המנהל המיתולוגי של הפועל גליל עליון והפועל גלבוע נפרד מחיים אוחיון ז”ל.
חיים, חבר שלי. מספרים שציפורים מתות בסתר, שהן מגיעות לעולם בשקט, בצניעות, כאילו מבקשות: אז הגענו ואנחנו פה. זהו, מעכשיו, העולם ואיך שנחיה בו, רק תלוי בנו, במעשינו ואישיותנו. רק אל תפריעו בבקשה.
חיים הוא החלוץ בראש המחנה, חיים הוא מגדלור המהבהב בלב ים, לאוניות טרופות שאיבדו את הכיוון , הצפון והמצפן, וכן – גם לפעמים את המצפון. חיים הוא זן נדיר מבחינתי, ואהיה זהיר בדבריי, לגבי דידי ובשבילי, חיים הוא סוג של גדולי הדור: בן גוריון , ז׳בוטינסקי, רבין, וגם בגין, מדינה של איש אחד,איש חזון מטורף, שבסופו של יום , הכל מצליח לו. חלומות מתגשמים רק באגדות ובמדע בדיוני. חיים ממש שם, גם חולם וגם זוכה. ממש לא מפתיע למי שמכיר את האיש שחולם ומגשים, מגשים וחולם. תראו את חברת “דקל אחר״ שהגיעה לפסגות בלתי נתפסים בבניית המולדת, לקח את הכדורסל ושם את הגליל ואת הגלבוע בדירה צמודה, שכן לאלוהים, אבל ביננו – רק בינינו, כל זה טפל, אבק, ורק חיצוני, כי חיים בראש ובראשונה זה יושר, יושרה, מצפון, אהבה, רגישות והמון מתן בסתר. איש של כולם.
מאחר ואני מעריך שיש פה עוד מאות אנשים שרוצים לספר על האיש פועלו ואישיותו, אז לא אכביד עליכם בכל מה שאני באמת מרגיש וחושב, בכמות האהבה והערצה שיש לי לחיים וישתו תרצה , אז אהיה הכי בנאלי והכי נדוש כתמיד ואסתפק בשורותיו של המשורר הלאומי נתן יונתן: “מאבן המבצר האפורה בנה לו בית והקים משפחה לתפארת, שלח הונו על פני הים באוניות סוחר, אך יש אשר יניח כלי מלאכתו, ויהיה פתאום לאיש אחר. איפה איפה ישנם, עוד אנשים, כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות , איפה איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה לאגדות המופלאות”.
