בהצדעה מתלמידה למורה

לרגל יום המורה, בחרנו לשתף מכתב מרגש של תלמידה למורה בבית הספר האזורי “הר וגיא”.

ליה שטיינר (יב’), מתיכון אזורי “הר וגיא” הפתיעה את המורה עינת חכים, מחנכת ומורה לערבית, במכתב מרגש ועומתי, עמוס בהכרת הטוב ובהוקרה. היינו מוכרחים לשתף.

עינת,

פגשתי אותך לפני שש שנים כשהגעתי לבית הספר האזורי הר וגיא ומיד ידעתי שתהיי לי עוגן.

החיוך שלך שמשרה ביטחון, הלב הרחב שמקבל כל אחד ואחת והחוכמה שלך למצוא את הדרך ללב שלנו.

שש שנים שאת המחנכת שלי, ולא רק.

שש שנים של שיחות אישיות, וגם שתיקות בהן הבנת אותי ללא מילים.

שש שנים שבמהלכן גרמת לי להרגיש כמורה הפרטית שלי.

שש שנים שבמהלכן בטחתי בך ושיתפתי אותך בחוויות שלי, ידעתי שתביני ותהיי שם בשבילי.

לא פעם הארת את עיניי לדרכים אחרות שגם בהן ניתן לצעוד, וכשחשבת שאני צודקת – עזרת לי להסביר את דעתי לכל מי שהיה צריך.

גם בתקופת הקורונה, שלא הייתה קלה לאף אחד, בחרת לתת מהאור שלך לכל אחד ואחת מאתנו.

שש שנים שבמהלכן הפכתי מילדה לנערה צעירה.

וכעת, כשאני לפני גיוס, או אולי מכינה או שנת שירות, אני מודה לך על הרוח הגבית שנתת לי.

זו לא פרידה, אלא רק תודה כי תישארי בחיי תמיד. אוהבת אותך.

יש לה את כל הסיבות לחייך אחרי מכתב כזה. עינת חכים