הקפטנית מוכנה למשימה

“ספורטאית החודש” שלנו היא מיתר אסולין, קפטנית קבוצת הנשים של הפועל גליל עליון, שתפסה פיקוד על הקבוצה הצעירה שנבנתה בגליל ומוכנה למשימות העונה.

קבוצת הנשים של הפועל גליל עליון זכתה בניצחון גדול ביום חמישי במשחק הגביע מול מכבי כרמיאל מהליגה האצרית. הקבוצה תפתח ביום רביעי הקרוב עונה חדשה בליגה הלאומית, במשחק ביתי מול הפועל מג’דל כרום, שייערך בשעה 19:30 באולם החדיש ביסוד המעלה. הכניסה חופשית, אווירה טובה בטוח שתהיה והקבוצה הגלילית הצעירה בהובלתה של נטלי שדה, שבה ניתן למצוא גם שחקניות צעירות מבית כמו מיקה ביתן, אושרי שתיל ואמה עובד. את סרט הקפטן תענוד העונה שחקנית הפנים, מיתר אסולין (28), שחוזרת לקבוצה אחרי שתי עונות שבהן שיחקה בליגה הלאומית במדי הפועל באר טוביה והפועל כאוכב. אסולין חוזרת עם הרבה רעב והרבה מחויבות לתרום להצלחת הקבוצה.

ליאור סרף, מנהל הקבוצה, גרם לנו להשתכנע גם שהיא ראויה לתואר “ספורטאית החודש”: “אמנם הליגה לא התחילה, אבל אי אפשר להתעלם מהמסירות שמיתר מפגינה באימונים וברצון שלה לעזור לשחקניות הצעירות ולהצלחת הקבוצה. מאוד שמחים שהיא חזרה לשורותנו ואנחנו בטוחים, שהיא תתרום להצלחת הקבוצה”.  כל מה שנשאר לנו מכאן זה להמשיך לריאיון עם הקפטנית החדשה.

מגיעה עם הרבה אנרגיות לעונה החדשה. מיתר אסולין


מיתר, איך עברו עליך השנתיים מחוץ לגליל?

“השנתיים מחוץ לגליל היו רק בהקשר של הכדורסל. הן היו מלמדות מאוד, ביגרו אותי ונתנו לי את הביטחון שהייתי צריכה. המשכתי להתגורר במושב שדה אליעזר עם בת זוגתי. הנסיעות היו לא  היו פשוטות, אבל סך הכל היה שווה את זה. עשיתי תואר שני מחקרי בביוטכנולגיה בתל חי ובדיוק לפני חודש סיימתי. אני עובדת בחברה שנקראת collplant בקיבות חולתה, מקום משפחתי וממש טוב לי שם”.

מה החזיר אותך העונה לקבוצה?


“בסופו של דבר אני גרה בגליל, ברור שעדיף לשחק קרוב ולהימנע מנסיעות. מעבר לזה, גליל זה סוג של בית עבורי, הייתי צריכה סגירת מעגל כלשהי. סיבה מרכזית נוספת – הרצון של המועדון לקדם שחקניות צעירות מקומיות וליצור המשכיות, משהו שלא היה פה בשנים קודמות”.

הערכה הדדית רבה. מיתר אסולין זוכה לחולצת הוקרה מליאור סרף

איך החיבור שלך עם נטלי, עם הבנות וההנהלה?

“בסופו של דבר אנחנו קבוצה חדשה, רוב הבנות מאוד צעירות, כך שאני חוזרת עם עצמי לזמנים שבהם הייתי צעירה – כך שאני מנסה לתת להן מעצמי בצורה שהייתי רוצה שיתנו לי, כששיחקתי עם שחקניות בוגרות ממני. לוקח זמן להכיר ולהתחבר , אבל סך הכל יש תקשורת טובה ורצון טוב של כל הבנות. נטלי מאמנת קשובה ואפשר לנהל איתה שיח פתוח ותומך, אני מאוד מעריכה את זה. באופן כללי, כל המערכת כולל הבנות נטלי וההנהלה מחוייבים לתהליך ונמצאים שם בשבילנו וזה הכי חשוב”.

כמי שמכירה מצוין את הליגה, איזו ליגה את צופה שתהיה העונה ואיך הקבוצה שלכן תשתלב בה?

“אני חושבת שהליגה ברובה תהייה מאוזנת חוץ מכמה קבוצות שהן הרבה מעל הליגה הזאת. אני חושבת שאנחנו כקבוצה צריכות להתקדם לאט לאט, לתמוך אחת בשניה ולהתחבר – ואז דברים טובים יכולים לקרות ואולי אפילו נפתיע ונגיע רחוק”.

צעירה ורעבה להצלחה. קבוצת הנשים של הגליל

בקדנציה הקודמת שיחקת עם הקבוצה באולם “הר וגיא” בקיבוץ דפנה. איך ההתרשמות שלך מהאולם החדש ביסוד המעלה?

“הר וגיא זה מקום מיוחד. אין ספק שהחוויה שונה. הזיכרונות שלי מהגליל ברובן מהאולם בדפנה, אבל זה נחמד לפתוח דף חדש גם בצורה של אולם חדש ומשופר, למרות שהמגרש הביתי בדפנה כנראה בלתי ניתן להחלפה”.

מה השאיפות של הקבוצה בעונה הזו?

“אני חושבת שהשאיפות שלנו הן בעיקר ממשחק למשחק, לבוא צנועות, להתקדם כקבוצה וכל אחת בפני עצמה – ובעיקר להנות מכדורסל, מהקהל ומהמועדון”.

בשונה מהרבה קבוצות בליגה, בגליל יש גרעין נכבד של קהל, שמתעניין בקבוצה ואף מגיע לתמוך מהיציע. מה את יכולה להבטיח להם?

“קודם כל אני אשמח לראות את כולם במגרש. הדבר שהכי זכור לי בגליל זה הקהל ואההבה שלו לכדורסל ולקבוצה בפרט. זה שבנות צעירות מגיעות למשחקים שלנו ורואות לאן הן יכולות להגיע בעזרת עבודה קשה, זה טריגר חשוב מאוד. הייתי שמחה שבעונה הנוכחית הקהל ימשיך להגיע ולתמוך. אנחנו צריכות אתכן. תמיד כיף לשחק לעיני קהל, זה משמח ומספק יותר מאשר שהאולם ריק”.

צריכות את התמיכה שלכן. חלק מיציע האוהדים והאוהדות של הגליל