כדורסל: סיני, צוד וליאור מחכים לגלבוע

רגע לפני המשחק מול הגלבוע, 3 מאוהדי גליל עליון דרוכים עד הקצה לקראת המשחק המסקרן, שייערך הערב.

הדבר הראשון שעשו מרבית אוהדי הפועל גליל עליון, כשפורסם לוח משחקי ליגת העל לעונת 2021/22 הוא חיפוש המועד לקיום המשחק הביתי מול היריבה הגדולה ביותר שלה ב-13 השנים האחרונות, הפועל גלבוע גליל. הרבה משקעים נוצרו בקרב אוהדי הפועל גליל עליון, בעקבות העברת הזכות לשחק בליגת העל מקבוצתם האהודה לקבוצה מהגלבוע, במהלך שביצע חיים אוחיון ז”ל, שהיה הבעלים של הפועל גליל עליון ועם מעברו לבעלות על המועדון מצפון השומרון, ניסה לבצע מיזוג בין שני המועדונים, דבר שהצליח ברמה התודעתית – שכן הרבה אנשי תקשורת, אנשי מקצוע ואוהדי כדורסל ראו בקבוצה מהגלבוע סוג של קבוצה מאוחדת עם גליל עליון או ממשיכת דרך שלה, כשבפועל הפועל גליל עליון הוקמה מחדש בליגה ב’, בהמשך “התאחדה” עם קצרין ומצאה את עצמה בליגה הארצית, ירדה שוב לליגה א’, יצאה מהאיחוד ועלתה לליגה הלאומית, “התאחדה” עם קרית שמונה, חזרה לשמה המקורי – אבל דבר אחד היה ונשאר יציב: הקבוצה המשיכה לשחק לאורך כל העונות במשכנה באולם “הפיס” בכפר בלום ועבור רוב אוהדי הכדורסל בגליל העליון לא היה לרגע ספק היכן הקבוצה שהם אוהדים משחקת.

לא הרבה אוהדים של הפועל גליל עליון היו צמודים אליה גם בימי הליגות הנמוכות, ברמה של הגעה לאימונים ונסיעות למשחקי חוץ. שלושה שהיו כאלה במינונים שונים לאורך השנים הם סיני ניר (31) מכפר גלעדי, צוד בדיחי (38) וליאור דדון (34) מקרית שמונה.  שלושה אוהדים שלאורך השנים ניתן היה להבחין בהם בשורה התחתונה של קצה היציע המרכזי, כשהם מעודדים בקולניות ומנסים לרתום עוד ועוד אוהדים לגלות אהדה אקטיבית. צוד בדיחי וליאור דדון היו מהבודדים שבאוהדי הקבוצה, שגם הספיקו להיות אוהדים אקטיביים בתחילת דרכה של הפועל גלבוע גליל, אך עד מהרה הם חזרו לבית בכפר בלום. רגע לפני המשחק מול הגלבוע, ערכנו עמם ראיון משותף, כדי לברר את היחס שלהם ליריבה השנויה במחלוקת, התחושות שלהם לקראת המשחק והמסר שלהם לאוהדי הקבוצה.

עם יד על הלב ואלף פעמים בלי עין הרע – כפי שביקשתם, אתם מופתעים מפתיחת העונה המוצלחת של הקבוצה?

צוד בדיחי: עמה יעמיק, חמסה-חמסה, שום בצל. אני לא מגיב לשאלה הזו”. 

ליאור דדון: אני ממש לא מופתע. נבנתה קבוצה לא בכסף גדול – אבל בצורה חכמה. ישראלים טובים ולוחמים, זרים מאוד מחוברים ואיכותיים. כל אחד יודע מה תפקידו על המגרש – מברייס וושינגטון שהגיע בחוזה זמני ומפתיע לטובה, שאבון לואיס לוחם גדול, אייק איירבו מדהים ביכולותיו. יש ישראלים מוכשרים ולוחמים. כולם אנשים טובים גם מחוץ למגרש. ידעתי שגליל ייראו טוב, לא שיערתי שנהיה במקום 1-4. אני מאוד שמח”.

סיני ניר: “אני ראיתי את הקבוצה עונה בכל משחק בזירה המקומית מקרוב פיזית.  אני יודע  מה הם שווים.   כל שחקן בקבוצה שלנו, יודע שרק בגליל הוא יוכל להראות מה הוא שווה. השחקנים מבינים שיש להם הזדמנות גדולה – והם לקחים את זה בשתי ידיים”.

היום, כשהקבוצה שוב בליגת העל, מה אתם חשים כלפי הקבוצה מהגלבוע?

צוד בדיחי: “יש לי אמפתיה לקבוצה הזו, היא הייתה לי בית בשנים שגליל לא היו באיזור החיוג שלהם, ובואו לא נשכח מי היה הקפטן שלהם בעונת האליפות.  יחד עם זאת, הטענה שלהם ל”שתי אליפויות ושני גביעים” מגוחכת. בואו חברים, מה ששלכם שלכם, אתם לא צריכים לטעון בעלות על תארים שנלקחו לפני שהוקמתם.

ליאור דדון: גם אני בשנתיים הראשונות חטאתי למטרה ונסעתי למשחקים גלבוע, כי הייתי בטוח שעוד נחזור לכפר בלום באיזו וריאציה.חיים אוחיון ז”ל הבטיח שתהיה עונה פה ועונה שם. כשהבנתי שזה לא הולך לכיוון הזה, חזרתי הביתה. בגלבוע יש אנשים מקסימים וטובים. אני מבין אותם. נחתה עליהם קבוצה בליגת העל, בנו להם אולם חדש ודנדש. הם קיבלו קבוצה על מגש של כסף ומפה והלאה רצו קדימה. אני לא אוהב את ניכוס התארים שלנו כביכול להיסטוריה שלהם. כסף לא קונה תארים – ועל זה יש לי מחלוקת עם האוהדים בגלבוע. אין שנאה, אני לא שונא אף אחד. יש פה יריבות ספורטיבית, אבל צריך לשים דברים על דיוקם. התארים שנלקחו בשנות ה-90 שייכים לנו. התארים שנלקחו בשנות ה-2000 שלהם”.

סיני ניר: “מרגיז אותי ואת כל האוהדים שלנו, שהם מנכסים לעצמם תארים שזכינו בהם עוד לפני שהם בכלל ידעו מה זו ליגת העל. לא היינו אף פעם אותה קבוצה ולא נהיה גם. הם קבוצה מצפון השומרון ומשתמשים בשם גליל – כדי לכרסם מהזהות שלנו. חיכינו הרבה שנים להיות איתם באותה ליגה, כדי לשים קץ לבלבול שנוצר ושכולם יידעו, שכמו שהשלט שיש לנו ביציע האוהדים אומר: “אנחנו לא גלבוע והם לא גליל”. לפני המשחק מול  גלבוע  אין בי טיפה שקט. כולם טוענים שאני ישן בעמידה.   אני מנסה לעשות כל דבר –  להטריף,  לשגע,  להכניס טירוף בשחקנים. דיברתי איתם אחרי המשחק נגד מכבי חיפה  הסברתי להם כמה זה חשוב לי  ולקהל . עכשיו  זה הזמן שלהם לראות לי עד כמה הקהל באמת חשוב להם”.

מה הקבוצה צריכה לעשות, כדי לנצח הערב?

צוד בדיחי: “קודם כל, לקלוע יותר מהם. ברמה הטקטית: יש לנו צוות מקצועי מדהים, אז לא עלי לתת עצות, אבל החזרה מהפסקת המחצית היא נקודה קריטית במשחקים שלנו – וצריך לתת עליה דגש”.

ליאור דדון: “חשוב להדגיש, שמאז שני משחקי האימון שניצחנו בהם, הם התחזקו מאוד, עם קו אחורי גבוה וקשוח, יש להם גארדים טובים. הם ניצחו בסראגוסה וניצחו את מכבי ת”א. הם לא קבוצה שאנחנו יכולים להקל בה ראש. אנ צריכים להוציא את הגבוהים שלהם מהמשחק, כי אני חושב שחוץ מיותם חנוכי אין להם ישראלים שיכולים לתת פייט לשחקנים שלנו. זה יהיה משחק שירוץ מצד לצד. אנחנו קבוצה יותר טובה ואין סיבה שלא ננצח את המשחק. אני צופה ניצחון שלנו ב-10 נקודות”.

סיני ניר: “להלחם   לשחק ביחד אחד בשביל השני. לא משנה מה התוצאה, אנחנו צריכים להיות ביחד. רק כך מנצחים. צריכים להבין שזה משחק אל חזור –   ושכל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה”.

מה המסר שלכם לאוהדי הפועל גליל עליון?

צוד בדיחי: “האוהדים צריכים לעשות רק שלושה דברים: רעש, רעש ורעש. כמובן שגם להתחסן, כדי שיהיו בריאים ויוכלו לבוא לעודד את הקבוצה מהיציע במשך העונה”.

ליאור דדון: “הערב זה לא סרט ולא קונצרט. גלבוע יבואו מעל 100 אוהדים, יכול להיות שאפילו ישתחלו ליציעים שלנו. מי שעשה מנוי שיבוא לעודד, שיעזור לסיני ויעזור לקבוצה. לבוא לעודד עם דגלים, בלונים, זמבורות, לקום על הרגליים ולעודד את הקבוצה. האוהדים של גלבוע יעשו רעש כל המשחק,

סיני ניר: “מי  שבא לשבת ולמחוא כפיים – שיצפה במשחק מהספה בסלון,  שימחא שם כפיים. הערב צריך את כולם עומדים, רועשים, דוחפים את הקבוצה ומקשים על גלבוע”.