“ספורטאי השבוע” שלנו הוא אורי הוטא, שהיה שותף עם נבחרת הנוער להישג בדמות הישארות בדרג א’ של אליפות אירופה.
בשקט ובצנעה מועדון רוגבי גליל עליון הפך לספק של שחקנים ושחקניות לנבחרות ישראל השונות. בחודש שעבר מיכל להק, פרח איתיאל וקמר חלבי ייצגו את המועדון במשחקי אליפות אירופה דרג ב’ לנשים – בחודש האחרון היה זה אורי הוטא, בן 17 מקיבוץ נאות מרדכי, תלמיד מגמת פיזיקה ומדעי המחשב בתיכון עמק החולה, שייצג את המועדון במשחקי אליפות אירופה לנוער דרג א’, שנערכו בפולין, זמן קצר לאחר שהיה מהגורמים המרכזיים של קבוצת הנוער של הגליל בזכייה היסטורית באליפות המדינה – שזיכתה אותה בזכייה בתואר “קבוצת החודש” שלנו. הנבחרת הישראלית הצליחה לנצח בצורה משכנעת את המשחק המכריע מול רומניה, במשחק שבו אורי הוטא הצטיין ותרם תרומה נכבדת לניצחון שמשמעותו היא חד משמעית: הישארות בדרג א’ של אירופה. אחרי שאירחנו בחודש שעבר את קמר חלבי בפינת “ספורטאית השבוע” שלנו, עכשיו זה הזמן לארח את אורי הוטא לראיון בפינת “ספורטאי השבוע”.
לפני שנגיע לראיון שקיימנו עם אורי הוטא, לא נוכל להתעלם ממילות השבח של יניב גרטי, מנהל מועדון רוגבי גליל עליון: “”אורי הוא אחד השחקנים הצעירים בנבחרת ועם זאת, אחד המנהיגים המובילים שלה ואחד השחקנים הטובים בארץ בגילו. אורי משחק במועדון רוגבי גליל עליון כבר שש שנים, מאז היותו בכיתה ו’ והוא שחקן שרק הולך ומשתפר מיום ליום, גם פיזית וגם טכנית והתקווה הוא שיוביל את המועדון הגלילי ואת נבחרת ישראל בשנים הבאות קדימה. תענוג שיש לנו במועדון שחקנים מהסוג של אורי והתרגשנו מאוד לראות את ההצגה של אורי במשחק הכל כך חשוב שהיה לנבחרת, הוא הביא המון כבוד למועדון שלנו והמון גאווה לגליל העליון”.
אורי, איך אתה מסכם את הטורניר?
“בסיפוק גדול. בשנה שעברה, באליפות שנערכה בלטביה, הייתי חריג גיל ושיחקתי עם שני שנתונים מעל, סיימנו במקום השני בדרג ב’ והעפלנו לדרג א’. יש הבדל גדול מאוד בין הדרגים בהרבה פרמטרים – ובראשם: יכולת פיזית, ראיית משחק, אגרסיביות וטאץ’. באליפות הזו התמודדנו מול ספורטאים שמתאמנים ברמות הכי גבוהות, בצורה הרבה יותר מקצועית. אם אנחנו כאן בישראל מתאמנים פעמיים בשבוע במסגרת קבוצתית, שם מדובר בחבר’ה שכמעט כל יום מתאמנים. היה קשה מאוד. לא פשוט לשחק ברמה כזאת. ידענו למה אנחנו באים, התרכזנו בעצמנו. למרות שהפסדנו את כל המשחקים עד למשחק מול רומניה, המשכנו כל משחק להיאבק ולא הורדנו את הראש – בזכות זה זכינו בניצחון במשחק החשוב מול נבחרת שהייתה מדורגת מעלינו. עשינו המון פעולות אישיות, שעזרו להצלחת הקבוצה. לקחו אחריות לעשות מהלכים טובים. הרגשה מדהימה, זו גאווה גדולה. אני מקדיש את ההישג הזה לחברי הטוב, גבריאל סלמה ממעיין ברוך, שנפצע באימון המסכם שלפני הנסיעה והחמיץ את הטורניר. הוא ראוי ביותר למחמאות על הדרך שעשה”.
שתף אותנו בדרך שעשיתם כנבחרת לשם.
“במשך למעלה מחודשיים נפגשנו למחנות אימונים בסופי שבוע במכון וינגייט, אחת לשבועיים נפגשנו לאימונים בימי שלישי אחת לשבועיים. נסעתי למפגשים באוטובוס עם גבריאל סלמה. המאמנים, נמרוד קפלן וקווין מוסקינט, בנו נבחרת מאוד מגובשת, שהייתה יחידה אחת. הרבה בזכות הביחד שנוצר הצלחנו לעמוד במשימה”.
מה הביא אותך לשחק רוגבי?
“בגיל 11, אחרי שהתנסיתי בטניס ובכדורגל, הייתה לנו זכות לחוג בחירה בבית ספר. הייתי ילד שמנמן, שלא מתאים כל כך לענפים אחרים. הרוגבי התאים לי יותר, אהבתי את מה שיש למשחק הזה להציע ובמיוחד את הערכים של כבוד הדדי. כמה שהמשחק הזה הוא אגרסיבי ולמי שמביט מהצד זה נראה אפילו ברוטאלי, היופי של המשחק הזה, שלא משנה מה קורה במגרש, זה לא גולש לאלימות ובסיום המשחק שתי הקבוצות נפגשות למפגש חברתי באווירה טובה”.
קבוצת הנוער שבה אתה משחק זכתה באליפות היסטורית. הופתעת?
“לא הופתעתי. במהלך העונה ראינו שזה הולך להיות שם. רק בטורניר הראשון שבו זכינו, הופתעתי. המאמנים המצוינים שלנו, עופר המבורגר וגיא גדנקן, ידעו להוביל אותה בצורה חכמה ולנטוע בנו אמונה. מעבר לזה, אנחנו קבוצה מאוד מגובשת, חברים טובים גם מחוץ למגרש – זה מאוד סייע לנו”.
בעונה הזו שיתפת פעולה עם אחיך התאום, יונתן. כאן אשאל את שניכם, איך זה הרגיש?
יונתן: “מבחינתי זה היה כיף גדול. באתי בעקבות אורי, הוא דרבן אותי להצטרף באמצע העונה. מצאתי את המקום שלי בקבוצה ואני שמח שכבר בעונה הראשונה שלי זכיתי להיות שותף לזכייה באליפות”.
אורי: “יונתן ראה שהרוגבי ענף שמדבר אליו והצטרף. נהניתי לשתף איתו פעולה. למשפחה התומכת שלנו זה הסתדר בצורה מצוינת, הם תמכו בבית ותמכו גם במשחקים. החיבור הזה הוסיף להווי המשפחתי”.
נחזור אליך, אורי, איך אתה רואה את המשך דרכך ברוגבי?
“עוד לא החלטתי. בינתיים עושה את המקסימום שאני יכול למען המסגרות אליהן אני שייך. בעונה הקרובה אני מיועד לשחק גם בקבוצת הבוגרים, שזה כבוד גדול ואתגר מיוחד בשבילי. בקבוצת הנוער יהיו אצלנו קצת חילופי משמרות, יש שחקנים שמתגייסים ויש שחקנים שיעלו מהקבוצה הצעירה יותר. אני מאמין שיש בכוחנו את היכולות להמשיך להיות קבוצה מובילה, ששואפת לאליפות נוספת”.
