ניסוי מוצלח ביצירת דבש של מגמת ביוטכנולוגיה בתיכון “אורט דנציגר” גרם למורה, מגי מועלם, להעלות על הכתב את תחושותיה.
מאת: מאת: מגי מועלם, מורה מובילה בפרויקט SALL בתיכון אורט דנציגר, קרית שמונה
(פורסם באתר רשת “אורט”)
מוקדם בבוקר. השמש עלתה לפני זמן קצר מעל קריית שמונה. 23 תלמידים לביוטכנולוגיה מבית הספר אורט דנציגר מחכים בהתרגשות רבה בחצר. כולם נרגשים וקצת חוששים ממה שהם עומדים לעשות עוד מעט.
הם התכוננו במשך שלושה חודשים לרגע זה – הרגע בו הם מתחילים להאכיל את ה”נבדקים” בניסוי שלהם. הכל החל לפני כחצי שנה, בתקופת הקורונה. אמרתי לתלמידי כיתת הביוטכנולוגיה שלי שהם הולכים לבצע פרויקט (בשלב זה הם לא ידעו מה הנושא). ואז נתתי להם מספר עקרונות בסיסיים לפרויקט:
- זה לא צריך להתבצע באמצעות זום, אלא בחיים האמיתיים!!
- חשוב שיהיה פרויקט חוויתי שישאיר את כולנו עם “זיכרון מתוק”.
- תוצרי הפרויקט חייבים להיות חדשניים ומרתקים.
- שום נגיף או בידוד אינסופי ימנעו מאיתנו לבצע סעיפים 1,2,3.
כעבור כשלושה חודשים סיפרנו לתלמידים מה נושא הפרויקט – דבורת הדבש. מיד לאחר חשיפת הנושא התחלנו לעבוד, פחות או יותר לפי השלבים הבאים:
שלב ראשון: סטודנטים שצורחים מרוב דאגה והתרגשות (לפחות מי שחושש מ”חרקים”).
שלב שני: למידה מעמיקה על חיי הדבורה, חשיבותן של הדבורים בעולמנו וכמובן הסכנה בהיעלמותן המתמשכת בשנים האחרונות. שלב למידה זה כלל תצפית על כוורת שקופה, האזנה להרצאות של חוקרים בתחום הדבורים, וניהול דיונים לא מעטים על חשיבותן של הדבורים בעולם.
שלב שלישי: יצירת 5 “חברות סטארטאפ” – 5 קבוצות תלמידים, כאשר כל קבוצה התבקשה לפתור בעיה הקשורה לנושא הדבש. התלמידים חקרו, שאלו, קראו והעריכו, ואז החליטו מה הם רוצים לבדוק במסגרת הפרויקט ומה יהיה התוצר הסופי.
שלב רביעי: הגדרת הניסוי, והצבת כמה כוורות אמיתיות בשדה ליד בית הספר שלנו.
זו הסיבה שהכיתה הגיעה מוקדם בבוקר כדי להאכיל את הדבורים ולטפל בהן. אחרי שעה ארוכה, עם כל ההמהום והזמזום מסביבנו, הצלחנו לגרום לכל התלמידים להירגע. התלמידים לבשו בגדים מיוחדים, שגרמו להם להיראות כמו חבורה של אסטרונאוטים מוזרים. רגב אילון, מורה בבית הספר ודבוראי חובב, ריסס עשן להרגעת הדבורים (והתלמידים). רק אז אפשר היה להתחיל.
הסתכלתי עליהם מהצד, וראיתי אותם – 23 תלמידי הדור החדש. אומרים שהם דור אחר, חסר אחריות ולא אכפתיים, מחוברים למסך ולעצמם. ראיתי 23 תלמידים מלאי חמלה, מתעניינים וחכמים. אותם תלמידים ששאלו שאלות נהדרות, שהתייחסו לדבורים באהבה רבה, מתוך אמונה שהם חלק חשוב מחיינו.
הפרויקט הזה יאפשר לתלמידים לקבל ציון בבחינת הגמר שלהם בביוטכנולוגיה. אבל זהו הרווח הקטן יותר שהם מרוויחים כאן. הפרויקט פתח בפני התלמידים דלת לעולם האמיתי, לטבע. כמורים, ההוראה שלנו מוגבלת לרוב לכיתה, למעבדה, אבל הדבר האמיתי קורה בחוץ. בפרויקט זה התלמידים לומדים מקרוב כיצד אוכלוסיית דבורים זעירה עובדת וכיצד הדבורים משתפות פעולה למען הכלל. זה הרבה יותר טוב מאשר לנסות ללמוד את זה בכיתה. כמורה שלהם, למדתי שעולם התלמידים הוא רחב וגמיש, ושאני רק צריכה לפתוח להם דלת, להזמין אותם להיכנס, והם כבר יבואו. ואז קורה הקסם – חוויה טובה וכיפית, מאלפת, ובעיקר, כזו המאפשרת לכל התלמידים לבטא את עצמם וליהנות מהלימוד.
