טריאתלון: הנשיא מצדיע לבן פרידמן – וגם אנחנו

“ספורטאי השבוע” שלנו הוא בן פרידמן, טריאתלט מצטיין מזה שנים, שזכה בצל”ש יוקרתי בטקס במעמד נשיא המדינה בעניין הקשור לתחום החינוך

בימי הקיץ הללו ענף הטריאתלון מן הסתם בפגרת תחרויות, אבל במועדון טריאתלון גליל עליון יש מי שקוצר הצלחות גם בימי הפגרה ומנצח בתחרויות, בן פרידמן – בן 19 מיסוד המעלה, טריאתלט בכיר גם בקנה מידה ארצי, שבאמתחתו זכייה במדליות רבות בתחרויות ארציות יוקרתיות, זכה לאחרונה בצל”ש מנשיא המדינה, לאחר שהשתתף בתחרות מטעם מכון ון ליר לעבודות גמר במדעי הרוח. פרידמן מצוי בתקופת תפר בחייו, תפר שבין מעבר מקבוצת הנוער לקבוצת הבוגרים ותפר שבין סיום מכינה להתחלת שירות צבאי סדיר . עבורנו זהו זמן מצוין לארח אותו לריאיון ולהעניק לו את תואר “ספורטאי השבוע”.

יואב ביטון, המנהל המקצועי של מועדון טריאתלון גליל עליון, חולק שבחים לפרידמן: “בן כבר 8 שנים במועדון. הוא עשה דרך מדהימה, שזכורה להרבה ספורטאים צעירים כיום. בן נמצא היום במכינת רבין ודואג עדיין לפקוד את אימוני הקבוצה, שהיא בית שני לו. בן ספורטאי מדהים עם ערכים נדירים שתמיד היה מעורב חברתית ותרם רבות למועודון הטריאתלון וכך עושה בימים אלו במכינה. לאורך השנים זכה לתמיכה גדולה ממשפחתו, שאירחה גם את הקבוצה למפגשים חברתיים ועל כך תודתנו נתונה לה. אנו שמחים מאוד שבן שלנו הוא אלוף אמיתי לא רק בטריאתלון. כולנו מצדיעים לו ושמחים על כך, שהוא שייך למשפחת המועדון”.

בן, כבשת את פינות המצטיינים שלנו לאורך השנים, בעקבות הישגים ספורטיביים כבירים. הפעם זה קורה בזכות הישג מתחום החינוך. שתף אותנו בתהליכים עד לקבלת הצל”ש

“עוד כשהייתי תלמיד בתיכון “הר וגיא” במגמת ביוטכנולוגיה, פיזיקה ומדעי המחשב, עשיתי עבודת גמר בהיסטוריה על הגורמים וההשפעות של תיקונים בחוקה האמריקאית על זכויות בחירה. עבדתי בין שנה לשנה וחצי על הפרויקט במסגרת בית ספרית. זו הייתה יוזמה אישית שלי, שהעניקה לי עוד 5 יחידות בהיסטוריה. המנחה והמחנך שלי היה לצידי לאורך כל הדרך, פיקח והכווין. את כל המחקר עשיתי בעצמי. ההורים שלי עזרו בהגהה. זה דרש ממני הרבה קריאת מאמרים וספרים. ביה”ס הגיש את העבודה שלי לתחרות שעורך מכון ון ליר כבר 10 שנים בשיתוף בית הנשיא. בוקר אחד לפני מספר חודשים התקשרו אלי ממכון ון ליר, זה תפס אותי בהפתעה, כשאני תחת לו”ז מכינה. בישרו לי שהעבודה נבחרה לזכות בצל”ש מטעם המכון ויהיה טקס בבית הנשיא, נורא הופתעתי. האמת שלא זכרתי שהגשנו מועמדות. כשהתחלתי לעכל את כל הסיפור, נורא התרגשתי”.

איך עברו עליך הימים שלפני ההגעה לטקס בבית הנשיא, ואיך עבר הטקס עצמו?

“לכל אורך השבוע הרבה מאוד התרגשות. במהלך השבוע חשבתי הרבה על מה אני אלבש, מה אני אגיד. הייתי נורא סביב זה. בבוקר הטקס המשפחה ואני קמנו מאוד מוקדם, כדי להגיע לירושלים. מאוד התרגשתי לאורך כל הדרך לבירה. הגענו לאולם בבית הנשיא. הונחנו לשבת בשתי שורות – אחת מול השניה. 11 תלמידים ומאחורינו ההורים. הסבירו לנו מה יהיה.  הנשיא ורעייתו עברו בין כולם, לחצו ידיים וברכו. הנשיא וראש מכון ון ליר נשאו דברים, עברו בין הזוכים, הצגנו את עצמנו ואת עבודתנו. הנשיא שאל שאלות מעניין  וזה הרגיש שהוא מגלה עניין”. 

מה יותר ריגש אותך – להגיע לפודיום בתחרויות טריאתלון ארציות או לפגוש את הנשיא במעמד כזה?

“בכל תחרות טריאתלון שבה הצלחתי, ההתרגשות הייתה מתונה הרבה יותר, בגלל שזה משהו שאתה מתכונן אליו ומשהו שכבר חווית. פגישה עם הנשיא זה עניין חד פעמי, כך שההתרגשות הייתה גדולה יותר”.

איך אתה מסכם את התקופה שלך בקבוצות הילדים והנוער של מועדון טריאתלון גליל עליון?

“תקופה מדהימה, שתרמה לי המון לחיים ולאישית שלי. צוות האימון בראשות יואב ביטון, כל החברים שאספתי לאורך כל הדרך, הם משפחה לכל דבר. עשינו הרבה דברים יחד, מארוחות בוקר אחרי אימונים ועד נסיעות ארוכות לתחרויות וחזרה הביתה, בילוים משותפים, אבל מעל הכל – הרווחתי הרבה חברים לחיים, אנשים שאני יודע שיש הדדיות באכפתיות שלנו אלה מאלה גם בחיים האישיים ומוכנים להיות שם תמיד אחד בשביל השני. מודה לכל האנשים המדהימים האלה שהיו חלק מהתקופה הקסומה הזו. ברמה האישית הגעתי להרבה הישגים יפים, שנת 2022 הייתה שנת השיא שלי, זכיתי במקום השני במקצה האולימפי לגילאי 18-19, זכיתי במקום הראשון בשתי תחרויות – טריאתלון ת”א וטריאתלון אכזיב. שנת השיא שלי”.

מה המקום של המשפחה שלך בכל המסע זה?

“מקום מאוד מרכזי. אבי, אלון, היה זה שעודד את אחי הגדול, טל, ואותי, לעסוק בטריאתלון. אבא אוהב לרכב על אופניים ואנחנו בעקבותיו. גם אמא והאחים מאוד תמכו בי לאורך כל השנים. טל היה הראשון שהצטרף ואז נאלץ לעזוב, כשהמשפחה טסה לשליחות של 3 שנים. כשחזרנו לארץ טל ואני הצטרפנו. המשפחה הקריבה המון למעני, גם מבחינה כספית, גם מבחינת ויתור על נוחות – שזה אומר לקום מוקדם בימי עבודה ובשבתות ולהסיע לאימונים ותחרויות, לדאוג לתזונה ולכל התנאים שצריך כדי להצליח, ליווי לתחרויות. אני מודה מאוד למשפחה על הנתינה וההקרבה”.

מה הערך המוסף שהעיסוק בספורט נתן לך לאישיות?

“זה עזר לי להיות הגרסה הכי טובה שלי גם בלימודים. בימים שלא היה אימון בוקר, התפוקה בלימודים פחות טובה. נתן לי הרבה מאוד תכונות מאוד טובות בעיני: למדתי על הישגיות – להציב לעצמי יעדים ו מטרות, מה נכון עבורי להשיג. זה העצים גם לדברים אחרים גם לימד אותי דינמיקה בין אישית גם בסביבה תחרותית ואיך לעודד ולהרים אחרים. אני ממליץ להורים שקוראים את הכתבה הזו, לעודד את הילדים שלהם להצטרף למועדון הזה. מקבלים הרבה כלים לחיים, העשרה חברתית ומדובר בענף ספורט מאתגר, שמורכב משלושה ענפים מהנים”.

מה השאיפות שלך לעתיד הקרוב?

“סיימתי פרק במכינת רבין בקיבוץ מזרע ואני מחכה לגיוס. אני מקווה להשתלב בעתודת רפואה. אניב שלב של מיונים אחרונים. במידה וזה לא ייצא לפועל, אשתלב במסלול מטאור של חיל התותחנים. אני מבחינתי בשלב כזה או אחר אחזור לטריאתלון. יש לי חלומות לעשות מרתון, להשתתף בתחרויות איש ברזל. אעבוד במטרה להגשים את החלומות האלה”.