“ספורטאי השבוע” שלנו הוא ווג’די אלקיש, מאמן ושחקן בני ממב”ע, שכבש בסופ”ש שער במשחק הניצחון של קבוצתו – שער שהוא בונוס לעשייה מרשימה, למרות תנאים כלכליים קשים
*. צילום וסיוע להכנת הכתבה: ענאן עמאשה
מועדון הכדורגל של בני ממב”ע – שהוקם באמצע העשור הקודם מתמודד עם עונה קשה מאוד ברמה הכלכלית – מה שמתבטא בחובות שנוצרו כלפי שחקני הקבוצה הבוגרת ונותני שירות וכן גרמה לסגירת קבוצת הנוער במהלך העונה. מי שנמנה על מקימי המועדון ועומד איתן בראש הפירימידה המקצועית הוא ווג’די אלקיש, בן 40 מהכפר בוקעאתא, שמשמש לאורך כל השנים כמאמן ושחקן בקבוצה הבוגרת, במקביל לתפקידו כמורה לחינוך גופני בחט”ב בכפר מג’דל שאמס ולאחרונה התמנה למנהל מחלקת הספורט בכפר מגוריו. ביום חמישי האחרון בני ממב”ע התארחה אצל אחווה שעב, עם סגל של 12 שחקנים בלבד – מהם ג’מיל רדא הפצוע, שנותר על הספסל. ווג’די אלקיש עלה כשחקן שדה והצליח את השער הראשון בדקה ה-79, אחריו בישל שער שכבש תא’אר עמאשה העניק לממב”ע ניצחון 0:2, שעזר לה לפתוח פער גדול מהקו האדום בטבלה.
כמה ימים אחרי המשחק ורגע לפני משחק רבע גמר גביע האזורים מול הפועל כאוכב מהחלק העליון של ליגה א’ (שלישי, 20:00, הסינטטי בקרית שמונה), עבורנו זו הזדמנות מצוינת להעניק לווג’די אלקיש, נשוי לשא’אם ואב לתיים בן ה-7 ואדהם בן השנתיים וחצי, את תואר “ספורטאי השבוע” שלנו.
ווג’די, התצוגה הכי גדולה שלך בשנים האחרונות?
“תמיד כיף לנצח. אני לא מסתכל עצמי, אני מסתכל על התוצאה ועל המאמץ הגדול שהחבורה האדירה שלי עשתה. לא התאמנו במסגרת קבוצתית ברוב ימות השבוע שעבר, בגלל השלג שכיסה את המגרשים שלנו. הקדמנו את המשחק מול שעב לבקשת הקבוצה האורחת, בידיעה שנוכל לצאת עם קאדר גדול יותר. מה שקרה, שבגלל השלגים הרבה שחקנים לא יכלו לצאת מהבית וכך נסענו 12 שחקנים למשחק. אמנם ניצחנו קבוצה מהמקום האחרון, אבל זה עדיין לא מובן מאליו לעשות את זה בסיטואציה כזו. הניצחון הוא בונוס גדול, גם תיקו היה מספק אותנו. ניצלנו בחלק האחרון של המשחק את הדלילות בהגנה של היריבה, כדי לכבוש שערים. אני שמח שכבשתי ובישלתי ועזרתי לקבוצה. במשחק הזה השתלבו שחקנים צעירים מקבוצת הנוער שלנו, שזה בכלל דבר גדול בפני עצמו”.
להיות מאמן ושחקן יחדיו, זה לא מובן מאליו. איך אתה משלב בין השניים?
“בגדול, אני לא מרבה לשחק. זה רק במקרים דחופים, שהסגל שלנו קצר, בגלל היעדרויות של שחקנים. אני העונה משחק יותר עם קבוצת הותיקים שלנו. זה לא מצב אידיאלי להיות מאמן ושחקן במקביל. בתחילת העונה זזתי קצת הצידה בקבוצת הבוגרים ושימשתי מנהל מקצועי, וויאם עמאשה התחיל כמאמן ושחקן, אבל הגענו להחלטה שוויאם ימשיך כשחקן וחזרתי לתפקיד המאמן. מבלי להוריד מהערך של הליגות הנמוכות, עשיתי עליה כמאמן-שחקן מליגה ג’ והובלתי את הקבוצה לשלב מתקדם בגביע בשנת 2018 עד למשחק הבלתי נשכח מול מכבי ת”א. למזלי, הקבוצה שלנו עם קאדר שרץ יחד הרבה שנים, קאדר של חבר’ה מאוד מחויבים. ברגע שיש שחקנים עם שייכות, בוגרים מנטלית וכאלה מבינים אותך גם מבחינה טקטית וגם מקצועית, אז אפשר לעשות את שני התפקידים. זה לא מצב אידיאלי, אבל במצוקה הכלכלית שבה אנחנו שרויים, נמנע ממני להביא מאמן ושחקנים, אז אני משלב בין השניים. בליגות גבוהות יותר לא יכול לעבוד”.
איך אתה מצליח לנווט קבוצה, ששחקניה עד כה לא קיבלו שכר?
“זה לא פשוט. יש לנו מזל גדול, שהשחקנים כאן מאוד מחוברים למקום ורואים שליחות בעשייה שלהם. יש לנו הרבה שחקנים, שזכו במהלך העונה להצעות עם שכר מקבוצות אחרות, אבל הם בחרו להישאר אצלנו. לצערי, מלבד המועצה בבוקעאתא, אין לנו תמיכה מאף אחת מהמועצות. המצב הוביל אותנו בלית ברירה לסגור את קבוצת הנוער, כי קשה לנו לעמוד בהוצאות של הנסיעות למשחקי החוץ. אנחנו מקווים לתמיכה מהמועצות, כדי שנוכל לשלם חובות וכדי שנוכל להתקיים בכבוד. אין לנו שיגעון גדלות ואין לנו רצון להתעשר מכספי ציבור, רק שיהיה כאן מועדון עם קבוצת בוגרים טובה ומחלקת נוער, שייתנו במה לחבר’ה שרוצים לשחק ולהתפתח ולקהל אוהדי הכדורגל באזור. הידקנו את החגורה מאוד בעונה הזו, חסכנו הרבה כספים ובתקווה שהעתיד יהיה טוב יותר, אבל זה לא יכול לקרות בלי תמיכה של מועצות ואנשי עסקים. אני מקווה, שכשיעבור תקציב שנת 2023 ברשויות המקומיות, מצבנו יהיה טוב יותר. התמיכה לא חייבת להתבטא בכספים, היא יכולה להתבטא גם בהסעות, במתן ציוד ובעוד הרבה דברים אחרים”.
לאחרונה חזרתם לשחק באצטדיון בבוקעתא. איך זה מרגיש?
“מדהים. אני מופתע לטובה מכמות הקהל שהגיעה למשחקים, בתנאי מזג אוויר קשים. אני מעריך שבמזג אוויר נוח נגיע למאות רבות יותר של האוהדים. יש לנו גרעין בקהל שליווה אותנו למשחקים שאירחנו גם בקרית שמונה. כשהקמתי את הקבוצה המטרה הייתה להגיע לזה, שיש כאן מועדון שימשוך קהל למשחקי הקבוצות ויראה במועדון מקור לגאווה. מגיע כל הכבוד לראש המועצה, למחלקת ההנדסה, לגזר, שעבדו יום ולילה כדי להביא את האישורים ואת התקציבים לשיפוץ האצטדיון. יש לנו היום את אחד האצטדיונים האיכותיים והיפים ביותר בצפון”.
מה המטרות שלכם להמשך הדרך?
“אנחנו רוצים לעשות עוד כמה נקודות ולהבטיח את המקום שלנו בליגה בהקדם, כדי שנוכל להמשיך את העונה וליהנות מכדורגל. צפויה לנו תקופה עמוסה. מחר (שלישי) צפוי לנו משחק רבע גמר גביע האזורים מול הפועל כאוכב, בסופ”ש נארח את בני ג’דיידה-מקר, בתקווה שתנאי מזג אוויר יאפשרו לנו לארח בבית ואנחנו מקווים למשחק חוזר מול יפיע ביום רביעי בשבוע הבא ואחרי זה צפוי לנו עוד משחק ליגה. אחרי תקופה שלא התאמנו בצורה סדירה ועם כל האילוצים של העבודות שיש לשחקנים, אנחנו צריכים לחלק עומסים בצורה טובה, במטרה לעבור את התקופה הזו בצורה טובה”.
לאחרונה מונית למנהל מחלקת הספורט אצלכם בכפר בוקעאתא. איך זה מרגיש?
“חלום שהתגשם. להפעיל אולם. עוד לפני שזכיתי הייתי קרוב למועצה. הגשתי מועמדות לתפקיד ואני שמח שזכיתי לאמון המערכת. זה עוזר גם לכדורגל וגם לספורט. יש לנו פעילות ספורט ענפה – חוגי כדורסל, טניס בשיתוף המרכז בקרית שמונה ועוד חוגי ספורט. המטרה היא להגדיל את היקף פעילות הספורט לכלל האוכלוסיה, כי ספורט זה מפתח לחיים טובים ובריאים יותר”.
