רוגבי: כשהקפטנית מאוהבת במשחק ובקבוצה

“ספורטאית החודש” שלנו היא מיכל להק – קפטנית קבוצת הנשים של מועדון רוגבי גליל עליון, דמות נערצת בקבוצה ובמועדון כולו

קבוצת הנשים של מועדון רוגבי גליל עליון זכתה ביום שישי האחרון לראשונה בתולדותיה בטורניר שנערך במכון וינגייט. הקבוצה הגלילית, שזכתה בעונה שעברה במקום השני בדירוג הארצי הכללי, עושה חיל תחת הדרכתה של נעמה בדיחי – שמתפקדת גם כשחקנית, ועוזרה – גיא גדנקן. מי שנחשבת לדמות מפתח בהצלחת הקבוצה היא הקפטנית מיכל להק (33), שחקנית נבחרת ישראל, שכבר בשורות הבאות תבינו שהיו לנו את כל הסיבות להעניק לה את תואר “ספורטאית החודש”.

מיכל להק, בת מושב בית חירות שבשרון, מתגוררת בקיבוץ שדה נחמיה. היא משלבת בין רוגבי לבין עבודה מאומצת במו”פ צפון כעוזרת מחקר בתחום החקלאות היישומית. משנת 2017 היא חלק אינטגרלי בקבוצת הנשים של הגליל ובשנה האחרונה גם חלק מנבחרת הנשים של ישראל עמה היא שיחקה בקיץ האחרון בטורניר אליפות אירופה לדרג 2 ולאחר מכן הייתה שותפה לזכייה במכביה.

נעמה בדיחי, מאמנת הקבוצה, מסבירה בפירוט עד כמה ההשפעה של מיכל להק על הקבוצה גדולה: “ברגע שמיכל נבחרה להיות הקפטנית היא נכנסה לתפקיד ברצינות גדולה. זה בא לידי ביטוי באוירה באימונים והבנות מתאימות את עצמן ועובדות קשה בזכותה. היא מהווה דוגמה אישית לכל השחקניות. יש לה יכולות פיזיות מצויינות, הבנת משחק ברמה גבוה ורוח לחימה. השנה מיכל עשתה קפיצת מדרגה משמעותית ובכל אימון ובכל טורניר היא מוכיחה מחדש שהיא הדמות הכי מתאימה להוביל את הקבוצה. למיכל אכפת מאוד מהקבוצה וההצלחה שלה. אנחנו מדברות המון מעבר לשעות האימונים ומנסות יחד לחשוב איך לשפר את הקבוצה ולהוציא את המיטב מהשחקניות, אני מאוד שמחה שיש לי אותה כשותפה”. מכאן נמשיך לריאיון, שערכנו עם מיכל להק.

מיכל, מה הביא אותך צפונה ומה משאיר אותך כאן?

“הגעתי לגליל ב–2013 ללמוד בתל חי מדעי התזונה, נשארתי כי הרגשתי שזה הבית שלי, שום מקום אחר לא היה לי לבית כמו הגליל, כמובן שגם הרוגבי מהווה חלק גדול מזה. זה כבר כמו משפחה, כאשר יניב גרטי הוא העמוד שמחזיק את כל המבנה הזה. גרטי עזר לי המון כשהייתי בתקופות פחות טובות. ברוגבי אני מאז 2017  הגעתי בעקבות שמועות על הקבוצה ששמעתי פה ושם, לקח לי איזה 3 שנים להחליט להצטרף, ואז שלחתי בפייסבוק הודעה והגעתי לאימון ראשון- ישר התאהבתי במשחק. בהתחלה קסם לי רק האגרסיביות שבמשחק  הדבר שרוב הבנות חוששות ממנו, אחר כך התחברתי לשאר האלמנטים של המשחק”.

מה מביא אתכן להצלחה כל כך גדולה?

“לפני שנתיים נעמה בדיחי (שחקנית מובילה מזה עשור) עברה לגליל והצטרפה לקבוצה שלנו, בשנה שעברה היא החלה לאמן אותנו באופן מלא, השנה אנחנו מתחילות לקצור את הפירות של סגנון האימון שלה. נעמה מחדירה בנו רוח לחימה של ספורטאיות הישגיות. הקבוצה שלנו תמיד היתה עם פוטנציאל, נעמה מצליחה להביא אותנו למימוש הפוטנציאל הזה. ביחד עם שחקניות מובילות נוספות אנחנו מצליחות להרים את המורל בקבוצה, לעבוד חזק באימונים, להציב אתגרים ובעיקר להאמין בעצמנו. דבר נוסף מעניין, לפני כל עליה למשחק, נעמה עושה איתנו דימיון מודרך בו אנחנו רואות את הדרך לניצחון. אני מאמינה שזה מאוד עוזר”.

איך העונה הזו עוברת עד כה?

“יש לנו עונה מעולה, גם אם היו טורנירים פחות טובים ויותר טובים, בסך הכל אני מרוצה. יש אווירה חיובית וטובה בקבוצה, הבנות רוצות ללמוד ולהשתפר. ברמה האישית, בעבר הייתי קפטן וזאת לא היתה עונה טובה מבחינתי, לכן גם כשהתחילה העונה הנוכחית והקפטן שלנו (פרח איתיאל) החליטה לעבור לאירלנד לשחק רוגבי, המשימה הוטלה עלי למרות התחושות שנשארתי איתם מהפעם הקודמת. למרות התחושה, בדחיפתה של נעמה, הצבתי מטרות חדשות לקראת התפקיד, ואני מרגישה שאני מיישמת. מטרות כמו בנייה של קבוצה אחידה שכולן לוקחות אחריות, תקשורת חיובית (בעיקר מצידי), שיתוף שחקניות בתרגילים ובעיקר לא לעבוד סולו. היום אני מבינה שאני צריכה לייצר סנכרון בין כמה דברים שטיפה הזנחתי לבין הרצון שלי לעבודה המשותפת. מה שנקרא, אף לא מפסיקים ללמוד”.

בקיץ האחרון היית חלק ממסע הנבחרת לאליפות אירופה. איך את מסכמת את החוויה?

“המסע האחרון עם הנבחרת היה מאוד מאתגר, שנה אחת קודם ניצחנו את אליפות אירופה בדרג הנמוך ועלינו לדרג הבינוני. כלומר שהיינו בתחתית הדרג הנוכחי. מקום לא קל להיות בו. המון קבוצות טובות. כל המסע הזה היה ארוך מבדרך כלל- לרוב יש 2 נסיעות נפרדות של 3 ימים, הפעם היתה נסיעה אחת ל-10 ימים בהם הטורניר מתפרש על יומיים בסופ”ש הראשון ויומיים נוספים בסופ”ש העוקב. התאוששות הפיזית היתה לא קלה, כמו גם ההתמודדות עם ההפסד ואיך להתרומם ממנו. למזלינו בעקבות הקורונה לא היתה ירידת דרג, אז למרות שהפסדנו הצלחנו להישאר בדרג הנוכחי. המטרה השנה באליפות אירופה היא להישאר בדרג ואנחנו מאוד מקוות שנצליח”.

מה מייחד את הקבוצה שלכן?

“הקבוצה שלנו בגליל היא קבוצה מיוחדת, אני לא חושבת שיש אף קבוצה בארץ שמצליחה גם לשאוף לנצח ולהתאמן חזק בשביל זה, לשמור על רמת ספורטיביות גבוהה ועדיין להיות בית עוטף לנשים ששאיפותיהן ברוגבי פחות גבוהות או פשוט בתקופה פחות טובה. השילוב הזה מדהים בעיני. מעבר לזה יש גם אווירה כייפית בקבוצה שלנו. בקרוב נחגוג פורים במגרש ביחד עם קבוצת הגברים וזאת בכלל חוויה”.

איזה מקום הרוגבי תופס בחייך?

“הרוגבי תופס מקום גדול בחיי, קשה להאמין כמה, אני חושבת שזה ככה בשביל כל מי שנמצאת בקבוצה שלנו. הוואטסאפ הקבוצתי תמיד עובד. יש יותר מ-10 קבוצות וואטסאפ שונות של רוגבי. אנחנו מבלות מחוץ לשעות האימונים ונוצרות חברויות אמיתיות שמלוות אותנו שנים קדימה. אנחנו תמיד נעזור לכל מי שצריכה עזרה בקבוצה, אם זה עזרה בהובלת דירה, או למצוא עבודה ודירה ומה לא”.

מה המטרות שלך להמשך העונה?

“מטרות הקבוצה לעונה הנוכחית, לנצח שוב ושוב ושוב. לבנות את הביטחון שלנו בעצמנו. ברמת הקבוצה- למרות הניצחון האחרון, ניתחנו את המשחקים ויש לנו המון על מה לעבוד, אנחנו לא נחות לרגע, כל אימון אנחנו לומדות ומיישמות רוגבי. מטרותיי האישיות הן לסנכרן את יכולתיי האישיות, מבחינת התקפה בעיקר, עם העבודה הקבוצתית על המגרש ברמת הנבחרת- להוות דמות מובילה גם בנבחרת, להצליח להוציא מעצמי את המיטב למרות הלחץ שאני חווה לפני משחקים”.