הכרם משגשג על הפרקט

הכדורסלן כרם אשכנזי הרשים בביצועיו במדי נבחרת ישראל בטורניר בסלובניה. שמחים לארח אותו לראיו בפינת “ספורטאי השבוע”.

נבחרת ישראל לגילאי 14 חזרה לאחרונה מטורניר מאתגר בסלובניה. כרם אשכנזי, בן 14 מבית הלל, תלמיד בית החינוך עמק החולה, כדורסלן קבוצת נערים א’ של הפועל גליל עליון, ייצג את המועדון הגלילי בגאווה גדולה. אשכנזי, שמשחק כמוביל כדור, הרשים בביצועיו בטורניר ושב לבית החם בצפון עם הרבה גאווה וסיפוק. אנו שמחים להעניק לכרם אשכנזי את תואר “ספורטאי השבוע” ולארח אותו לריאיון.

כרם, איך אתה מסכם את החוויה הבינלאומית הראשונה שלך?

“מרגיש שהמסע עבר בצורה טובה. היה כיף עם החבר’ה, חוויה שלא זוכים לה בכל יום וכל שנה. אני מרגיש שלמדתי הרבה. פעם ראשונה שטסתי עם הנבחרת וזו חוויה גדולה. אני כבר שנה במסגרת של הנבחרת, בתחילת שנה התחלנו הרבה ילדים מכל הארץ,  שלא ידעתי מה הרמה שלי ביחס אליהם. שמח שנשארתי לסגל הסופי. הקיץ הזה היה מיוחד, בגלל שהאימונים של הנבחרת הם במרכז הארץ, נשארתי לתקופות במרכז וזכיתי לאירוח אצל שחקנים מהנבחרת, שהפכו לחברים טובים. ברמה האישית הרגשתי מאוד טוב, שמחתי לחזור לשתף פעולה עם איתי ירושלמי, שאימן אותי בגליל. היה לנו אתגר מאוד גדול, שיחקנו מול שחקנים בגדלים שלא דמיינתי שקיימים בגיל הזה. חוויה מעצימה לשחק מול חבר’ה כאלה, עם חלקם תקשרנו בין האימונים והמשחקים וזה נחמד להיחשף לחבר’ה ממדינות אחרות”.

את הטורניר התחלתם עם ניצחונות, אך לבסוף סיימתם במקום הרביעי. איך התחושות?

“ניצחנו את שני המשחקים ראשונים בהפרש גבוה, חשבנו שיש לנו סיכוי לזכות. בהמשך התמודדנו מול נבחרות חזקות יותר.  קיווינו לפחות לסיים במקום השלישי, לא הצלחנו וזה מאכזב. עשינו את המקסימום  ונלמד מזה לבאות”.

מה הביא אותך לכדורסל?

“מגיל 4 אני סביב משחקי כדור. מכיתה א’ עד כיתה ג’ הייתי פעיל בו זמנית בקפוארה, כדורגל, ואתלטיקה. כדורסל היה הענף העיקרי והיתר לכיף. כשהגיע השלב שהייתי צריך לבחור במה להתמקד, הבחירה הייתה קלה. לאורך השנים התאמנתי גם באימונים אישיים עם רון סבג וזיו ברתנא, בעונה האחרונה עשיתי הרבה אימוני אקסטרה במסגרת המחלקה,  הכל כדי להתפתח בצורה טובה”.

בשתי העונות האחרונות שיחקת בקבוצה של בוגרים ממך בשנתון. איך זה הרגיש?

“מאתגר ברמה הפיזית והאתלטית. זה הגיל שמתפתחים בו. אני יודע שככה אוכל להשתפר. יש לנו משימה מאוד חשובה העונה – לזכות באליפות ולהחזיר את קבוצת נערים א’ לליגה הבכירה. אני לא יודע מה הרמה בליגה, אבל יודע שזו מטרה מאוד חשובה”.

אביך, אלעד, הוא פסיכולוג ספורט ידוע ומצליח. עד כמה אתה “מנצל” את זה?

“אני מרגיש שהוא עוזר לי המון. הייתה שנה עם הרבה אתגרים בכדורסל. בשנה הזו עבדתי יותר על היכולת המנטלית, ממה שעבדתי בשנים הקודמת ועשיתי קפיצה בתחום. אני מדבר איתו הרבה וזוכה להכוונה. אבא מגיע לכל המשחקים, אנחנו מדברים המון על מה הרגשתי במהלך משחק ומה הוא ראה. כל המשפחה תומכת וחיה ספורט. אמי היא עובדת סוציאלית וגם אותה אני משתף בדברים. האחים שלי, הבכור והקטן, הם סביב הכדורגל, הם גם ספורטאים ואנחנו מאוד מבינים אלה את אלה”.

מה השאיפות שלך לעתיד?

“אני עדיין צעיר ולא יודע מה יהיה בשנים הבאות, אבל זה נראה שכן ארצה להתפתח בכדורסל ולמקסם את הפוטנציאל שלי. החלום להגיע לרמות הכי גבוהות שאוכל להגיע. את ההשראה שלי אני סופג מכדורסלני עבר גדולים, שלא זכיתי לראותם משחקים בלייב – מייקל ג’ורדן וקובי בראיינט, ששילבו בצורה מושלמת את היכולות שלהם עם הפן המנטלי המאוד מיוחד שאפיין אותם”.