כדורסל גברים: היה שם בשפל, חוגג בגאות

רז גל – מאלה שתפסו פיקוד ברגעי השפל הגדולים של הפועל גליל עליון, משתף בתחושותיו נוכח זכייתה של הקבוצה באליפות הליגה הלאומית והחזרה לליגת העל.

רז גל, בן קיבוץ עמיר, הוא דמות מאוד מוכרת בנוף הגלילי. לאוהדי הכדורסל הוא מוכר כאיש הפועל גליל עליון ומוכר כסוכן שחקנים, יש כאלה שמכירים אותו מהימים בקייאקי כפר בלום, יש את אלה שמכירים אותו ממסך הטלויזיה – מהזכייה ב”מרוץ למיליון” יחד עם אביו, עמית, יש את אלה שמכירים אותו מפרשנות בערוץ הספורט, אבל לא כולם מודעים לכך שרז גל היה שם ברגעים שלפני שקבוצת הכדורסל של הפועל גליל עליון ניצבה על סף התהום, על סף היעלמות מהכדורסל הישראלי, לאחר שבגלגולה החדש ירדה בשנת 2010 מהליגה הארצית לליגה א’ (הליגה הרביעית בסולם הליגות). בתמיכת עמותת הספורט בראשות יוסי ראוך ורכז הענף ניר יהלום, רז גל מונה למנהל הקבוצה, נעם כהן – שהיה עוזרו של זיו ברתנא באימון קבוצת הנוער המצליחה, שזכתה באליפות המדינה באותה שנה, תפס פיקוד על הקווים ויחד הם הקימו קבוצה צעירה עם צביון גלילי ועם שחקן חיזוק בעל שם מחייב בדמותו של ברק פלג – כן, אותו מאמן שהוביל בשבוע שעבר את הפועל גליל עליון לזכייה באליפות הליגה הלאומית ולחזרה לליגת העל. רז גל המשיך בתפקידו וסייע לקבוצה תחת הדרכתו של בן קיבוצו, זיו ברתנא, להעפיל מהליגה הארצית לליגה הלאומית ולהתבסס בה ולאחר מכן העביר את המושכות. כמי שגדל ביציעים וחי את הקבוצה מילדות – אין אופציה אחרת, כשאתה הבן של עמית גל…וכמי שהיה שם לתפוס חזק לפני שהקבוצה מגיעה לתהומות הנשייה של הכדורסל הישראלי, ההישג של הפועל גליל עליון גורם לרז גל ריגוש רב, תמצית ממנו הוא העלה על הכתב ושיתף בחשבון הפייסבוק שלו. את הדברים ניתן לקרוא בפסקה הבאה.

יש חותמת. רז גל (משמאל) מתרפק על צלחת האליפות יחד עם היו”ר תמיר אברהמס (צילום: גיל נוימן)



“מה נאמר ומה נגיד – סגירת מעגל כה מרגשת, אחרי עשור של עשייה קשה והקמת קבוצה מאפס, שהחלה אי שם בקיץ 2010 בליגה א׳ עם תקציב של כמה אלפי שקלים, חפיסת מסטיקים ושקית במבה. מה לא עברנו מאז – משחקי הכרעה בטבריה, נצרת, ותרשיחא, עליית שתי ליגות בשנתיים, עשרות שחקנים, עשרות סוכנים, ארבעה מאמנים (שגם היו שחקנים), מעבר מתוקשר מניהול הקבוצה והקמת עסק פרטי של ייצוג שחקני כדורסל, מייק ג׳יימס אחד;, ווילי וורקמן ומשפחתו – שכללו גם חתונה שני ילדים חיוביים וכלבה משוגעת, אלפי שעות של שיחות טלפון ופגישות, מספר סכסוכים קלים, המון דם יזע ודמעות, מספר רגעי אושר מדהימים שעברנו בדרך (משחק כוכבי עבר, גיוס המונים, בניית תשתית לפעילות קהילתית ענפה וחיונית ועוד…), ו”הנה זה מגיע – תנו ל… להניף את הגביע”. העונה זה הרגיש כבר מהקיץ, כעונה שבה זה הולך לקרות. אז רק נאמר תודה ענקית לכל העוסקים במלאכה, ולכל אלו שמקשיבים ולאלו שלא: התחלנו מאפס והיום זה קרוב ל-100. ניפגש ב-10.10.2021 במשחק החזרה לליגת העד. ועד אז, תהיו רפויים. עונת מלפפונים שמחה לכולנו”.

מצאו להם עונה להיעדר מהליגה האוורית… רז גל וניר וסרמן במדי קבוצת עמיר/קרית שמונה