“ספורטאי החודש” שלנו הוא לאון שולמן – שזכה בתואר מצטיין טורניר אליפות אירופה דרג 3, בו זכתה נבחרת הנוער במדליית זהב
בתחילת השבוע אירחנו לריאיון בפינת “ספורטאי השבוע” את יהל שרון – שחקן נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה של ישראל בהוקי קרח, שמשחק בקבוצות הבוגרים והנוער של צעירי מטולה. יהל שרון היה שותף בכיר לזכיית הנבחרת הצעירה במדליית כסף באליפות אירופה דרג 3 והיה שותף לזכייה במדליית הזהב באליפות אירופה לנוער בדרג 3 – הישגים שמקפיצים את הנבחרות שלנו לדרג 2 המכובד. מלבד המאמן איתי בן טוב, מי שעוד עושה מסלול זהה לזה שעושה יהל שרון ושותף להצלחות הגדולות בשתי הנבחרות הוא לאון שולמן, בן 18 מהמושב שאר יישוב, תלמיד כתה י”ב במגמת איסלם ואלקטרוניקה בתיכון “הר וגיא”. לאון שולמן זכה בטורניר הנוער בתואר מצטיין הטורניר ועבורנו זה זמן מצוין להעניק לו את תואר “ספורטאי החודש” ולארח אותו לריאיון.
לאון, מה יצר את החיבור שלך להוקי ומה משאיר אותך בענף?
“התחלתי לשחק הוקי בגיל 8 היו כמה חברים שהתחילו לשחק וסיפרו לי כמה כיף להם וקראו לי לנסות גם ומאז אני לא מסוגל להפסיק ללכת התמכרתי לענף. שיחקתי גם כדורסל במשך 5 שנים והבנתי שההוקי זה הענף האידיאלי עבורי. מה שמשאיר אותי לתת כל כך הרבה מהמזמן שלי לענף הזה, זה במיוחד מה שמהשחק הזה מציע: המהירות והפיזיות וכמובן גם החוויות והחברים. מעל הכל – הרצון לייצג את המדינה ולשחק בנבחרת ישראל”.
במסגרת המועדון אתה משחק בשתי קבוצות. בנוסף, אתה פעיל בשתי נבחרות. איך זה בא לידי ביטוי ביום יום?
“היום יום שלי די עמוס באימונים. אחרי הלימודים אני נוסע ישר לאימונים, אחרי זה חזרה הביתה לישון. זה די קשה, אבל זאת הדרך היחידה להגיע למטרות שלי. אני נמצא בשתי קבוצות במועדון, משלב את האימונים של שתי הקבוצות, כך שאין בעיה של שילוב. לנבחרות מדי תקופה מגיעים לאימונים או מבחנים במרכז הארץ, וכך יוצא שגם קצת הזמן הפנוי שנותר לי נתפס גם הוא. מה שעוזר לי מאוד, שהרבה מחברי נמצאים איתי בענף ואני לא מרגיש קושי חברתי בזכות זה” .
חזרת עם מדליית זהב ותואר השחקן המצטיין מאליפות אירופה לנוער, שנערכה באיסלנד. שתף בחוויות ובתחושות שלך.
“האליפות באיסלנד הייתה חוויה מטורפת. זו הנבחרת הראשונה שטסתי איתה, שאני בין הבוגרים הקבוצה מבחינת הגיל – ופתאום יש יותר אחריות עליך ויותר עיניים מסתכלות, אבל עברתי את זה בצורה הכי טובה שיכולתי וזה הקפיץ אותי מדרגה ברמה האישית וכמובן ברמת ההישגים. זכייה במדליית זהב לא באה ברגל, זה הישיג בלתי נתפס. ברמה האישית התרגשתי מאוד כמו תמיד לייצג את המדינה ולהנות עם חברים במדינה כל כך יפה, בטורניר קשה פיזית מבחינת כמות המשחקים והאימונים וצפיפות הלו”ז. ברמה הקבוצתית התחברנו מאוד במהלך הטורניר ולמדנו להכיר אחד את השני טוב יותר ממשחק למשחק, יצרנו כימיה טובה יותר ורק בזכות זאת הצלחנו לגבור על האיסלנדים ולנצח את הטורניר ולהביא את הזהב הביתה”.
קודם לכן, באליפות אירופה לנבחרות צעירות בטורקיה, זכיתם במדליית כסף. מה היה חסר, כדי לחזור גם משם עם זהב?
“האילפות בטורקיה הייתה עד גיל 20 ובגלל מחסור בשחקנים בישראל, היינו נבחרת מאוד צעירה ביחס לשאר הנבחרות – מה שגרם באיזשהו מקום לחשוש קצת, אבל בגלל החיבור עם השחקנים בקבוצה והרצון לנצח שכחנו מזה בכלל. האליפות הזאת הייתה האליפות הכי מרגשת ומלמדת, בעלת חוויות, ירידות ועליות, שהייתה לי אי פעם. ואני משער שגם לשאר חברי לקבוצה האליפות הזאת גרמה לכולנו לא סתם להתחבר בפאן של המשחק. נהיינו משפחה אחת גדולה – מה שגרם לנו לפרוח ולשגשג במשך הטורניר. למרות שלא ניצחנו בגמר וסיימנו במקום שני, נתנו הכל ושיחקנו יוצא מן הכלל, פשוט הנבחרת שנגדה שיחקנו – אוסטרליה, הייתה בעלת ניסיון גדול יותר ועם שחקנים בוגרים יותר מה שנתן להם יתרון קטן מעלינו ובכך הם ניצחו את הטורניר. אני לא חושב שהיה אפשר לשנות משהו, ככה זה בספורט – לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. במקרה הזה לא היה מה לשנות, נתנו את ה-110 אחוז שלנו. זה פשוט לא היה מספיק נגדם”.
איך יוצרים דינמיקה בין שחקנים ומאמנים שמגיעים מקבוצות שונות?
“החיבור נוצר די במהירות. המאמנים נותנים תחושה של בית ושל חום, אבל בו זמנית תחושה של מקצועיות ותמיד מכוונים אותך לכיוון הנכון, המקצועי והספורטיבי שכל ספורטאי צריך בשביל לתת את כל מה שהוא יכול ומעבר. עם השחקנים זו תחושה טיפה שונה, בין המשחקים והאימונים אנחנו משפחה אחת גדולה נפגשים אחד אצל השני, מטיילים במקומות ואנחנו תמיד יודעים שאנחנו שם אחד בשביל השני – גם על המגרש וגם מחוצה לו. הספיק לי שבוע אחד בחו”ל עם הרבה מהשחקנים, בשביל להבין שזה מיוחד וזה מעבר לסתם טורניר וכל אחד ילך לדרך שלו לאחר מכאן אלה שיש פה חברים לכל החיים”.
מה השאיפות שלך להמשך הדרך?
“השאיפות שלי להמשיך כמה שרק אוכל לייצג את המדינה בנבחרות לייצג את המועדון שלי מכבי צעירי מטולה בצורה הכי טובה שרק אוכל, בין אם בארץ ובין אם בחו”ל. בשנה הקרובה שואף לעבור לשחק ולהתאמן בקבוצה באירופה”.
יש איזו ליגה או מסגרת שמעוררים בך השראה?
“אני לא עוקב הדוק, אבל צופה מדי שבוע באמצעות המחשב בכמה משחקים של הליגה הטובה בעולם ה- NHL”.
