“ספורטאית השבוע” שלנו היא קמאר חלבי ממג’דל שאמס, שחקנית רוגבי מוכשרת, שבשנת פעילות אחת הצליחה להפוך לשחקנית מובילה בקנה מידה ארצי.
קבוצות מועדון רוגבי גליל עליון הן ללא ספק הספקיות המצטיינות שלנו לסיפורי הצלחה מעוררי השראה. לפני שנה, באימוני טרום עונה של קבוצת הנשים, התייצבה קמאר חלבי – בת 27 ממג’דל שאמס, מורה לחינוך גופני ומאמנת פיטנס, מבלי שידעה אפילו את חוקי המשחק. הסקרנות היא זו שמשכה אותה. תוך זמן קצר הפכה קמר חלבי לשחקנית מובילה בקבוצה, משם נסללה דרכה לנבחרת הלאומית, שחזרה לאחרונה ממשחקי אליפות אירופה דרג 2, שנערכו בבודפשט – בירת הונגריה. חלבי היא בת העדה הדרוזית הראשונה, שלבשה את מדי נבחרת הרוגבי. לנו יש את כל הסיבות להעניק לה את תואר “ספורטאית השבוע”.
לפני שנגיע לראיון עם קמאר חלבי, הנה לכם עוד חיזוק לבחירה שלנו בה ל”ספורטאית השבוע” – חוות הדעת של המאמנת, נעמה בדיחי: “קמאר מדהימה. כמעט מהרגע הראשון היה אפשר לראות את הפוטנציאל שלה, במיוחד במהירות ובכוח שיש לה. בטורניר הראשון שלה כבר הניחה 6 טריים וידענו שיש פה מישהי מיוחדת. בשנה הראשונה שלה בענף עשתה דברים גדולים, אצלנו בקבוצה והן בהשתלבות בנבחרת. כמאמנת אני מאוד מתרשמת ממנה לטובה ונהנית לאמן אותה. יש לה תשוקה גדולה כדי ללמוד ולהשתפר, היא עובדת בצורה עצמאית, שואלת שאלות, סקרנית ומאוד שואפת להתקדם ואלה דברים מאוד מוערכים בעיני. בנוסף, גם החיוביות שלה. היא מאוד קבוצתית וזה מאוד חשוב לרוגבי. היא חיובית במגרש ומחוצה לה וזה דבר שמייצר מעגל חברתי סביבה. היא חלק מחיי החברה של הקבוצה. זה מאוד חשוב כשחקנית להתקדם קדימה, לראות את הצד החיובי ולא לשקוע לאכזבות כשפחות הולך”. מכאן, נמשיך לראיון שקיימנו עם קמאר חלבי.
קמאר, מה הביא אותך לענף הרוגבי?
“סאפי ספדי – שחקן קבוצת הגברים, פרסם ברשת מודעה להצטרפות לקבוצות. סאפי הציע לי לבוא לאימון לבוא ולנסות. מהפעם הראשונה התאהבתי במשחק והמשכתי ללכת. חיפשתי ענף ספורט שייתן לי כיף, מצאתי אותו ברוגבי. מדובר ענף יוצא דופן משאר המשחקים, במשחק הזה נדרש יותר עבודת צוות, יש הרבה אהבה ותמיכה בקבוצה. כולם מבינים ומבינות, שאי אפשר להצליח בלי האלמנטים האלה”.
להצטרף לקבוצה עם נשים מרקע אחר משלך, ענף שלא הכרת – ופתאום את מוצאת את עצמך כשחקנית מובילה. איך זה קרה?
“זה המקום להודות להרבה גורמים שהיו שותפים לזה. הקבוצה שלנו התברכה בצוות מקצועי אדיר עם המאמנת נעמה בדיחי, יניב גרטי – עוזר המאמנת ומנהל המועדון, עופר המבורגר – המנהל המקצועי. שלושתם אנשי מקצוע מעולים. בנוסף, קבוצה עם בנות מדהימות. כולם יחד תמכו. אני שקטה, כזו שלא אוהבת לדבר, הם עזרו לי מהר להיפתח ולהרגיש שאני חלק מהמשפחה, להתקרב אלי, כדי שאוכל להשתלב חברתית ויכירו אותי גם ברמה האישית. עזרו לי כשחקנית חדשה להתמודד עם הקשיים, ללמוד את החוקים, את המשחק עצמו. בלי העזרה שלהם לא הייתי מגיעה לזה. עשינו עונה מוצלחת, שהשתיימה במקום השלישי. התקדמנו תוך כדי תנועה והתחושה היא שעמדנו ביעדים האישיים והקבוצתיים”.
הקשרים החברתיים באים לידי ביטוי גם מחוץ למסגרת הקבוצתית?
“כמובן. היו הרבה ערבי גיבוש. בחורף עלו מעת לעת לגולן חברות מהקבוצה, טיילנו ונהננו יחד. נוצרו קשרים מאוד טובים ואני שמחה על כך”.
איך נוצר החיבור שלך עם הנבחרת ועם איזה חוויות חזרת מאליפות אירופה?
“בתחילת העונה נערכו אימוני התרשמות במכון וינגייט בהשתתפות 30 בנות. נדרש מאיתנו להגיע בכל סופ”ש לאימונים. לא היה קל לעשות את הנסיעות האלה הלוך ושוב, אך עשיתי אותן בכיף גדול יחד עם חברותיי לקבוצה, מיכל להק ופרח איתיאל, עמן הייתי גם באליפות אירופה. לאורך העונה היו ניפויים ולאליפות אירופה יצאנו 13 בנות. הייתה חוויה מאוד גדולה. אמנם סיימנו במקום האחרון, אך בזכות הניקוד הצלחנו להישאר בדרג 2. זו הייתה הזדמנות לראות מקרוב רוגבי ברמות הכי גבוהות של נבחרות ממדינות בהן הענף מפותח כמו אירלנד ואנגליה. הייתה חוויה גדולה גם מבחינה חברתית”.
כבת כפר דרוזי בגולן, איך התקבלה בסביבתך העובדה שאת משתייכת לנבחרת ישראל?
“בגדול, אנחנו ממוצא סורי ומרגישים שייכות לשם, אך עם זאת אני חשה גאווה גדולה לייצג את הנבחרת שלנו. הספורט הוא אמצעי לאחד בין אנשים ועמים. זכיתי להרבה תמיכה מהמשפחה ובסך הכל, אין כאן בעייתיות”.
מה המטרות שלך לעונה הבאה?
“השנה הייתי תלמידה ומכל טורניר למדתי משהו, ממשחק למשחק השתפרתי, התקדמתי מטורניר לטורניר. אני יודעת על מה לעבוד במה אני חזקה ובמה עלי להשתפר. אעשה הכל, כדי להמשיך במגמה הזו ובתקווה שתהיה לנו עונה מוצלחת”.
יש לך כבר חלומות ברוגבי או שהגשמת הכל?
“אני שואפת לבנות קבוצה הנשים בגולן. לא הרבה מכירים אצלנו את המשחק. אני פעילה ברשתות חברתיות, משתפת סרטונים, במטרה לעורר מודעות וסקרנות למשחק. בשלב ראשון אני שואפת לגייס כמה בנות בגולן ולצרפן לקבוצה בגליל. אני מקווה שבעתיד יהיו מספיק בנות לקבוצה בגולן ולקבוצה בגליל”.
