גלי הוימן-גורדון מקיבוץ דפנה עושה חיל בענף הקראטה שנים רבות. שמחים להעניק לו את תואר “ספורטאי החודש” ולארח אותו לראיון.
“האקדמיה לקראטה” בקיבוץ דפנה, בניהולה המקצועי של סנסאיי מורן קויפמן, שחגגה זה מכבר 20 שנות פעילות על אף מגבלות התקופה, חזרה לפעילות בחודשים האחרונים והיא מלאה באנרגיות ופעילות. בימים אלה עובדים באקדמיה על מופע סיום השנה המסורתי, שייערך במרכז כלור שבכפר בלום.
היום אנו שמחים להפנות זרקור לגלי הוימן- גורדון, בן 15 מקיבוץ דפנה, תלמיד חט”ב “הר וגיא”, שפעיל באקדמיה כבר 10 שנים. בקיץ הבא הוא מיועד לעבור לדרגת חגורה שחורה. מעבר להיותו ספורטאי מצטיין הוא עוזר באקדמיה בהדרכת קבוצת כתות א’,ב’ וקבוצת כתות ג’,ד’. יחד עם זאת, משלב גם אימוני קרוספיט. מורן קויפמן, שהולכת דרך ארוכה עם גלי לא חסכה בשבחים: “גלי צועד איתי דרך ארוכה מגיל הגן. גלי הולך בעקבות אביו, מורה ליוגה שהגיע לדרגת חגורה חומה. גם אחיו הצעיר, טומי, ילד מקסים ומוכשר, הולך בעקבות המשפחה. גלי נער כובש ועושה קרוספיט. מוכשר מאוד, מתמיד, רציני, אהוב על כולם, אני מאוד קשורה אליו. מאחלת לנו עוד שנים רבות ומאושרות של עשייה משותפת ומהנה”. מכאן נמשיך לראיון שערכנו עם גלי הוימן.
איך אתה מסכם את עונת הפעילות הזו, עם כל המורכבויות של הסגרים והקפאות האימונים?
“במהלך הסגרים כמעט ולא נפגשנו, חוץ מכמה מפגשי זום. היה קצת מבאס, אבל ברגע שחזרנו להתאמן, מהר מאוד הכל חזר אלי. כולנו הרגשנו כמה הפעילות והביחד היו חסרים לנו והצלחנו להתגבר. אני מרוצה מזה שלמרות כל התקופה שלא התאמנתי, הצלחתי לשמור על הרמה ועל הכושר”.
מה עשית כדי לשמור על כושר בתקופה הכל כך מאתגרת הזו?
“בתקופת הסגרים, חוץ מכמה זומים של אימוני קרטה, השתתפתי בכל שבוע בשני אימוני קרוספיט. זה עזר לי לשמור על כושר”.
עשר שנים בקראטה, שני שליש מהחיים שלך. מה הידק אותך כל כך לענף הזה? לא חסרה לך האופציה של התחרות מול מתחרים באליפויות אזוריות וארציות?
“התחלתי להתאמן כשהייתי בגן. אני חושב שמה שעזר לי להתמיד היתה התחושה שאני כל הזמן מתקדם ומשתפר. האימון הקבוצתי דירבן אותי להצליח. יש באימונים ילדים מכל מיני דרגות וגילאים וזה נותן לי מקום לשאוף אליו. אני מרגיש שלמורן יש הרבה אהבה ורצון לקדם את התלמידים שלה. יש לנו חיבור טוב, גם במהלך האימונים וגם מחוץ להם”.
כמה האקדמיה תרמה לחיי החברה שלך?
“המון. כל מי שחלק יודע שמדובר במשפחה חמה ואוהבת. יחד איתי מתאמנים עוד שני בנים ובת אחת. במהלך האימונים יש בינינו קשר טוב ועם אחד אני לומד באותה הכיתה ואנחנו חברים טובים גם מחוץ לאימונים”.
מה השאיפות שלך לעתיד?
“אני היום בדרגת חגורה חומה, פס שחור. אני רוצה להמשיך ולהתקדם בקראטה, להתחזק ולהשתפר, כדי להגיע לדרגות גבוהות יותר”.
מעוניינים ומעוניינות גם אתם להתרשם מהפעילות של האקדמיה לקראטה? הקליקו כאן לפרטים נוספים