את תואר “קבוצת החודש” אנו שמחים להעניק לקבוצת הנשים של מועדון רוגבי גליל עליון – סגנית אלופת המדינה.
עונת שיא לקבוצת הנשים של מועדון רוגבי גליל עליון – שלראשונה בתולדותיה מסיימת עונה כסגנית אלופת המדינה ברוגבי שביעיות, בנוסף להיותה ספקית של 4 שחקניות לסגל הנבחרת לקראת אליפות אירופה בשבוע הבא: הקפטנית נעמה בדיחי (יפתח), פרח איתיאל (שאר יישוב), מיכל להק (שדה נחמיה) ולימור לב (מעיין ברוך). כל זאת, למרות תקופות של הקפאת אימונים בשל הנחיות הקורונה. אין ספק שהקבוצה ראויה לתואר “קבוצת החודש”. מעבר לכך, נציין כי הפעילות ההדוקה של קבוצות הגברים והנשים, גם ייצרה זוגיות ואפילו משפחות. נעמה ואודליה אייזנבורג הקימו משפחה והן אמהות לילדה, שרון ודריה אורן-אהרון הן זוג נשוי, נופר בנישו ודניאל נוימן מקבוצת הגברים עתידים להתחתן בחודש אוקטובר, ניקול קאופמן ואוהד חנן במערכת יחסים זוגית.
מי שהוביל מהקווים את הקבוצה להישגים הגדולים העונה הוא המנהל המקצועי של המועדון עופר המבורגר – שמשמש כמאמן קבוצות הנשים, הגברים והנוער. המבורגר חזר לקדנציה שניה במועדון, לאחר שלוש שנים, אחרי שבמשך שנתיים הוביל את קבוצות הדגל של המועדון ואת מחלקת הנוער להצלחות. בראיון הבא משתף אותנו המבורגר בתהליכים שעברה הקבוצה, בשאיפותיה של הקבוצה ובשאיפות של המועדון לעתיד.
עופר, איך מסכמים עונה כזו?
“עם הרבה סיפוק. מקום שני הוא מיקום שיא בתולדות המועדון. בהחלט הישג יפה. עברנו תקופה לא קלה, שבה כן הצלחנו לבנות משהו. מבחינה מקצועית זה היה אתגר גדול. לא הייתה לנו רציפות של עבודה. כמאמן אתה בונה תוכנית מקצועית של העונה, במטרה להביא אותה לפיק בתקופות מסוימות – ואז הקורונה טרפה את הקלפים. בנוסף, התמודדנו במשחקים מסוימים עם סגל קצר, מאחר ושחקניות שלנו בתקופות מסוימות בחו”ל. גם התאמנו בסגל חסר. למרות הכל, בזכות חבורה מיוחדת של נשים, שחלקן בעלות רקע קודם בספורט, קיבלנו את הביטחון שאנחנו עושים את הדברים נכונה. התקדמות מקצועית, קלטנו שחקניות חדשות שהשתלבו בצורה מצוינת, השחקניות המנוסות הובילו את הקבוצה בצורה יפה. ההצטרפות של נעמה בדיחי, קפטנית נבחרת ישראל, שחקנית מאוד מנוסה, תרם מאוד בפן המקצועי וגם בסימון המטרות להיות קבוצה מובילה בארץ – שזו המטרה הראשית שלנו”.
מה היה חסר, כדי לסיים את העונה הזו עם תואר אליפות?
“הייתה חסרה לנו עקביות ברמה של התייצבות סגל מלא לטורנירים, סבלנו מפציעות וגם שילמנו מחיר מסוים על ניסיון שחסר לשחקניות החדשות. רעננה זכתה באליפות ואנו מברכים אותה. מדובר בקבוצה עם סגל עמוק ומנוסה יותר, אבל אנחנו מטפחים עתודה של שחקניות בית, שבשנים הבאות יגיעו לרמה גבוהה ונוכל להגיע להישג כזה”.
איך התנהלתם בתקופת הסגרים – ומה עשיתם כדי להשלים פערים?
“השחקניות קיבלו תוכנית אימונים לעבודה עצמאית, עשינו אימונים טקטיים דרך הזום. חלק מהשחקניות עבדו יותר וחלק עבדו פחות על אלמנטים פיזיים. אחרי כל הפוגת אימונים היינו צריכים זמן, כדי לקבלמחדש טאץ’ לכדור ולהדק את הכימיה והתקשורת בין השחקניות. לכולן היה קשה.כמאמן, זה אתגר להביא קבוצה לכושר משחק. שלוש פעמים התמודדנו עם הסוגיה הזו של הקפאה וחזרה לאימונים. יש לנו איכות כל כך גבוהה של שחקניות עם אופי, הרבה בזכות זה הצלחנו להתגבר. הקבוצה מורכבת מ-15 שחקניות, מתחרה בטורנירים של שביעיות. הקבוצה פעמיים בשבוע מתאמנת בקיבוץ דן. מארחת משחקים בקיבוץ עמיר, אחת לשבועיים. יצרנו לאחרונה שיתוף פעולה עם מועדון הכושר “בי אקטיב” בקרית שמונה, דחפנו לעבודה עצמית על שיפור הכושר ומרכיבי הכח. שחקניות שיפרו את הפיזיות – פרמטר שאפשר לנו להתחרות מול קבוצות ברמה הגבוהה ביותר”.
גם זקני הרוגבי בגליל לא זוכרים ייצוג גלילי כל כך גדול בנבחרת הלאומית לנשים
“אכן, מדובר בגאווה הגדולה ביותר, מדובר בכמות השחקנים הגדולה ביותר שאי פעם נשלחה מהגליל. זה בהחלט מראה על העבודה שהשחקניות משקיעות, על ההתקדמות שהן עשו. זה דורש המון השקעה והקרבה להגיע לאימוני נבחרת ומחנות אימונים במכון וינגייט. העבודה הקשה שהן עושות והרצון להצטיין בהחלט גורמת לכולנו המון גאווה ושמחה. מאחלים לשחקניות שלנו ולשחקניות הנבחרת המון הצלחה באליפות אירופה”.
קהל זה גם דבר, שהרגשתם במהלך העונה.
“במשחקי הבית שלנו בתקופה האחרונה ראינו כמויות הולכות וגדלות של קהל שהגיע לעודד. אנחנו משקיעים באירועים האלה, שיהיו מקום מזמין למשפחות. כיף גדול לשחק מול קהל ולראות משפחות שמגיעות לחוויה ספורטיבית וזמן איכות משותף במשחקי הקבוצות שלנו”.
מה החזון שלך לעתיד של הרוגבי הגלילי?
“אחד מהדגשים של הרוגבי ושל המועדון שלנו בפרט זה הפן החברתי. המועדון שלנו שם לעצמו למטרה להיות מעורב בקהילה בגליל העליון ולהיות מועדון מוביל בארץ. אנחנו עושים פעילויות חשיפה לילדים, נוער, בוגרים ונשים, כדי לחבר את היישובים לענף. למועדון יש הרבה היסטוריה, הרבה שחקני עבר, ילדים שהולכים בעקבות המשפחה. בתור אחד שבא מעמק יזרעאל, אני חושב שהקהילה בגליל העליון של היישובים הכפריים יותר, מתחברת לרוגבי. אני מקווה שבשנים הקרובות נצליח לפתח את מחלקת הנוער והילדים ובשאיפה שגם נפתח קבוצת נערות – שיוכלו לעזור לנו לעמוד ביעדים שלנו בקבוצת הנשים.הייתה עצירה בתקופת הקורונה, מקווה שנצליח במשימה שלנו. יש לנו לאן לשאוף ולצמוח. מקווה שהתוצאות יגיעו בהקדם”.
