שופט הכדורסל האגדי של הליגה האזורית הוא אוהד מושבע משחר ילדותו של הפועל גליל עליון. זמן מצוין לשיתוף הרגשות והזיכרונות מאותה עונה קסומה
פרויקט הזיכרונות וההצדעה שלנו לרגל 30 שנים לזכיית הפועל גליל עליון באליפות המדינה ההיסטורית חוזר שוב ליציעים. אלדד דיניסמן, בן קיבוץ דפנה שעם הזמן עבר לקיבוץ שניר, מוכר לרבים כשופט של משחקי הליגות האזוריות לאורך השנים וכאיש הלוגיסטיקה המסור של בית החינוך “הר וגיא”. דיניסמן גדל מילדות על הפועל גליל עליון והתחבר אליה בעקבות אביו, יוסי ז”ל, שהיה שופט כדורסל גם הוא. לאורך השנים מגיע אלדד דיניסמן יבדל”א מגיע למשחקים עם רעייתו, אורית, וגם ילדיהם לאורך השנים נצפו ביציעים ועודדו במרץ.
אלדד דיניסמן הריח אליפות בשלב מאוחר של העונה: “אחרי שניצחנו את המשחק הראשון באוסישקין בגמר הפלייאוף, פיני גרשון כל הזמן אמר: “רק לשמור על הבית”. האמנתי שבבית שלנו לא ינצחו אותנו. הניצחון הזה נתן ביטחון והיה ברור שאסור לפספס אליפות בבית באולם מלא באוהדים מכל הגליל והגולן”.
הרבה רגעים יפים היו באותה עונה מלבד הזכייה באליפות, זה הוא הרגע הגדול של אלדד דיניסמין: “הרגע הכי משמח כמובן הניצחון הביתי על מכבי ת”א במסגרת הליגה בהפרש גדול”.
הזיכרונות של אלדד דיניסמן מליל האליפות הם קולינריים ובדציבלים גבוהים: “חגגנו במגרש ואחרי זה כולם הגיעו לאזור המסעדה בקרית שמונה שהשחקנים הגיעו אליה. נסענו עם רכבים וצפרנו כל הלילה עד מאוחר. בימים שאחרי, כל יום הצלחת עברה בין הקיבוצים בחדר האוכל עם השחקנים והיה מאוד מרגש. אני התחתנתי שלושה חודשים אחרי, כמובן שרקדנו עם השיר “משיח משיח” – זאת אליפות ראשונה שלא נשכח אותה לעולם”.
והיה גם רגע מאכזב במיוחד באותה עונה: “בחגיגות האליפות שרנו לדורון שפר “תישאר”, אך הוא בחר לעבור לליגת המכללות וכמובן ששמחנו בשבילו, אבל אין ספק שהרגשנו שאנחנו מאבדים שחקן אגדי, שמאוד התחברנו ונקשרנו אליו”.
אלדד דיניסמן מאמין שלא מדובר בחגיגה חד פעמית: “המועדון שלנו הוכיח ומוכיח כמה הוא גדול. הצליח לקום מחדש אחרי כל מה שקרה עם מתן הזכות למקום בליגת העל לגלבוע. חזרנו לליגת העל בגדול, מצליחים עם הרבה ישראלים וצוות מקצועי וניהולי מצוין לעשות דברים גדולים עם תקציבים צנועים, תוך מתן במה נרחבת לשחקנים ישראלים וחיבור לקהילה. אנחנו חוזרים בהדרגה וגם את צלחת האליפות עוד נניף”.
