ממשיכים במריחה: זעם בקיבוצים הלא מפונים על בקשת המדינה לדחות עוד את המענה לעתירה בבג”צ

המדינה שוב ביקשה עוד הארכה עד ליום 04.02 בדבר עתירה לבג”ץ של יישובי הצפון אשר לא פונו בעקבות החלטת ההמשלה 975

יותר משלושה וחצי חודשים חלפו מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, כשלושה חודשים חלפו מאז פינוי תושבים מיישובים סמוכי גדר באצבע הגליל וכן העיר קרית שמונה ושמונת הקיבוצים הקרובים מאוד לטווח הלחימה וטרם זכו למענה הולם לדרישתם לפיצוים עקב נזקים שנגרמו ולאפשרות פינוי לתושבים המעוניינים בכך, עדיין מגששים באפלה. נציגות של הקיבוצים הלא מפונים: גונן, שמיר, כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה, כפר בלום, להבות הבשן ונאות מרדכי, הגישה בג”צ כנגד התנהלות המדינה בסוגיה, כעת המדינה מבקשת הארכה למועד הדיון בעתירה עד ל-04.02.

כרקע כללי: קיימות שתי החלטות ממשלה בנושא פינוי הישובים בגליל:
החלטת ממשלה 975 מתאריך 18.10
החלטת הממשלה 1006 מתאריך 29.10
למעשה מרבית הישובים התפנו מרצון בתחילת הלחימה לפי הוראת הרשויות המקומיות וההחלטת הממשלה בנושא הגיע רק כמה שבועות לאחר מכן.

חבר מליאת המועצה האזורית הגליל העליון, יורם אבן צור, יועץ אסטרטגי במקצוע, המצוי בחוד החנית של המאבק מסביר: “למה להגיש בג”ץ? הממשלה גם מחויבת לפעול לפי חוק ולפי עקרונות מסוימים.
אם ישנו חשד כי הממשלה לא פעלה לפי החוק או עקרונות אלו, ניתן להגיש בג”ץ. זהו המנגנון המתקיים במדינה המתוקנת. למעשה כ 100 יום אנו מנסים בכול דרך אפשרית לגרום לכך שיהיה דיון בנושא ללא הועיל. כך שעתירה לבג”ץ (השופטים אף צפויים לבחון זאת, האם בוצעו פניות לגורמים המוסמכים לפני הפנייה אליהם) הינה האפשרות היחידה. הצפי הוא כי בהתקיים דיון מסודר בנושא, תשתנה ההחלטה לנוכח הממצאים אשר לא נלקחו בחשבון”.

אהרון גמזו, תושב כפר סאלד, שהתפנה למרכז הארץ על חשבונו, הסביר בהרחבה: “על מה הטיעון של התושבים? ההחלטה ויישומה מפלות בין הישובים וניכר כי לא כל השיקולים נלקחו בחשבון ולמעשה ישנה פגיעה בעקרונות סיסיים:

חובת הנמקה – לא ניתן נימוק להחלטה
פגיעה בעקון השיויון – אחת מהציפיות הבסיסיות לה מצפים תושבי מדינה בזמן חירום היא התייחסות אליהם ללא הפלייה ובשוויון. תושבי מדינת ישראל ותושבי קו העימות בפרט מודעים למחירים אותם אנו משלמים עבור החיים פה, מחירים הנוגעים גם לפגיעה בזכויות הבסיסיות
ביותר. עם זאת, האמנה הבסיסית העומדת בבסיס היחסים בין התושבים והמדינה היא שגם בתנאי חירום, הציפייה שהמדינה תנהג בשוויון וללא הפלייה
העדר תשתית עובדית רלוונטית – התעלמות ממה שקורה בפועל בשטח.
העדר שימוע ציבורי – לתושבים לא ניתנה היכולת להשמיע את דעתם לפני קבלת ההחלטה והממשלה לא שמעה את דעתם לאחר קבלת ההחלטה.
העדר היכולת לתת חינוך לילדים ולהפלות על-פני ילדים אחרים.

הלכה למעשה, מרבית הגליל העליון נותר שומם וחיי היומיום בקיבוץ הפכו לקשים יותר עד לבלתי “סבירים”, ניכר כי החלטת הממשלה לא לקחה היבט זה במערך השיקולים. תשאל השאלה מהו אורך חיים “סביר” ? תשאל השאלה האם סדר קבלות ההחלטות היה תקין היות ולא נלקחו כל השיקולים בחשבון.
ההחלטה התעלמה לחלוטין מהגדרת ישובי קו-עימות, למה? לפי מה? ניתנו עדויות רבות על אורך חיים בלתי סביל.

בחלוף כשלושה חודשים יום לקבלת החלטה 975 לא נערך דיון מעמיק בנושא על-אף המצב הבטחוני אשר החמיר ועל-אף שסדר קבלות ההחלטות היה לא תקין היות ולא נלקחו כל השיקולים בחשבון.
הנושא נבדק מול מספר גורמים משפטיים אשר סברו כי ללא ספק ישנה הפרה בקבלות ההחלטות
הטיעון שלנו יותר בפירוט:

ביום 18.10.23 התקבלה החלטת ממשלה מס’ 975 שאמורה להסדיר את נושא הפינוי שקרה ב 8.10 . ההחלטה מורה באותו הסעיף שההחלטה היא על פינוי עד 5 ק”מ מהגבול היא משיקולים מבצעיים וגם כפי שאמר נציגי הצבא בוועדות השונות: “לא נלקחו בחשבון השיקולים האזרחיים”.
אבל!! באותו הסעיף (סעיף 2) כתובה עוד סיבה לפינוי, שכן מתעסקת בפן האזרחי “משלא ניתן לשמור על שלומה של האוכלוסייה או להבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים עבורה אלא באמצעות פינויה המאורגן”. וזאת המכסבת המילים …מישהו יכול להגיד לי במדויק מזה ” להבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים” אם יש לי לחם וחלב במכולת זה מספיק… וזה למעשה מה שנתן את החופש לפוליטקאים לבוא לפרשן מזה ” אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים” לפי איך שלהם מתאים… והפך את החיים שלנו לרולטה רוסית.

ב 18.11.2023 נעשה נסיון להסדיר את הנושא האזרחי : שר הביטחון שלח בעצמו מכתב לשר האוצר המאשר כי התפנות התושבים הייתה מוצדקת וביקש להורות על תכנית פיצוי רטרואקטיבית מיום 7.10.23 למי שהתפנו עצמאית ומשתייכים למועצות אשר בגזרתן התקיימה תכנית פינוי לחלק מיישובי המועצה. הבקשה נדחתה ע”י שר האוצר אשר טען כי רק פיקוד צפון מוסמך לקבל החלטה כזו. אבל כפי שהסברנו, הצבא הוא הצד המבצעי ולא האזרחי. ופה הנושא שלנו נופל בין הכסאות בנסיון של פוליטקאים להפוך את ההחלטה המבצעית להחלטה אזרחית.

אם נבדוק יותר לעומק את ההחלטה, אז תסבירו לי אתם בבקשה מזה ” אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים עבורה” ופה מתמקד הבג”ץ על-כך שהתקבלה החלטה ללא כל קריטריון אזרחי בסיסי, להלן דוגמאות:
בחודשיים הראשונים לא היה חינוך, כיום מערכת החינוך מתפקדת בחצי כוח.
היום יש כאילו חינוך בישובים שהנ”ט מגיע אליהם + הנסיעה אליהם היא בצירי נט.
אין חינוך ! זה שירות בסיסי או לא?? ירי הולך וגובר של טילי נ”ט שטוחי מסלול אשר מגיעים יד למרחק 8-10 ק”מ ואין כל יכולת הגנה מפניהם. לרצות לחיות זה צורך בסיסי?
באופן קבוע מתבצע ירי מלבנון לכלל האזור יומם וליל מתבצע ירי מסיבי מחריש אוזניים של כוחות צה”ל (סוללות ארטילריה) בחזרה מתוך הישובים הלא מפונים ,ממש מעל לראשם של התושבים!

זמן התגובה בעת אזעקה הינו “0” שניות, ישנו איום חדירת כלי הטייס באופן תדיר. הדרישה לכניסה למרחבים מוגנים אינה רלוונטית היות ובשני שליש מהבתים אין מרחב מוגן, יציאה משטחי הישוב מסוכנת מפני שישנה חסימת כבישים כוללת באופן תדיר למספר שעות בשל אירוע ביטחוני ולמעשה התושבים נותרים מופקרים בשטח אדום ללא כל יכולת לנוע. מומלץ לילדים לא להסתובב לבד במרחב הישוב בגליל העליון. עיר המחוז קרית שמונה פונתה ולמעשה אין כמעט שירותים בסיסיים באזור. מרבית העסקים פונו כך שלא ניתן לעבוד באזור, היכולת להתפרנס זה צורך בסיסי ? אוכלוסיית הגיל השלישי נותרה חסרת כל היות ואוכולוסיה זו מתגוררת ברובה בבתים ישנים ללא מיגון. מה אמור לקרות? היישובים אשר לא פונו מתוקף החלטה 975 (מתחת לקו 5 ק”מ) וישובים נוספים אשר מעבר לקו 5 ק”מ התאחדו יחד להגשת הבג”ץ.

עו”ד הרן רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, המתמחה בהגשת עתירות לבג”ץ התנדב למשימה לייצג את הישובים. בעברו, עו”ד רייכמן התמחה ואחר כך שימש פרקליט במחלקת עררים ובהמשך במחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה. כל יישוב התבקש להעביר פרטים בדבר ההתנהלות היומיומית בישוב: מסגרות חינוך, שירותים הקיימים באזור, כמה תושבים נשארו בישוב וכדומה העתירה תוגש כבקשה דחופה היות והיא קשורה לחיי אדם היות ופינוי (העברת כלל הישוב לאזור אחר) אינו נראה כאפשרות ריאלית, הדרישה היא כי יתקיים מנגנון שיפוי/פיצוי. באמצעות העתירה אמור להתקבל מענה הולם לאלפי התושבים אשר נודדו בארצם למעלה כ 100 ימים.

סימוכין:
כתבה בנושא העתירה: https://www.ynet.co.il/news/article/h1hgqvtnp?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=h1hgqvtnp&utm_campaign=general_share&utm_medium=social&utm_content=Header
החלטה 975 : https://www.gov.il/he/departments/policies/dec975-2023
החלטה 1006 : https://www.gov.il/he/departments/policies/dec1006-2023
עורך הדין רייכמן http://sagisivan.co.il/?page_id=76