רוגבי: על אמה דרך לגביע

“ספורטאית החודש” שלנו היא אמה ליפשיץ ממטולה – שנבחרה למצטיינת המשחק שבסיומו קבוצת הנשים של הגליל העליון זכתה בגביע מדינה היסטורי

*. כל התמונות צולמו ע”י צחי רייזל

קבוצת הנשים של מועדון רוגבי גליל עליון עשתה היסטוריה לפני כשבוע וחצי, כשהצליחה לנצח 5:10 את משחק גמר גביע המדינה מול אס”א ת”א, שנערך בקיבוץ עמיר. החניכות של המאמנת נעמה בדיחי היו נחושות ובתמיכת הקהל הצליחו להביא תואר רשמי ראשון לקבוצה, שאת העונה הזו תסיים עם המאזן השני בטיבו בארץ. בתואר ה- MVP של המשחק זכתה אמה ליפשיץ – בת 29 ממטולה, שהיא במקור בת קיבוץ כפר הנשיא. אמה ליפשיץ, ביום יום צבעית מקצועית, הייתה שם בכל מקום על המגרש והיא מסיימת עונה חלומית ברמה האישית והקבוצתית עם גביע ועם זימון לנבחרת הנשים למשחקי אליפות אירופה. אנו שמחים להעניק לה את תואר “ספורטאית החודש” שלנו.

נעמה בדיחי לא חוסכת בשבחים לשחקנית המוכשרת: “אמה הגיעה אלינו לקבוצה בתחילת העונה אחרי שאמנם הכירה את הרוגבי, אבל הייתה עם מעט מאוד ניסיון במשחק. זה לא מנע ממנה לסיים את העונה כאחת מהשחקניות הטובות ביותר בליגה. אמה היא שחקנית מהסוג שכל מאמנ/ת היו רוצים שתהיה להם בקבוצה. היא חדורת מטרה להשתפר באופן מתמיד, שואלת את השאלות הנכונות, חכמה, חרוצה ועובדת בצורה עצמאית מעבר לאימונים הקבוצתיים. אמה היא לוחמת אמיתית, קשוחה בצורה מעוררת השראה, כלום לא שובר אותה והיא לא מפסיקה לעבוד על המגרש עד שריקת הסיום. תכונה מוערכת ביותר בכל ענף ספורט. לא פעם קבלתי פידבקים מצויינים על אמה ממאמנים אחרים בליגה. כמו שהיא שחקנית ככה היא חברה, אמה יוצרת קשרים אישיים עם כל אחת מהבנות בקבוצה, היא אהובה מאוד ע”י השחקניות”.

אמה, נודע לנו שאת תושבת חוזרת. מה החזיר אותך לגליל אחרי הרבה שנים בחוץ?

“חזרתי צפונה לפני קצת יותר משנ  אחרי כמה שנים טובות באזור עמק חפר. מה שהחזיר אותי לגליל זה הרצון לחיות בקצב חיים רגוע ונורמלי יותר שליו יותר קרוב לטבע. מקום שאני רואה יותר שמיים מבניינים. ההתאקלמות בגליל הייתה מדהימה בזכות הרוגבי. נכנסתי לקבוצה וישר הרגשתי חלק ממשפחה וקהילה. אנחנו תמיד מדברות ונפגשות מחוץ לאימונים. אנחנו עובדות קשה, אבל נהנות כפליים”.

אמה, מה הביא אותך לרוגבי פתאום לקראת גיל 30?

“גדלתי באנגליה מגיל 8 ועד 18, כך שרוגבי תמיד היה חלק גדול מהסביבה והמשפחה שלי . רוגבי זה ספורט אתגרי לא רק פיזית אלה גם מנטלית והוא כל כך מספק! לא משנה כמה זמן אתה משחק, את תמיד לומדת עוד ועוד. חוץ מהמשחק עצמו, התרבות שהספורט הזה מביא איתו זה כל כך מרגש – שילוב של הדדיות, קבלה , תמיכה אין סופית”.

האמנת שכבר בעונה הראשונה שלך על הדשא תהי שחקנית כל כך דומיננטית בקבוצה?

“לדעתי, זה שקיבלתי תואר MVP רק מראה כמה הקבוצה הזאת מלאה בשחקניות מטורפות, כי אין דבר כזה אחת שמובילה. זה משחק ש-7 בנות צריכות להבין אחת את השניה ברמה כל כך הרמונית ואינסטינקטיבית כדי להצליח. זכיתי בחברות וצוות אימון מדהים, שהצליחו להרים אותי לרמה שבא אני נמצאת היום”.

איזה מקום הרוגבי תופס אצלך ביום יום?

“אני עסקתי שנים רבות בכדורגל, אבל מודה שהרוגבי תפס אותי חזק ואין לי הרבה מקום לספורט אחר כרגע… ועם זאת עדיין תוכל לתפוס אותי משחקת פוצ׳יוואלי בים או בנחל בזמן הפנוי”.

למה את מייחסת את הזכייה בגביע ואת העונה הכה מוצלחת גם במסגרת הטורנירים?

“לדעתי, זה מאמנת מדהימה וחכמה שיודעת להרים אותנו לקצה היכולות האישיות, מעטפת מדהימה של יניב גרטי – מנהל המועדון, עופר המבורגר – המנהל המקצועי ווגיא גדנקן – עוזר המאמנת מאחורי הקלעים. כמובן שהבנות עבדו כל כך קשה לא רק באימונים המשותפים, אלא גם באימונים האישיים, עוד אימוני ככח ועבודה עם וידאו, שמשפרים את הבנת המשחק. התמדה היא גם חלק גדול במתכון. התחלנו את העונה קצת בהילוך שני, אבל באמת רואים שמטורניר לטורניר אנחנו עבדנו על החולשות שלנו והתוצאות מדברות בעד עצמן.  נכנסו 5 בנות חדשות לקבוצה, זה דרש זמן עד שנוצר חיבור והבנה של אחת השניה על המגרש ועשינו זאת בהצלחה גדולה. זה שהבנות מגיעות פעמיים בשבוע לאימון של שעתיים, למרות שכל אחת מגיעה מרקע תעסוקתי ואישי אחר,  כולן באות מלאות באנרגיות ללמוד ולהתפתח יחד כדי ליצור את הסינרגיה החשובה הזאת על המגרש”.

מה הסיכום שלך לעונה ברמה האישית?

“לפני כשנתיים בערך שברתי שתי חוליות בגב, כתוצאה  מנפילה מגובה – אז העונה הזאת התחילה עם הרבה חששות, בכל מה שקשור לאיך אצליח לשחק, אבל מטורניר לטורניר הרגשתי שהביטחון בגוף שלי עולה ומתחזק וגם ברמה המנטלית התהליך הזה מדהים אותי ברמות”.

אחרי עונה כזו מה השאיפות שלך להמשך?

“הייתה לי שאיפה אחת העונה –  להתקבל לנבחרת ישראל ולטוס איתה לשחק באליפות אירופה. לשמחתי ולהפתעתי הצלחתי, אז אני מקווה להמשיך ללמוד עוד ועוד על המשחק המטורף הזה ולצבור עוד ניסיון עם שחקניות ברמה גבוהה – ואולי גם להתאמן עם קבוצה בחו״ל יום אחד”.