אורי ציוני ממטולה השתלבה בהצלחה בנבחרת הנשים בהוקי קרח. שמחים להעניק לה את תואר “ספורטאית השבוע”.
לפני כחודשיים ייצגה את מדינת ישראל לראשונה בהיסטוריה נבחרת הוקי קרח נשים בתחרות בינלאומית, זה קרה באליפות אירופה דרג ג’, שנערכה בסרביה. למועדון צעירי מטולה נציגות נכבדת בנבחרת, הן בצד של הצוות המקצועי עם המאמן בוריס מינדל והן ברמת השחקניות. אחרי שבחודש שעבר שיתפה אותנו בתחושות אודל פישלר – שנבחרה ל”ספורטאית החודש” שלנו, היום אנו שמחים לפרגן בפינת “ספורטאית השבוע” לאורי ציוני, בת 16 ממטולה, תלמידת מגמת תקשורת וביולוגיה בתיכון “הר וגיא”, שבחודש ספטמבר האחרון כבשה את פינת “ספורטאית החודש” ושיתפה אותנו בחיבור המיוחד והשורשי שלה עם ההוקי – ובראיון זה היא תשתף אותנו בתחושותיה נוכח ההשתלבות בנבחרת הנשים ובעשייה שלה בשתי הקבוצות שבהן היא משחק ובשאיפותיה לעתיד.
אורי, שיחקת כבר בנבחרת הנערות. עכשיו את בנבחרת הנשים. מה זה עושה לך להיות חלק מהנבחרת הזו?
“כבוד גדול והרגשה מדהימה. לאורך השנים ההוקי לבנות כמוני היה עם איזושהי תקרת זכוכית, פתאום יש חלון ראווה ויש אופק. הרגשה שמתחילים לפתח את ההוקי. עד עכשיו שיחקתי נטו בשביל ההנאה, בלי לחשוב יותר מדי קדימה. עכשיו זה מרגיש שיש למה לשאוף, זה נותן דרייב להגיע לאימונים ולא לוותר לעצמך”.
מה את לוקחת מהמסע לסרביה?
“בעיקר דברים טובים. אמנם הבקענו שער אחד בטורניר והפסדנו במשחקים, אבל הרווחנו בהרבה מאוד אספקטים אחרים. המסע לסרביה הוא בין החוויות הטובות שהיו לי בחיים. זכיתי להכיר בנות חדשות, אחרי שלאורך השנים הכרתי מעט בנות מההוקי. פתאום גיליתי כמות ואיכות של נשים שעוסקות בהוקי. זו חוויה מעצימה. היו הרבה צחוקים ואנרגיות טובות, זכינו להרבה ביטחון ותמיכה מהצוות המקצועי בראשות בוריס מינדל ועוזרו, בוריס קוטלר. לאורך שנים אני מתאמנת במטולה ולא זכיתי להתאמן תחת הדרכתו של בוריס מינדל, המנהל המקצועי של המועדון, בזכות הנבחרת יש לי את הזכות הזו. אני יכולה לומר רק דברים טובים על רמת המקצועיות ויכולות האימון שלו”.
את משחקת בשתי מסגרות ליגה: בקבוצה מעורבת עם בנים בליגת הנוער הראשונה ובקבוצת נשים בליגת הבוגרים השניה. איך זה משתלב מבחינתך?
“משתלב בצורה מצוינת. קבצת הנוער שלנו גדלה והתפצלה לשתי קבוצות. אני בקבוצה הפחות הישגית מבין השתיים. נהנית מכל רגע. בקבוצה משחקות לצידי אודל פישל והשוערת, יעל פטייב, יש חיבור מצוין עם הבנים. שתי הקבוצות מאוד מגובשות גם במגרש וגם מחוצה לו. אנחנו בקשרים מאוד טובים. בקבוצת הנשים אני למעשה משחקת עם בנות מהנבחרת וזה מצוין, שיש לנו עוד מסגרת להיות בה ביחד, זה גם תורם המון לחיבור המקצועי והחברתי בינינו”.
ברוב הענפים הגיעה נקודת הסיום של העונה. אצלכם הסיפור שונה.
“הליגות שאנחנו חלק מהן עדיין פעילות וברמה האישית אני מצפה לקראת משחקי המכביה, בחודש יולי הקרוב. פעם ראשונה שנבחרת נשים ישראלית תהיה חלק מהמפעל המכובד והיוקרתי הזה. זו תהיה הזדמנות להתוודע ליכולות של שחקניות הוקי מכל העולם. לפני המכביה נקיים מחנה אימונים במטולה. אני מקווה שנצליח לתת פייט טוב ובטוחה שנהנה מהחוויה”.
את רואה את עצמך בעתיד הרחוק יותר גם חלק מההוקי?
“בהחלט. אני מאמינה שאמצא את דרכי בתחום האימון וההדרכה לילדים ושאמצא מסגרת לשחק בה”.