כדורסל: מצטיינים על הפרקט ובמגרש החברתי

“קבוצת החודש” שלנו היא קבוצת נערים י’ של הפועל גליל עליון, שממנפת את המסגרת הספורטיבית גם לעשייה חברתית וקהילתית

קבוצת נערים י’ של הפועל גליל עליון, שמודרכת ע”י כדורסלן העבר משה רחמים, מדורגת בצמרת טבלת ארצית צפון, היא ללא ספק קבוצה מיוחדת בנוף: לצד הצטיינות בפרקט, שמתבטאת במיקומה בטבלה ובהגעה עד לשלב חצי גמר גביע האיגוד, הקבוצה מצטיינת גם במגרש החברתי. מה זה אומר? לאורך העונה קיימה הקבוצה פעילות התנדבותית מספר פעמים בביה”ס “רננים” לבעלי צרכים מיוחדים בקרית שמונה. ביום חמישי האחרון הקבוצה קיימה פעילות עצמאית של רכישת מזון בסכום של 2,500 שקלים ואריזתם במטרה להעבירם לנזקקים ברחבי הגליל העליון. סכום הכסף הושג כתוצאה מעבודת שחקני הקבוצה במרוץ אצבע הגליל בשבוע שעבר. במקום לנצל את סכום הכסף לפעילות בילוי חברתי, החליטו שחקני הקבוצה שנה שניה ברציפות לייעד את הכסף למטרה חברתית נעלה. אין ספק, שאלה סיבות טובות במיוחד להעניק לקבוצה את תואר “קבוצת החודש” שלנו ומכאן נמשיך לריאיון עם המאמן משה רחמים – בעבר הלא רחוק קפטן קבוצת הבוגרים של הפועל גליל עליון – שעוד הספיק להחליף מסירות עם מייק ג’יימס האגדי. רחמים משמש גם כמורה לחינוך גופני בביה”ס “מצודות” בקרית שמונה.

משה, קבוצה שממנפת את המסגרת הספורטיבית לפעילות קהילתית, זה בהחלט מעורר הערכה והצדעה. איך זה נוצר?

“הייתה לי הזכות לגדול כנער במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון, בימים שנוהלה ע”י יצחק קוניאל ז”ל, שתמיד הייתה לו מנטרה שהיוותה קו מנחה והוא היה חוזר עליה: “לא משנה מה, תהיה בן אדם”. המשפט הזה הולך איתי לכל מקום ועם הרבה חבר’ה שעברו במחלקה בתקופת קוניאל. הקרדיט כולו הוא לשחקנים שלי, שהם בני אדם טובים לפני שהם שחקני כדורסל. אנחנו כבר שתי עונות יחד וחווינו בעונה שעברה ירידת ליגה כואבת והמשכנו לעונה הזו יחד, כשהקו המנחה הוא לצד עבודה מאומצת באימונים ובמשחקים כדי לעמוד במטרות ההישגיות, אנחנו גם נותנים מעצמנו למען הקהילה שאנחנו באים מתוכה”.

מה הרעיון שיצר את החיבור הקהילתי לתוך הפעילות של הקבוצה?

“במרוץ אצבע הגליל בשנה שעברה הקבוצה שלנו נרתמה בהתנדבות לעזור בעניינים לוגיסטיים ביום האירוע. אחרי שעשינו את הפעילות, עופר פדן – מנכ”ל חברת מרתון ישראל – שמפיקה את המרוץ, החליט להוקיר את העבודה במענק בגובה 2,000 שקלים. אמרתי לשחקנים, שפעילויות גיבוש אנחנו מרבים לעשות ועוד פעילות אנחנו יכולים לעשות גם בלי המענק הזה. הצעתי להם, שנייעד את כספי המענק לרכישת מזון וחלוקתו לאוכלוסיה חלשה, והם עפו על הרעיון. עשינו את זה והרגשנו כל כך טוב. מבלי שתכננו,קיבלנו ארוחה קבוצתית מהנהלת עמותת הספורט כהוקרה לפועלנו. השנה זה כבר היה מובן לנו, שאנחנו נעשה את אותה פעולה – ולשמחתי הקציבו לנו 2,500 שקלים לטובת העניין. בנוסף, עד לתקופה האחרונה הגענו מספר פעמים לפעילות התנדבותית בימי שישי בביה”ס רננים, זה המקום להגיד תודה למורה אודי סוסן ולצוות המדהים, על הזכות לחוות את החיבור עם החבר’ה המדהימים שיש שם. זה נותן הרבה ערכים לחיים. בתקופה האחרונה הלו”ז שלנו היה עמוס ולא ביקרנו שם, אבל אנחנו בקרוב מתכננים לחזור לפעילות הזו”. 

הגעתם לעונה הזו אחרי ירידה מהליגה הבכירה. איך אוספים את השברים וממשיכים בליגה נמוכה יותר?

“היה קושי גדול. בגיל הזה לאישיות של השחקנים הפסד וניצחון זה מאוד משמעותי. ילדים ונערים לוקחים את זה כהגדרה לאישיות שלהם. די מהר הכתבנו מטרות ויעדים. הסברתי לשחקנים, שאם נעבוד נכון, דברים טובים יקרו. הצלחנו להתנתק מהכאב של הירידה, אני שמח שאנחנו מתמקדים בעשיה יומיומית, מתאמנים ברמות הכי גבוהות עם סשנים של וידאו, אימונים אינטנסיבים, אימוני העשרה לשחקנים מצטיינים ואימוני כושר איכותיים. הפסד או הניצחון לא יסיט אותנו מהדרך. לשמחתי, ליאור קרת המנהל המקצועי ונעם כהן – המנהל הארגוני של עמותת הספורט, תמיד נמצאים עבורנו בכל הדבר. מגיעה להם תודה ענקית על כל מה שעושים למעננו”.

כקבוצה שבה משחקים שלושה שנתונים, חריגי גיל, שחקנים בשכבת הגיל של השנתון ושחקנים צעירים בשנה, איך מצליחים ליצור דינימיקה?

“זה אתגר גדול. יש לנו שלושה שחקנים שמשחקים גם בקבוצת נערים א’ – כרם אשכנזי, יהלי בירנבוים ויאיר עשור, יש לנו שני שחקנים בסגלי נבחרות – יואב אלמישלי וכרם אשכנזי. בגילאים האלה בכל שכבת גיל מתמודדים עם דברים אחרים. הצלחנו ליצור הרמוניה וחברות טובה בין כולם, שיוצרת מחויבות ולכידות במשחקים”.

מה היה חסר לכם, כדי להעפיל לגמר גביע האיגוד?

“קודם כל, מגיעה תודה גדולה למאות אוהדים שהגיעו למשחק אצלנו למשחק מול הפועל עמק חפר. ישכדורסלנים שמככבים בליגות בוגרים, שלא זכו בגילאי נערים לשחק מול קהל כל כך גדול ותומך. גם ראש המועצה וגם מנהלי המועדון הגיעו לתמוך. במשחק הראשון היינו צמודים, אבל לא ידענו לנצל עד הסוף הזדמנויות, שילמנו ביוקר על סיומות פחות טובות, איבודי כדור והחטאות מהעונשין. למשחק הגומלין שם הגענו עם מינוס 12 נקודות, כבר היינו ביתרון 9 נקודות וכמעט עלינו ליתרון שמספיק לנו לעליה, אבל היה חסר לנו הגרוש ללירה ולא ניצחנו בהפרש הדרוש”.

מה צריך לקרות, כדי שתצליחו לזכות באליפות ותסללו דרך לליגה הבכירה לקבוצת נערים ט’?

“כמו שראית, הטבלה מבולגנת ולא אחידה, אנחנו שיחקנו 16 משחקים והקבוצה שמוליכה את הטבלה, עירוני קרית אתא, שיחקה 4 משחקים יותר מאיתנו ואחרות שיחקו גם יותר מאיתנו. בגדול, אנחנו נכנסים ל”מאני טיים”, כל קבוצות הצמרת אמורות להיפגש למשחקים ביניהן. אין לנו פרבילגיה להפסיד במשחקים. אנחנו צריכים להיות ממוקדי מטרה, לעשות את הדברים ביעילות ובתכליתיות המירבית ואז יקרו דברים טובים”.