הכדורסלן זיו מעוז סיים פרק נכבד בהפועל גליל עליון. בעונה הקרובה ישחק בעירוני ר”ג מהליגה הלאומית. שמחים לארח אותו לראיון בפינת “ספורטאי השבוע”.
*. כל התמונות צולמו ע”י גיל נוימן
קבוצת הכדורסל של הפועל גליל עליון שמה העונה דגש על שימור של שחקנים מהסגל שהיה שותף להעפלה לליגת העל – וכן גם על צביון מקומי, לראיה החתמתם של הרכזים הצעירים חן גיא ורון כהן. מי שבחר לפרוש כנפיים דווקא בעונה כזו, שבה הקבוצה תשחק בן בליגת העל והן בליגה הבלקנית הוא זיו מעוז ממטולה, שחגג בתחילת השבוע יום הולדת 19. לאחר שבעונות האחרונות היה שחקן מפתח בקו האחורי של קבוצת הנוער בליגת העל – ובפרט בעונה שעברה, שבה נכלל בסגל הקבוצה הבוגרת ושיחק כחריג גיל בקבוצת הנוער שבה היה לשחקן בולט בליגה. מעוז העדיף דווקא בנקודת הזמן הזו לעבור לאתגר חדש, לעזוב את הקן המשפחתי החם ואת המעטפת החמימה שבמועדון הגלילי, לעבור למרכז הארץ ולהצטרף לשורותיה של עירוני ר”ג מהליגה הלאומית. מעוז, חייל בשירות סדיר, מתגורר עם סבו בראשון לציון ולעונה הזו הוא מגיע חדור מוטיבציה ורצון להוכיח את יכולותיו כשחקן בוגרים באופן מלא. רגע לפני שמתחילה לה עוד עונת כדורסל, שמחים להעניק לזיו מעוז את תואר “ספורטאי השבוע” ולארח אותו לראיון.
זיו, לא הרבה ספורטאים צעירים היו עושים את הצעד שעשית. מה הניע אותך?
“קיבלתי החלטה שהגיע זמן לשנות מיקום, לחוות דברים אחרים ולהסתער על אתגר חדש. זה צעד חשוב לשחקן כדורסל. אני צריך את העצמאות הזו, את התמודדות מול אתגרים גם בתור שחקן וגם בתור אדם. זה צעד שהיה נעשה באיזשהו שלב, הרגשתי שזה השלב הנכון לעשות את זה, מתוך שאיפה שאגיע למטרות שהצבתי לעצמי – להתקדם כשחקן, להתאמן עם שחקנים ברמה גבוהה, להוכיח את עצמי, קבל דקות משחק וגם לקדם את המעמד שלי כשחקן בליגה. הכל כמובן לצד הצלחה קבוצתית ובתקווה לתרום לה כמה שאוכל”.
איך אתה מסכם את העונה שעברה – ובכלל את הפרק בגליל?
“הגליל זה הבית שלי, המועדון שגדלתי בו והפך אותי לשחקן שאני. יש בי המון אהבה והערכה למועדון הזה ולנפשות הפועלות בו. תמיד תהיה פינה חמה ותמיד אשמח לעזור במה שאפשר למועדון שכל כך יקר לי. באופן אישי הייתה לי עונה טובה מאוד. אני שמח על הזכות להיות בסגל הקבוצה הבוגרת בעונה כזו, מאוד שמח בשביל המועדון והאוהדים שהקבוצה חזרה למקום הראוי לה. בקבוצת הנוער בה זכיתי לאייש את משבצת חריג הגיל הייתה עונה טובה מבחינה אישית וקבוצתית. עלינו על הציפיות הרבה בזכות היכולות של המאמן איתי ירושלמי – שהוא מאמן אדיר, וגם בזכות המאמץ והאמונה של שחקנים. אני חושב שהצלחתי לשפר עוד אלמנטים במשחק שלי – להתפתח בהובלת כדור, הובלת קבוצה ובליקוט ריבאונדים. מאוד מודה לנעם כהן, שאימן אותי בקבוצת הנוער משך שתי עונות וליווה אותי כעוזר מאמן בקבוצת הבוגרים, עזר לי המון להתקדם ויש לו חלק נכבד בהתפתחות שלי. מודה להפועל גליל עליון על כל רגע ועל כל מה שקיבלתי לאורך השנים”.
מה מצאת בעירוני ר”ג?
“ההתרשמות שלי עד כה מאוד טובה. אני חושב שהצוות המקצועי בראשות שמוליק ברנר הוא נהדר, נותן כל מה שאנחנו צריכים כדי לבנות את עצמנו הכי טוב שאפשר. מעטפת מקצועית איכותית, שכוללת גם אימוני כושר עם המאמן אלחנן ביתן – שעובד בנבחרות. שמוליק מאמן נהדר, מכניס לקצב ואימונים בקצב גבוה, דורש אינטנסיביות. אני מקווה שימשיך כך. לשמוליק המון ניסיון, הוא היה שחקן טוב מאוד ועשה קריירה מכובדת בליגת העל. זה עוזר שמאמן היה שחקן, שהוא מבין את המקום שלך. אני פה ליישם כדי להתקדם. יש שחקנים ברמה גבוהה, הן בגזרת הזרים והישראלים. השחקן המוכר ביותר הוא פול דילייני – שכבר שנים רבות משחק בארץ וזכות גדולה לשחק לצידו וללמוד ממנו. עשינו במהלך השבוע מחנה אימונים ברמה גבוהה בנהריה. שיחקנו שני משחקים בהפרש של מספר ימים מול עירוני נהריה, שיחקתי כ-10 דקות בכל אחד מהם והרגשתי שאני משתלב בצורה טובה”.
איך המעבר מסתדר לך עם החיים האישיים?
“אני בעל מעמד של ספורטאי פעיל בצבא, שייך ליחידת מיט”ב וכשהתגוררתי בצפון שירתתי בלשכת הגיוס בטבריה – שזה המקום להודות לאנשים ששירתו עמי ולמפקדיי על תקופה טובה יחד ועל התמיכה במעבר למרכז הארץ. בתקופה הקרובה אשובץ בבסיס במרכז הארץ. אני מתגורר בראשון לציון עם סבי, שמח מאוד על הזכות להיות לצידו. זו עונה ראשונה שלי מחוץ לבית ואין ספק שחשובה לי התחושה של המשפחתיות. שמח שאני יכול לעזור לסבא וסבא יכול לעזור לי. נהנה מאוד בחברתו”.
מה השאיפות והחלומות שלך לטווח הארוך?
“החלום הוא למקסם את הפוטנציאל שלי ולהגיע למקומות הכי גבוהים. שואף לשחק בליגת העל. החלום הגדול ביותר הוא לשחק ביום מהן הימים בקבוצת יורוליג”.
