קבוצת החודש: אוויר פסגות במרום

“קבוצת החודש” שלנו היא קבוצת הכדורגל של הפועל מרום הגליל בשנתון ילדים א’. המאמן אליאב מלכה משתף אותנו בסודות ההצלחה של הקבוצה.

ליגת צפון 1 בשנתון ילדים א’ (ילידי 2008) מאגדת בתוכה 15 קבוצות – שתיים מהן מהגליל העליון, הפועל מרום הגליל והפועל עירוני צפת, שתיים מהן מהגולן – מ.ק קצרין ובני ממב”ע.  מבין ארבע הקבוצות הללו, הפועל עירוני צפת היא היחידה שהייתה פעילה גם בעונה שעברה. מבין ארבע הנציגות הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר היא הפועל מרום הגליל, שבתשעת המשחקים שקיימה זכתה ב-7 ניצחונות והפסידה רק פעם אחת במשחק מול צעירי סכנין בעלת המאזן המושלם. גם קצרין וצפת נחשבות לקבוצות מובילות בליגה. צפת, מרום הגליל וקצרין הן קבוצות “צו פיוס”, קבוצות שאינן משחקות בימי שבת, על מנת לאפשר לשומרי מסורת להשתלב בפעילות.

את תואר “קבוצת החודש” אנו מעניקים להפועל מרום הגליל, קבוצה שקמה שבועיים לפני תחילת הליגה ומצליחה להפגין יכולת מצוינת, להבקיע הרבה שערים (16 מהם נכבשו ע”י שוהם אזרואל) והיא גם קבוצת הליגה היחידה בשנתון זה וקרוב לוודאי במחלקת הנוער שעל שערה מגינים שוער ושוערת – ליאם צור והלל שחרור, שאותה אירחנו לראיון בפינת “ספורטאית החודש“. את הקבוצה בעלת הצביון המסורתי, ששחקניה מגיעים ממושבי מרום הגליל, מוביל להצלחה הגדולה מהקווים, אליאב מלכה – בן 40 מקרית שמונה, כדורגלן פעיל בקבוצת הפועל תרשיחא מליגה ג’ וקבוצת הותיקים של בניטה קרית שמונה, לו זו עונה ראשונה כמאמן כדורגל. מלכה משתף אותנו בתהליכים שעברה ועוברת קבוצתו, בסוד ההצלחה ובמטרות להמשך.

אליאב, מה הוביל להקמת הקבוצה ומה הוביל אותך כמאמן חסר ניסיון לקחת אתגר כל כך גדול?
“בשלב מאוחר של הקיץ, כחודש לפני תחילת העונה,  קיבלתי טלפון ממשה שלי – המנהל המקצועי, שפועל בשיתוף פעולה עם גיא ארביב – מנהל מחלקת הספורט במועצה. נשאלתי, האם במידה ותוקם קבוצת ילדים א’, אני רואה עצמי כמועמד לאמן. סיימתי את הקורס מאמנים אצל שמעון הדרי. השבתי בחיוב ואחרי זמן קצר סיכמנו, שאקח על עצמי את האתגר. היינו צריכים לפעול מהר מאוד לגיוס שחקנים. הודענו על אימוני מיונים, באימון הראשון הגיעו 47 ילדים. לאחר ניפוי נותרנו עם 30 ובסגל הסופי בחרנו ב-23 שחקנים. רוב רובם לא שיחקו מעולם בליגה מטעם ההתאחדות לכדורגל ולא שיחקו בכלל במגרש גדול. הספקנו לקיים ארבעה אימונים לפני שהתחילה הליגה ויצאנו לדרך”.

מה גרם לך לקחת בעונת האימון הראשון שלך קבוצה חסרת ניסיון?
“קודם כל, אני אוהב אתגרים ואני מאמין בעצמי. שנית, הפועל מרום הגליל עבורי זה בית. שיחקתי בקבוצה הבוגרת בעבר, נקשרתי לאנשים מדהימים, בדמותם של גיא ארביב ומשה שלי – ששימש כמאמן שלי. זה אמנם מועדון קטן עם 3 קבוצות, אבל מועדון שלא חסר בו כלום ויש בו חמימות בשפע. אני מרגיש שהגעתי לבית ומשפחה. אני נענה לכל מה שאני צריך. יש לנו מתקן אימונים מצוין בריחנייה. בזכות שיתוף הפעולה עם מכבי חיפה, בחודש הבא הוזמנו, צוות המאמנים של מחלקת הנוער, להשתלמות מאמנים באצטדיון סמי עופר ולאחר מכן למשחק של מכבי חיפה מול בית”ר ירושלים. זו פרבילגיה שאין להרבה מועדונים בארץ”.

למה אתה מייחס את ההצלחה שלכם עד כה?
“המחויבות שיצרנו בין השחקנים והמוטיבציה שלהם. . מהתחלה הבהרנו לשחקנים שזו הרבה יותר מפעילות פנאי, שאנחנו לא מקבלים חיסורים לא מוצדקים מאימונים – שמי שרוצה להיות חלק מהקבוצה ורוצה לשחק, צריך לגלות רצינות.  הגענו למשחק הראשון מול עראבה – קבוצה שקיימת כמה עונות, לא ידענו למה לצפות. בסיום, ניצחנו 0:9. היה חשוב לי אחרי השמחה הגדולה להוריד את השחקנים לקרקע ולהבהיר להם שיש לנו עוד הרבה עבודה”.

על מה אתם שמים דגש באימונים ומחוץ להם?
“הקבוצה מתאמנת פעמיים בשבוע. הדגש הוא על אווירה טובה באימונים ועל לימוד של יסודות המשחק. אני שמח שזה משתלב גם עם הצלחות. אנחנו חוגגים ימי הולדת לשחקנים בסיום אימונים. זכינו להתארח באצטדיון סמי עופר במשחק של מכבי חיפה מול קרית שמונה. הייתה חוויה מדהימה. לחלק מהילדים זו הייתה פעם ראשונה באצטדיון כדורגל. למזלנו, יש לקבוצה מנהלת מסורה, מזל עטיה, שעושה מעל ומעבר למען הקבוצה ושלכולם יהיה טוב”.

העונה אתם מארחים את המשחקים במגרש הסינטטי בקרית שמונה, בשל פסילת המגרש בריחנייה לאירוח משחקים ע”י המשטרה. איך זה משפיע על הקבוצה והמועדון?
“אני יודע שמדובר בהוצאה כספית גדולה למועצה וחבל שהמשטרה לא נותנת את האישור המיוחל, שנוכל לארח משחקים בבית – דבר שיאפשר ליותר הורים לראות את ילדיהם במשחקים. לי באופן אישי, כתושב קרית שמונה וכאחד שפוקד הרבה את המגרש הסינטטי, נוח הסידור הזה של משחקים בקרית שמונה, אבל אני מוכן לוותר על הנוחות האישית שלי ושנשחק בבית שלנו”.

אתה עובד בבוקר כנהג משאית, בערב כמפיק אירועים, בין לבין כמאמן כדורגל וככדורגלן. איך אתה מצליח לשלב את הכל?
“מזלי שהתברכתי באישה מדהימה ובילדים לתפארת, שמקבלים את הכל בהבנה ואהבה. לולא התמיכה מהבית, זה היה בלתי אפשרי”.