כדורגל: אלוף גם על הקווים

“מאמן החודש” שלנו הוא אדריאן רוצ’ט – שהוביל את קבוצת נערים א’ של עירוני קרית שמונה לזכייה באליפות הליגה הארצית ולהעפלה לליגת העל. רוצ’ט משתף בתהליכים האישיים שעבר העונה, שם את האצבע על מה שלא עבד בקבוצת הבוגרים ומביט אל העתיד האישי

עונת הכדורגל הגיעה לסיומה ובמחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה היא הסתיימה בטעם מתוק במיוחד – עם זכייה היסטורית של קבוצת הנוער בגביע המדינה, זכייה של קבוצת נערים א’ באליפות הליגה הארצית המבטיחה מקום בליגת העל של העונה הבאה לקבוצת נערים ב’ – שעשתה עונת בכורה מצוינת בליגה בכירה. את קבוצת נערים א’ הוביל להישג הגדול המאמן אדריאן רוצ’ט (36) מנאות מרדכי, נשוי לגלית ואב לשלושה, מסמליו הגדולים של מועדון הכדורגל של עירוני קרית שמונה, שהיה שותף בכיר להישגים הגדולים וההיסטורים של קבוצת הבוגרים לאורך השנים. בעונתו הראשונה כמאמן קבוצת ליגה רוצ’ט חתום על הישג חשוב ואחרי שפרגנו לו לאורך השנים בפינות המצטיינים השמורות לספורטאים, זה הזמן וזה המקום להעניק לאדריאן רוצ’ט את תואר “מאמן החודש” שלנו ולארח אותו לריאיון מקיף ובלעדי, שבו רוצ’ט גם מתייחס לכישלון קבוצת הבוגרים בה שימש איש צוות.

אדריאן, עונה ראשונה כמאמן – אליפות. איך אתה מסכם את העונה בקצרה?

“המטרה הייתה לחזור לליגת העל, אני שמח שהצלחנו לעמוד במטרה בעונה כמעט חלקה. בקיץ היו חבר’ה שקיבלו הצעות לעבור לקבוצות בליגת העל, למעט ליאם אלוק – שעבר למכבי פ”ת ושב אלינו בהמשך, האחרים  נשארו בעיקר בגלל שאני נבחרתי לאמן אותם. מראש ידענו שאנחנו מסומנים כקבוצה מובילה בליגה והאתגר הגדול היה להישאר ממוקדים במטרה. בתפיסה שלי, יותר חשוב היה להנחיל לשחקנים את כל מה שהמקצוע דורש מבחינה מנטלית והתנהלות,  ללמד כדורגל נכון מעבר למה שקורה במגרש, כדי להכין אותם לעתיד”.

פתחתם את העונה עם סדרת ניצחונות, פתחתם פער גדול כבר בשלב מוקדם. בסיבוב השני התוצאות היו פחות טובות. מה גרם לשינוים?

“נערים בכתה י”א מתמודדים עם הרבה דברים – בגרויות, רשתות חברתיות, צווים ראשונים לצבא, לימודים להשגת רישיון נהיגה, מערכות יחסים, חיזורים. לשמחתי, התברכתי בצוות מדהים, שעליו אני ארחיב בהמשך, שעזר לי מאוד. אלי בטאן – מאמן הכושר ועוזר המאמן, עזר המון עם הניסיון הרב שלו בפן המנטלי. מנהלי הקבוצה, חבריי היקרים מהימים כשחקנים במחלקת הנוער – נתי גולני וצח בוגטוס, היו שם גם בשביל השחקנים בכל דבר. הם עזרו לשמור את החבר’ה דרוכים, שלא ירגישו יותר מדי בנוח ויחשבו שאנחנו מעל הליגה ואפשר לזלזל, שיש דרך שנצטרך לעשות כדי לעלות. היינו צריכים לטפטף בכל אימון את המסרים האלה ולהביא ודוגמאות שאני עברתי ולהשליך עליהם.  בסיבוב שני קבוצות הגיעו יותר נחושות מולנו, עברנו גם מיני משבר והפסדנו נקודות, אבל גם ידענו לנצח במשחקים שלא היינו במיטבנו. שמח שלבסוף סיימנו עונה עם אחוזי הצלחה גבוהים ועם השגת המטרה”.

מה אתה צופה לחבר’ה האלה בהמשך?

“בגדול, קבוצה עם חבר’ה טובים ומוכשרים. בעונה הבאה הם בגיל נוער. עונה ראשונה של מעבר מנערים לנוער היא אתגר לכל שחקן. זו פעם ראשונה שמשחקים בקבוצה שמורכבת משתי שכבות גיל ועוד שלושה חריגי גיל. זו התמודדות שונה גם על המקום בקבוצה וגם במשחקים מול היריבות. להערכתי, יש 7-8 שחקנים שיוכלו להשתלב בסגל קבוצת הנוער של המועדון לפחות בהתחלה, ייתכן שהצוות בנוער ייראה לנכון לשלוח להשאלה חלק מהם. יתר השחקנים יוכלו לבוא לידי ביטוי בליגה שניה לנוער וחלקם יוכלו בעבודה קשה ומאומצת להיות בשלים עונה לאחר מכן לליגת העל”.

קבוצת נערים עם 6 אנשי צוות בעלי רקע בכדורגל, עוד לא הייתה בקרית שמונה. יצרת תקדים.

“אני שמח שהתברכתי בצוות כל כך איכותי. כפי שציינתי, אלי בטאן תרם המון מניסיונו ויכולותיו כמאמן כדורגל ומאמן כושר. השוערים זכו לעבודה עם מאמן איכותי בדמותו של דוד יהוד.  נתי וצח הצטרפו לקבוצה בעקבותיי, עזרו בניהול וגם בתובנות מקצועיות. כך גם האנליסט אביתר הדרי – שנתן אקסטרה של תרומה מקצועית בעבודת וידאו. הם עזרו ליצור קבוצה מגובשת ומחויבת. אני מודה לכל אחד ואחד מהם על התרומה הגדולה שלהם להצלחת הקבוצה ולי באופן אישי. תודה גם להנהלת המחלקה וכמובן למשפחה התומכת והיקרה שלי, שתמיד נמצאת שם בשבילי”.

העונה הזו גם חזרת לימים היפים מהנוער בקבוצת הותיקים…

“כשפרשתי ממשחק מיד קיבלתי הצעה להצטרף לקבוצת הותיקים של עירוני קרית שמונה, שם משחקים צח ונתי ועוד חברים ששיחקו עמי במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה. בקבוצה משחקים גם חבר’ה ותיקים ששיחקו בהפועל קרית שמונה, שאנחנו כילדים ראינו מהיציע. זו מסגרת מצוינת בשבילי לשמור על כושר, להתאמן ולשחק ולהיות עם חבר’ה כל כך טובים ואוהבים. החבר’ה מהקבוצה תמכו בי ובקבוצה לאורך העונה, מגיעה להם תודה ענקית וכך גם לחברנו, הרב תומר מיכאל, בעבר כדורגלן הפועל קרית שמונה, שתמך מאוד ובאחד מערבי הגיבוש של קבוצת הנערים הגיע ונשא דברים בפני השחקנים”.

מה למדת על עצמך בעונה הזו?

“עונה מורכבת. הרבה אנשים היו בספק לגביי, בגלל שנתפסתי כבחור הטוב והליצן בחדר הלבשה. למדתחי המון תוך כדי תנועה. גיליתי שאני יודע לנהל חדר הלבשה ויודע לנהל צוות. היו לנו 24 שחקנים בסגל, אף אחד מהם לא ביקש לעזוב. גם בתור מאמן יש לי את התשוקה לכדורגל – אני חי את הדשא, את האימונים, אני חרוץ, עושה את ההתאמות הנדרשות בצד הטכנולוגי. יש לי עוד הרבה ללמוד ולעשות, אבל אני משוכנע שאני בכיוון טוב”.

עשרה שחקנים מהקבוצה שהחזירה את עירוני קרית שמונה לליגת העל ומהקבוצה שהמשיכה בליגת העל, פנו לעולם האימון – ארבעה מהם זכו העונה באליפות, ברק בכר (מכבי חיפה – בוגרים), אלרואי כהן (נערים ג’ – קצרין), אלעד גבאי (נערים א’ – נס ציונה) ואתה. מה ההסבר שלך לתופעה הזו, שכל כך הרבה שחקנים מאותה קבוצה הפכו למאמנים?

“בשלוש מילים – רן בן שמעון. היינו הרבה שנים ביחד עם אותו מאמן ולמדנו את אותם עקרונות. רן זה שם נרדף לאקדמיה לפיתוח שחקנים חושבים, פיתוח מאמנים צעירים וניהול מערכות ספורט. רן הוא גאון כדורגל, גאון תקשורתי. הוא מורה דרך להרבה חבר’ה שהתאמנו תחתיו. רן דואג לפתח את השחקנים גם כבני אדם. הוא מאמן שחשוב לו, שהשחקנים שלו יבינו מה הייעוד שלהם. רן מעודד חשיבה מחוץ לקופסה, מלמד אותך להסתגל למצבים שונים. בעונה הזו הבנתי כמה דברים לקחתי מרן לאורך השנים”.

בוא נעבור לפרק הפחות נעים של העונה הזו – קבוצת הבוגרים. שימשת כאיש צוות. אתה מהסמלים הגדולים ביותר של הקבוצה. ההסבר שלך לכישלון?
“הייתי חלק מצוות האימון בבוגרים, סוג של עוזר של העוזר. בשיחות עם איזי סיכמנו על אימון נערים א’. איזי לא רצה שאהיה בבוגרים, כדי שאוכל להתרכז בקבוצת הנערים. ביקשתי להיות חלק לפחות באימונים, כדי ללמוד מה שמאמן מתחיל צריך. רציתי ללמוד מהם. התמקדתי יותר באימונים ופחות במשחקים. לא נסעתי עם הקבוצה כמעט למלונות ופספסתי 2-3 משחקי ליגה, בגלל שהם היו בזמנים שבהם הייתי עם קבוצת הנערים. לכולם יש חלק בכישלון – צוות מקצועי ושחקנים. הבעיה הגדולה ביותר ממה שאני זיהיתי – לא היה חיבור אמיתי בין השחקנים. צוותי האימון לא הצליחו לחבר את המערכת ולמצוא את הנוסחה להיות קבוצה טובה ומנצחת. שחקנים שאמורים היו להיות דומיננטים ולסחוב את הקבוצה, נקלעו לעונה פחות טובה. כשלא מצליחים לנצח עונה שלמה בבית ומפסידים נקודות במשחקים על כל הקופה, אי אפשר להישאר בליגה”.

לדעתך, אפשר למנף את הירידה לבניה מחדש ולחזרה עוצמתית כמו בפעם הקודמת?

“הלוואי והייתה לי תשובה. אני לא יודע כרגע מה קורה שם.  הפוטנציאל קיים, יש שחקנים צעירים טובים. יצטרכו לחבר את המערכת מחדש את העונה הזו והפיק לקחים. אני מקווה ומאמין שייעשו הדברים הנדרשים לשם כך”.

היכן נראה אותך בעונה הבאה ובכלל בעתיד?

“בשלב זה אני בוחן כל מיני אפשרויות. אני יודע שאעסוק בכדורגל וזה ימשיך להיות מרכז החיים התעסוקתי שלי גם בעתיד”.