פוסט פרידה מאושר דרעי ז”ל, שכתב אחיה, שליו – ייבדל לחיים ארוכים, כדורגלן קבוצת הנוער של הפועל מרום הגליל.
זה קרה לפני כשבועיים, בערב יום העצמאות. אושרי דרעי ז”ל, בת 22 מחצור הגלילית, חגגה יחד עם חברה את החג בארוחה במסעדה בשרית כשרה בראש פינה. לרוע מזלה, כשביקשה להזמין קינוח הגיע לשולחן קינוח חלבי, מבלי ידיעתה, שכן לו הייתה יודעת שכך לא הייתה מעזה לאכול ממנו, בעקבות רגישותה למאכלים חלביים. אושר דרעי אכלה מן הקינוח ותוך דקות החלה להרגיש רע מאוד, פונתה לבית החולים ע”ש רבקה זיו בצפת, שם נאבקו על חייה אך לרוע מזלה היא מצאה בתוך שעות את מותה.
אחיה של אושר ז”ל, שלו – ייבדל לחים, כדורגלן קבוצת הנוער של הפועל מרום הגליל, פרסם פוסט מרגש וכואב בו שיתף בתחושותיו נוכח הטרגדיה האישית והטרגדית המשפחתית. בוידאו המצורף לכתבה סרטון דקת דומיה שנערכה לזכרה של המנוחה, לפני המשחק בין הפועל מרום הגליל למ.ס בית ג’אן. מצאנו לנכון לשתף את הפוסט המרגש והעצוב שכתב שלו דרעי, בכתבה זו.
האושר של החיים שלי, אני כותב את זה בכאב מאוד גדול, אבל עם הרבה מאוד אמונה שטוב לך.
האמת שמאוד קשה בלעדייך זה כבר לא יהיה אותו דבר. הימים הארוכים ולילות בלי שינה.
אני קם כל לילה בשעה קבועה פותח את הדלת ומחכה לך. אני יודע שלא תבואי, אבל הלב מסרב להאמין שזה קרה.
היית האושר של כולנו תמיד, תמיד היינו רבים ומתווכחים. אבל בסופו של דבר היינו משלימים – כי אנחנו אחים. זה מה שאחים עושים – רבים ואז משלימים. והבן אדם שאת , תמיד רצית שיהיה טוב לכולם היית כזאת שמחה, טובת לב, צעקנית לפעמים וגם מעצבנת – אבל זה מי שאת, לא ראית אף אחד ממטר. כל מה שרצית השגת . היית המלכה שלי ותמיד תשארי.
בשבוע השבעה באו הרבה מאוד אנשים עטפו אותנו בחום ואהבה, העלנו זכרונות ושמתי לב כמה אנשים אוהבים אותך. אבל עכשיו, עכשיו מתחילים החיים. בחיים לא דמיינתי לעצמי את החיים שלי בלעדייך. תמיד הייתי אומר, איך הילדים שלי יריבו עם הילדים שלך? אבל עכשיו אני מבין שזה לא יקרה, אין לך תחליף. ילדה שלי, היית אמא קטנה, תמיד דאגת לנו – לי ולאחים שלנו הקטנים. השארת לכולנו חור בלב. אני לא מאמין שאני אעבור אותך בגיל. עברת הרבה דברים בחיים שלך, סבלת כמו שאני לא מאחל לאף אחד , אבל גם היית נהנתנית כמו שאני מאחל לכולם. היית מוצאת את הטוב בכל דבר.
איך שאני זוכר את השיחה האחרונה שלנו. ישבנו אני, את, אמא, לירן והילית. כל כך נהננו, דיברנו על הכל – על העתיד של כולנו\ על הלימודים שלך, על הצבא שלי, על חברות שלך שחזרת איתן לקשר. צחקנו, צעקנו, אפילו גם בכינו, עד שמצאת את עצמך בחיים, מצאת עבודה חדשה, עברת לדירה חדשה. אני זוכר איך אמרת לי שהלכת, טפחת לי על הכתף ואמרת לי: “ביי, אח שלי”. עכשיו אני מבין שזאת הייתה הפעם אחרונה שראיתי אותך ואמרתי לך, אל תבואי, אם את באה לקצת. היא צחקה והלכה, אבל לא ידעתי שתלכי לתמיד.
איבדת את החיים שלך, ועל מה? על טעות קטנה ומאוד מיותרת שלקחה לך את החיים . אוי אושר שלי, כמה שאני אוהב אותך ומתגעגע אליך. אמרתי כבר שאין לך תחליף, אבל אני מבטיח שאני אעשה הכל בשביל למלא את החסר. אני אדאג לאחים שלנו, לאמא ולאבא. לא נפסיק לדבר עלייך ולחשוב עלייך לעולם אני באמת לא מאמין שזה קרה, אבל כנראה שאלוקים רצה אותך איתו – והאמת שזו טיפה בים למה שיש לי לכתוב עליך, אבל אני כבר אשאיר את זה לעצמי .
אני מקווה שטוב לך והגעת לגן עדן ושאת שומרת עלינו. אני אוהב אותך אחותי היקרה. את אחותי הגדולה שלי ותמיד תשארי , תמיד תשארי בלב שלי ובראש ובמחשבות.
