עדי אלישע, כדורגלן הפועל עירוני צפת, שעושה חיל גם בעולם החינוך, נחת אצלנו לראיון בפינת “ספורטאי החודש” שלנו.
קבוצת הכדורגל של הפועל עירוני צפת תתחיל מחר (שישי, 13:00) את דרכה בפלייאוף העליון של ליגה ב’, במשחק ביתי מול צעירי טמרה במטרה לחגוג עליה לליגה א’ בעוד כחודשיים. המדובר בעצם בבית הכולל 6 קבוצות – 3 הראשונות מבית א’ ו-3 הראשונות מבית ב’ במחוז צפון א’, שמתחילות ליגה בת 10 מחזורים עם 5 משחקי בית ו-5 משחקי חוץ, בסיומם הקבוצה שתוכתר לאלופת הבית היא זו שתחגוג עליה לליגה א’ וסגניתה תמשיך למשחקי המבחן על העליה. כאמור, מחר המבחן הראשון של הקבוצה, תמיכת הקהל חשובה ותתקבל בברכה.
אחד מהעוגנים של הקבוצה הצפתית בשתי העונות האחרונות בחלק ההגנתי הוא הקשר האחורי, עדי אלישע, שחגג בשבוע שעבר יום הולדת 32. אלישע, בן המושב כפר יובל, פרץ לתודעה במדי עירוני קרית שמונה – קבוצת האם שלו, כשהיה שחקן מרכזי בחזרתה לליגת העל ובזכייה ההיסטורית באליפות המדינה – בעונה שבה כבש שלושה שערים מעמדת הקשר האחורי. לעדי אלישע גם רזומה של ארבע הופעות בנבחרות הצעירות. דווקא אחרי הפריצה הגדולה מחלקות שהתגלעה עם קבוצת האם שלו יצרה כדור שלג, שהוביל אותו אל הליגות הנמוכות הצפוניות. באותה נקודת זמן עדי אלישע העדיף להוריד הילוך בכדורגל, להשקיע בלימודי תואר בחינוך גופני ולא להתבסס רק על כדורגל. בפרק הזמן הזה לבש את מדיהן של מספר קבוצות בליגה א’ ובליגה ב’, בהן הפועל בית שאן ומ.ס כרמיאל בליגה א’, מ.ס דבוריה ובני ממב”ע בליגה ב’ ובשתי העונות האחרונות משחק בהפועל עירוני צפת לצידו של אחיו יוגב (36), הבלם והקפטן של הקבוצה.
עדי אלישע רשם העונה 17 הופעות במדי קבוצתו, מרביתן הופעות מלאות. באמתחתו שער אחד – במשחק הניצחון 1:3 על איחוד בני מג’דל כרום. עדי אלישע עסוק יותר במשימות הגנתיות, שעוזרות לחלק הקדמי של הקישור וההתקפה ליהנות מיותר חופש על המגרש. במקביל לכדורגל, עדי אלישע משמש בשנתיים וחצי האחרונות כמורה לחינוך גופני בבית הספר היסודי “הנדיב” במטולה וכמנהל מרחב הגליל העליון בפרויקט “שער שוויון” – פרויקט ספורטיבי וחברתי, המעניק מסגרת של אימוני קט רגל וטורנירים לילדים מרחבי הארץ, בדגש על שילוב של ערכים חברתיים המשתלבים עם הספורט. אז רגע לפני שהפלייאוף יוצא לדרך, זמן מצוין לארח את עדי אלישע לראיון בפינת “ספורטאי החודש”.
עדי, יממה לפני הפלייאוף, יש פרפרים לקראת האתגר?
“כמובן. עבדנו קשה כדי להגיע לשלב הזה. בעונה שעברה החמצנו על הקשקש עליה לפלייאוף העליון והיה חשוב לנו מאוד להשיג את היעד הזה העונה. העונה נבנתה קבוצה עם יותר עומק מאשר בעונה שעברה, שבמהלכה מצאנו את עצמנו פתאום עם 12-13 שחקנים ותוך כדי עם בואו של יצחק בוזורגי לעמדת המאמן הצטרפו שחקנים חדשים. העונה יש לנו 16-18 שחקנים דומיננטיים בקבוצה וזה מגדיל את האפשרויות. להגיע לפלייאוף זה לא היה קל, התמודדנו עם יריבות קשות וראויות, התחלנו את העונה בצורה קצת מקרטעת, אבל עם הזמן עלינו על מסלול הניצחונות ועשינו רצף מדהים של משחקים ללא הפסד – ובמחזור הנעילה של שלב הבתים הצלחנו להבטיח את מקומנו. עכשיו אנחנו דרוכים לקראת האתגר ומקווים לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר”.
עליית ליגה זו המטרה?
“כולנו רוצים את זה ועולים לכל משחק כדי לנצח, אבל זה לא יהיה חכם לדבר על זה עכשיו. אנחנו בבית עם קבוצות מאוד חזקות, חלקן עם תקציבים אסטרונומיים. אחרי שני המשחקים הראשונים נוכל לקבל אינדיקציה ראשונית לגבי היכולת שלנו ורק תוך כדי תנועה אפשר יהיה לדעת, אם אנחנו יכולים ללכת עד הסוף. אני יכול להבטיח לקהל האוהדים הצפתי, שאנחנו נעשה הכל לייצג את המועדון בכבוד ונעשה הכל כדי להצליח. נשמח לראות את אוהדי הכדורגל מהעיר והסביבה ביציעים, זה מאוד יעזור לנו”.
עברת הרבה תחנות בקריירה. מה מצאת בהפועל עירוני צפת?
“מצאתי בית חם, את המקום הכי מסודר בליגות הנמוכות – אנחנו מוגדרים עובדי עירייה, בתלוש השכר שלנו יש אפילו הפרשה לפנסיה. הלוואי שיהיו יותר מועדונים בספורט הישראלי, שיתנהלו בצורה כזו מסודרת ויהיו בהם אנשים טובים וחמים כמו בצפת. עוד ערך מוסף שאני מוצא כאן, שבשתי העונות האחרונות אני משתף פעולה עם אחי, יוגב, לצידו שיחקתי חצי עונה בכרמיאל. כיף גדול לשחק ביחד ולחלוק חוויות משותפות. אנחנו עושים את הדרך לאימונים ולמשחקים וחזרה הביתה יחד, אין ספק שגם רמת ההתעניינות במשפחה גברה בעקבות שיתוף הפעולה הזה”.
עולם החינוך תופס חלק נכבד מהחיים שלך. מרגיש שאתה במקום שאתה רוצה להיות?
“אני שמח בחלקי, נהנה מאוד מהזכות לעבוד עם ילדים ולהקנות להם ערכים חינוכיים ולעודד אותם לעסוק בספורט. אני נהנה מהעבודה בבית הספר ובעמותת שער שוויון – למרות אתגרי התקופה, שהביאו אותנו, אנשי החינוך, לצאת הרבה מהקופסה. היו ימים שמצאתי את עצמי מלמד ברצף 5 שעות דרך הזום, שזה בהחלט העלה חששות – אבל כשראיתי כמה הילדים כמהים לעסוק בספורט ומתייצבים לשיעורים, אז הכל נהיה הרבה יותר קל. אני שמח שלמרות הסגרים ולמרות הבידודים, הצלחנו לשמור על מסגרת רחבה של בתי ספר שמשתתפים בפרויקט “שער שוויון” – שאת הערך המוסף שלו רואים במיוחד בתקופה הזו, שבה יש ילדים שהוריהם לא שולחים אותם לבית הספר מחשש להידבקות בקורונה, אבל לפעילויות של “שער שוויון” אותם ילדים מגיעים ועבורם הפעילות הספורטיבית והחברתית היא עולם ומלואו בימים כאלה”.
מה האתגר הבא שלך?
“בעמותת “שער שוויון” מתבצע כרגע פיילוט במרחב שבין כרמיאל לחיפה, שבו משתלבות 4 קבוצות לבעלי צרכים מיוחדים. אני מאוד מקווה שהפרויקט הזה ימריא ושתהיה לנו הזכות להכניס לפעילות שלנו במחוז גליל עליון קבוצות כאלה”.
