לאחר שזכה השבוע באליפות ישראל במקצה 1,500 מטרים, יובל דניאלי כובש את פינת “ספורטאי השבוע” שלנו
אליפות ישראל באתלטיקה נערכה בתחילת השבוע בירושלים. יובל דניאלי, בן 19 מהיישוב הקהילתי כרכום, זכה במקום הראשון בתחרות הריצה למרחק של 1,500 מטרים, לאחר שסיים את המקצה ב-3 דקות, 56 שניות ו-70 מאיות. הישג מרשים ואין זו הפעם הראשונה שדניאלי כובש את הפודיום באליפות הארץ. הרזומה העשיר החולש על 5 שנות פעילות כולל גם את תואר אלוף ישראל במקצים ל-800 ו-1500 מטרים לקדטים, אלוף המכביה במקצה 1500 מטרים וסגן אלוף ישראל בריצה ל- 1,500 מטרים בוגרים. יש לנו הרבה יותר מסיבה אחת לארח לריאיון בפינת “ספורטאי השבוע” את יובל דניאלי.
הזכייה באליפות ישראל מפתיעה אותך או שזה משהו שראית בהישג יד עוד לפני התחרות?
“האמת שזה משהו שראיתי בהישג יד ללא ספק, במיוחד עם ההתקדמות שלי השנה וגם הידיעה שמספר רצים מובלים לא משתתפים בתחרות. אני שמח מאוד על ההישג הזה. עבדתי קשה מאוד כדי להגיע אליו”.
שתף אותנו בתקופה של טרום התחרות. מה זה אומר מבחינת קצב אימונים, שינוים בסדר החיים, תזונה ועוד?
“לפני הכניסה שלי לתקופת התחרויות הייתי כחודש במחנה אימונים בחו”ל, התאמנתי פעמיים ביום בכל יום ועשיתי אימונים מאוד קשים וקילומטרז’ שבועי של בין 140-150 בשבוע. מבחינת סדר היום, כשנכנסים לתקופה כזו, הכל צריך להיות יותר מהודק – עם דגש על שעות וזמני השינה, למשל במחנה האימונים הייתי ישן בצהריים בכל יום בשביל להתאושש. כמו שעות השינה, גם לתזונה יש משמעות גדולה בתקופה כזו צריך לאכול יותר מחושב ופחות דברים לא בריאים”.
עד כמה לעובדה שאבא שלך, ברוך, שהוא בעל רקע עשיר בתחום, יש חלק בחיבור שלך לריצה? במה מתבטא החיבור שלו לדרך שלך בריצה?
“לזה שאבא שלי עוסק בריצה והיה מאמן אתלטיקה בעבר, יש חלק גדול בחיבור שלי לריצה. הוא זה שהכניס אותי בכלל לכל עולם הריצה. החיבור שלו מתבטא בדרך שלי בריצה בכל דבר, בתמיכה בלתי פוסקת, הוא מתאמן איתי כשהוא יכול, מסיע אותי לאימונים ולתחרויות ותמיד הוא שם בשבילי, גם ברגעים הקשים שיש בספורט. בלעדיו לא הייתי יכול להגיע לאן שהגעתי – ועוד אגיע”.
התחלת את הדרך שלך באגודת אתלטיקה גלילית ועברת עם הזמן להפועל עמק חפר. מה הסיבות?
“החיבור שלי לעמק חפר התחיל לפני כמעט 4 שנים, כשעברתי להתאמן תחת המאמן שלי אמיר רמון, בעקבותיו עברתי לאגודה זו. אנשים בקבוצה הם אנשים מדהימים, מנהל האגודה ליאור שרון תומך בכל מיני דברים שצריך – כולל טיסות לחו”ל ורישום לתחרויות. אני מתאמן שם כל שבוע ביום שלישי באימון עם הקבוצה שלי לצד אימונים שאני עושה לאורך השבוע”.
מה השאיפות שלך ברמה האישית להמשך הדרך בעולם הריצה?
“השאיפות שלי ברמה האישית בהמשך הדרך היא להמשיך לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. כרגע אני מתכוון לקבל מלגה לאוניברסיטה טובה בארצות הברית, בה אוכל להמשיך עם הספורט וללמוד תוך כדי”.
