה ממש”.
* מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
“אני אוהבת לגוון בפעילות ספורטיבית בתחומי היוגה ערסלים, אקרו יוגה, יוגה, ריקוד, אקרובטיקה אווירית וחדר כושר. בנוסף, אני מאוד אוהבת לטייל ולראות מקומות חדשים ברחבי הארץ”.
מי האישיות שהיית רוצה לפגוש שהיא עוד בחיים?
“נדיה קומנצ’י , שכבר בגיל צעיר כמתעמלת הגיעה לתהילת עולם”.
משהו שאף אחד לא יודע עליך?
” גדלתי בעוטף עזה בשגרת חיים לא פשוטה. בזכות זה אני גם יודעת להעריך מאוד את השקט והפסטורליות שאני חווה כיום בגולן”.
