“מאמן החודש” שלנו הוא אייל בן סימון, שוטר מצפת, שהקים קבוצת ריצה סוחפת בעיר. ראיון עם אדם מיוחד ובעל יכולות מופלאות.
תנופת הספורט בעיר צפת מגיעה גם לעולם הריצה. בחודש אוגוסט האחרון קמה קבוצת ריצה חדשה לגברים ונשים – “לרוץ עם אייל בן סימון”, שמטרתה להקנות מסגרת לאנשים שרוצים להוסיף פעילות ספורטיבית בריאה לתפריט הפנאי השבועי שלהם. על הרעיון חתום אייל בן סימון – שוטר מג”ב ושוטר קהילתי ביישובי מועצה אזורית גליל עליון, שעבר הכשרות בתחום אימון הריצה בקמפוס שיאים – השלוחה הספורטיבית של אוניברסיטת ת”א. ליוזמה של אייל בן סימון, בן ה-40, חברה רעייתו אנט – יועצת תזונה ואישה שספורט תופס חלק מרכזי בחייה. אנט מנהלת את הקבוצה ועוזרת לחבריה בהכוונה תזונתית. השניים, הורים לשלושה ילדים, רואים שליחות בחיבור של עוד ועוד אנשים לאורח חיים ספורטיבי ובריא. כבר לאחר חודשיים של פעילות ולמרות התקופה הממושכת של חגי תשרי, הצליחו השניים לצרף 17 גברים ונשים לקבוצתם והזרוע עוד נטויה.
החיבור של אייל בן סימון לעולם הריצה מגיע מכיוון לא צפוי. בשנת 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, בעת נסיעה על אופנוע לכיוון קרית שמונה, נהגת שלא צייתה לתמרור עצור פגעה בצורה לא קלה בבן סימון, שהועבר לטיפול רפואי בבית החולים “זיו” בצפת. האבחנה הראשונית הצביעה על ריסוק הברך, מה שהוביל את בן סימון לניתוח של 4 שעות, שכללו חיבורים של פינת הברך, שיחזור רצועות גידים וכלי דם וקיבוע הרגל בגבס מכף רגל ועד למפשעה. אחרי שהשחתרר מבית החולים החל עבודת שיקום אינטנסיבית, שכללה טיפולים הידרותרפיים ופיזיותרפיות. בפרק הזמן הזה העלה בן סימון 20 ק”ג במשקלו ומצא את עצמו נעזר בקביים. אחרי שהחל להרגיש שיפור, עולם הריצה נכנס בהדרגה לחייו. חבר ליחידת מג”ב, מור דנה, לקח תחת חסותו את בן סימון, בתחילה רצו השניים יחדיו מאות מטרים, עד שהטווח עלה גם לקילומטרים ואייל בן סימון מצא את עצמו משתתף בארבעה מרתונים, עשרה חצאי מרתון ועוד עשרות תחרויות ריצה עד 10 ק”מ.
לנו יש את כל הסיבות להעניק לאייל בן סימון את תואר “מאמן החודש”, במהלכו אנו מבטיחים לכם מנה גדושה של התרגשות.
אייל, מה המניע להקמת קבוצת ריצה בצפת?
“המטרה הייתה להפיץ את הרעיון והמודעות לאורח חיים בריא ע”י פתיחת קבוצה לראשונה בצפת, מה שלא היה עד היום בעיר. תהליך הקמת הקבוצה התעכב בגלל בירוקרטיות שונות וכמובן שבגלל הקורונה. בקיץ האחרון החלטנו שאנחנו הולכים על זה, בשביל לפתח אצל אנשים כושר גופני, מודעות לריצה, לתרום כמה שאפשר מבחינת הידע המקצועי. ברוך השם, הצטרפו לקבוצה 18 אנשים ויש ביקוש גדול להצטרף ורצון מצד כולם לקבל תוכניות לאימון. יש חתך גילאים מנוער לפני גיוס ועד פנסיונרים שרוצים לרוץ. אנשים שלא האמינו שהם מסוגלים לרוץ, תוך חודשיים רצו 4 ק”מ במרוץ העגור, כעת הם רצים 6-7 ק”מ באימונים והיעד הבא לרוץ בדצמבר במקצה 10 ק”מ במרתון טבריה”.
מהי מסגרת האימונים של הקבוצה?
“הקבוצה מתאמנת שלוש פעמים בשבוע שני, רביעי ושישי. הקבוצה מחולקת לקטגוריות: חדשים, ותיקים ומנוסים – כולם מקבלים תוכניות מותאמות. אני רצים עם מוזיקה. האימונים אורכים כשעה-שעה וחצי. יש גם אימוני העשרה, ערבי גיבוש. חשוב לנו, שתהיה קבוצה מגובשת עם ערבות הדדית, עזרה הדדית לצלוח את המטרות”.
במרוץ העגור, שנערך לפני כשבועיים, רצתם בכוחות מתוגברים ועם אמירה חברתית מאוד חשובה. זו הייתה גם ההתנסות התחרותית הראשונה שלכם. ספר על החוויה שלכם כקבוצה?
“מרוץ העגור היה בסימן הגברת המודעות למחלת סרטן השד. הוספנו לקבוצה שלנו מתאמנות מקבוצת פיטנס צפת של המאמנת נטע מימון. המטרה הייתה להביא את המתאמנות שלה לרוץ עם חברי וחברות הקבוצה שלנו. רוב המשתתפים מהצד שלנו היו נשים וזה השתלב בצורה טובה יחד. אנחנו הגענו מאורגנים עם חולצות אחידות. בצד המקצועי אני כל כך שמח, שהצלחתי להביא מתאמנים שלי לרוץ 4 ק”מ ברצף, זו תחושת סיפוק גדולה הייתה להם. אחד מחברי הקבוצה שיפר ב-10 דקות שיא במקצה ל-10 ק”מ. מבחינת הארגון שאפו לחברת “מרתון ישראל” בראשות עופר פדן וצוותו – שהרימו הפקה מדהימה באחד המסלולים היפים בארץ. אני לא חושב שיש עוד מסלול כזה, שאפשר לראות בו עגורים וציפורים תוך כדי הריצה. הגיעו כ-2,000 משתתפים ומשתתפות והאווירה הייתה מדהימה”.
ביום שישי האחרון השתתפתם במרוץ “גמאני רצה” בעיר, במסגרת חודש המודעות לסרטן השד. אך זה היה לרוץ בבית?
“זכות גדולה לקחת חלק במרוץ ל-3.5 ק”מ, שאורגן בצורה מצוינת ע”י עיריית צפת ומרכז הצעירים. תודה על הזכות לקחת חלק באירוע המעודד נשים לצאת להיבדק למען בריאותן, תודה לכל מי שלקחו חלק ותודה לחבורת הלוחמות שלנו – שגם אחרי אימון בוקר מוקדם וקורע, נשארו לריצה נוספת”.
בעקבות ההצלחה יש סיכוי לפעילויות ריצה בשיתוף העירייה?
“כרגע אנחנו פועלים באופן עצמאי. שוחחתי עם ראש העיר, שוקי אוחנה, שמגלה התעניינות לתוכניות אימונים בבתי ספר וגם לחבר’ה לפני גיוס לשיפור סיבולת לב ריאה. אני אציג לראש העיר תוכנית מסודרת, כדי לקדם את העניין”.
מה החוויה המרגשת ביותר שהייתה לך בעולם הריצה?
במרוץ עמק המעיינות בשנת 2018 היה אירוע מכונן, שנתן את הפוש לפתוח קבוצה. השתתפתי מטעם נבחרת מג”ב. במקביל להיותי שוטר, אני משמש כחובש בכיר במשטרה. במהלך הריצה, בקילומטר ה-19 מתוך 21.2, הבחנתי ברץ ממרכז הארץ, רוברט בלומנטל, מועד וצונח על הפנים. הוא עבר אירוע לבבי. ניגשתי אליו עם עוד שני רצים. הבחנתי שהוא ללא דופק והכרה, עשינו החייאה ועיסוים, עד שהגיע אמבולנס כעבור 7 דקות. חיברנו אותו יחד דפריבלטור, החזרנו לו את הדופק והוא פונה לבית חולים. אני המשכתי לרוץ את 2 הקילומטרים הנותרים. המרוץ היה ביום שישי. במוצ”ש קיבלתי טלפון מדובר מג”ב ,שהם מכירים את האירוע ורוצים שנעשה שיחת ועידה עם רוברט. כל כך מרגש לקבל שיחה מאדם שעבר החייאה ומשך כל סופ”ש הייתי סקרן לדעת מה מצבו. ביום שני נערך טקס מצוינות במג”ב צפון. עמרם נידם, שהיה מפקד מג”ב צפון, ארגן הפתעה, הביאו את רוברט באמצעות הדוברות של המשטרה. זה היה מרגש מאוד לפגוש אותו. שמרנו על קשר ולאחר שנה רצנו יחד שוב באותו מסלול, לאחר שעשינו שם טקס ורוברט בירך את ברכת הגומל. שמרנו על קשר לאורך השנים, הייתי בחתונת בנו והוא הגיע אלי לביקור בבית. אנחנו בקשרים בחגים ומעת לעת”.
הצלת גם ילדה ממוות, כשוטר.
“ביוני 2019, עת שנסעתי ברכב משטרה בעיר צפת, הבחנתי באישה שדופקת בלחץ ובהילות על חלונות רכבה. הסתבר שביתה הפעוטה ננעלה ברכב. עצרתי שם, הוצאתי פטיש לניפוץ חלונות וכך הצלחנו לחלץ את הילדה. התפקיד שלנו כשוטרים הוא גם להציל חיים ואני שמח על הזכות שניתנה לי, לעבור שם באותם רגעים”.
איך אתה מצליח לשלב בין עבודה אינטנסיבית כאיש משטרה וכמאמן ריצה?
“את הקבוצה הקמתי, לאחר שקיבלתי אישורים ממשטרת ישראל. יש פרגון מהמפקדים שלי, הם מאמינים בחשיבות של כושר גופני למען חברה בריאה יותר. בעתיד אני אתרום את חלקי לאימון שוטרים. כל שוטר צריך כושר גופני לריצה ארוכה. קבוצת הריצה שלנו מתאמנת בשעות מוקדמות בבוקר ולפנות ערב, לאחר שעות העבודה המוגדרות שלי. בקבוצה מודעים לכך, שתפקידי כשוטר הוא ראשון בסדר העדיפות. קרו מעט מקרים שבהם נאלצתי להזיז בהתראה קצרה את שעות הפעילות, זה התקבל בהבנה ובתמיכה מלאה”.
מה המטרות שלך להמשך הדרך?
“לצרף עוד חברים וחברות לקבוצה, למקסם את הפוטנציאל של כולם, לכוון בצורה הטובה ביותר את החדשים ואת המנוסים. אנחנו מכוונים את החדשים לרוץ במקצים ל-10 ק”מ והמנוסים יותר לחצאי מרתון. אנחנו מתכוננים להשתתפות במקצים של עד 10 ק”מ במרתון טבריה הקרוב, בחודש דצמבר”.
