ביום חמישי בבוקר הגישה החברה להגנת הטבע עתירה לבית המשפט בעניין. על כך בהרחבה, בכתבה זו
*. כל התמונות צולמו ע”י לירון שפירא
החברה להגנת הטבע עתרה אמש לבג”צ נגד הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (וות”ל), חברת אנלייט, ו-11 גופים נוספים (מספר עתירה – 6055/23), בנוגע להפעלת חוות טורבינות הרוח “רוח בראשית” שהוקמה לאחרונה על אף כישלון הניסוי המקדים שהתקיים במהלך תקופת ההקמה, שתכליתו היתה להבטיח כי הפגיעה הצפויה בבעלי כנף עקב הפעלת הטורבינות לא תעלה על ערכי הסף שנקבעו בתוכנית. בעתירה נכתב כי “הניסוי שנערך לקראת הפעלת חוות הטורבינות נכשל כישלון חרוץ, והוכח כי הפעלת החווה צפויה לפגוע בבעלי כנף בסכנת הכחדה חמורה ואף להוביל להיעלמותם מנופי ישראל. כל זאת, בסתירה מוחלטת לתכלית ההוראות והאמצעים שננקטו בתוכנית, אשר נועדו למנוע את התממשותו של תרחיש זה”.
בחברה להגנת הטבע מספרים כי ביומיים האחרונים נמצאו 2 חיוויאים (דורס גדול שמוטת כנפיו מתקרבת ל-2 מטרים, המתמחה בציד זוחלים ובייחוד נחשים) שנתקלו בלהבי הטורבינות ברמת הגולן – אחד בחוות עמק הבכא והשני, בחוות “בראשית”, ולאנשי רשות הטבע והגנים לא נותר אלא לקבוע את מותם. בנוסף, אקולוג העופות בארגון, אוהד הצופה, שלח ללשכת התכנון במחוז צפון מכתב בו הוא מתריע שהפעלת הטורבינות החלה ללא הניטור שנקבע בוות”ל.
העתירת החברה להגנת הטבע שהוגשה ביום חמישי בבוקר, שואפת לצמצם למינימום את פגיעת בעלי הכנף ע”י טורבינות רוח בחוות “בראשית”, בה 42 טורבינות רוח עצומות שגובהן עד 175 מטרים מפני הקרקע, בקרבת תל פארס שברמת הגולן. “בניגוד למטרות התוכנית המוצהרות, לפיהן התכנית תתרום לכאורה תרומה משמעותית לצמצום זיהום האוויר ופליטת גזי חממה שמקורם בתחנות כוח קונבנציונליות, ובכך תתרום לבריאות הציבור, בפועל התועלת האנרגטית מהפעלת הטורבינות היא זניחה למשק החשמל הישראלי, וגם התועלת הסביבתית הטמונה בה בצמצום פליטות מזהמות והשגת יעדי האקלים של מדינת ישראל – היא נמוכה ביותר. לעומת זאת, התוכנית צפויה לגרום לנזק סביבתי כבד בשל פגיעת להבי הטורבינות בעופות ובעטלפים הנמצאים בשטח התוכנית, וחלקם בסכנת הכחדה חמורה. לאור התועלת הסביבתית המועטה ביותר של התוכנית ובשל הנזק הפוטנציאלי החמור שלה, החברה להגנת הטבע התנגדה לתוכנית, ובמהלך השנים התקיימו דיונים רבים, הן במוסדות התכנון והן בבתי המשפט, שהובילו בסופו של דבר לאישור התוכנית תוך קביעת אמצעים שנועדו להגביל את הפגיעה בבעלי הכנף”, נכתב בעתירה.
לדברי עו”ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית בחברה להגנת הטבע ועו”ד אסף בן לוי, יועץ משפטי בחברה להגנת הטבע ומי שחתומים על העתירה, אמצעים אלה, המכונים “משטר הפעלה”, כוללים אמצעים למניעת סכנת הפגיעה בבעלי כנף, בעזרת מכ”ם קרקעי וצפרים קרקעיים שיתצפתו על בעלי הכנף בקרבת הטורבינות. לדבריו, בהוראות התוכנית אף נקבע כי במשך שנת ההקמה של התוכנית יבוצע “ניסוי יבש” שבו ייבחן משטר ההפעלה, ללא הפעלת הטורבינות בפועל. “באמצע שנת 2023 הסתיים הניסוי היבש ותוצאותיו התבררו ככישלון מוחלט, היות שמערך הזיהוי והגילוי של אנלייט מצליח לאתר רק מעטים מבין בעלי הכנף החולפים בקרבת הטורבינות. כך למשל, מפעילי המכ”ם מטעם אנלייט זיהו רק כ-20% ממטרות האמת שדווחו על ידי צפרי החברה להגנת הטבע. בין היתר, שיעור ההצלחה של אנלייט באיתור רחמים היה 29% בלבד. “המסקנה כי הניסוי היבש נכשל התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים ברט”ג ואומצה גם על ידי הוות”ל, ולמרות זאת, החליטה הוות”ל לדחות את בקשות רט”ג והחברה להגנת הטבע להאריך את משך הניסוי לתקופה נוספת, לצורך ביצוע שיפורים ביעילות מערך הזיהוי והגילוי של בעלי כנף, וצמצום סכנת הפגיעה בהם עד לרמות נסבלות בהתאם לסטנדרטים שנקבעו. משמעות ההחלטה היא שהפגיעה האנושה בבעלי כנף, שעד לביצוע הניסוי היבש היתה משוערת בלבד, היא למעשה ודאית. כישלון הניסוי היבש הסיר כל ספק לכך שמשטר ההפעלה אינו פועל באופן משביע רצון, אפילו לדעת הוות”ל בעצמה, ולכן בהכרח תתרחש פגיעה ממשית בבעלי כנף לרבות עופות בסכנת הכחדה חמורה, תוך אי עמידה בערכי הסף שנקבעו בתוכנית”, הוא אומר.
ד״ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, מזכיר כי שטחה של ישראל נכלל ב-2% משטחי היבשות שנמצאו כחשובות ביותר למגוון הביולוגי העולמי, ועל כן היא בעלת חשיבות יוצאת דופן בתחום זה. “פיתוח האנרגיות המתחדשות בה חייב להפנים זאת. אם הקמה נרחבת של חוות טורבינות רוח בישראל, תביא לכדי הכחדה של מיני בעלי כנף, הרי שאנו מחליפים בעיה בבעיה, וכך לא מטפלים בבעיות סביבתיות. זו העת להפסיק עם קידום של חוות טורבינות רוח חדשות, להמתין להצטברות של ידע וניסיון מפעילותן בפועל של החוות שאושרו, ולהתמקד בקידום של אנרגיה סולארית במרחבים הבנויים ובשטחים מופרים. אנו דורשים מגורמי האכיפה והתכנון לעקוב מקרוב אחר הפגיעה של הטורבינות הקיימות על מנת להעריך את הנזק שהן גורמות ולנקוט בצעדים למניעת נזקים אלו במידת הצורך. כל זאת, בטרם קידום טורבינות נוספות”, הוא מסכם.
