עיריית קרית שמונה הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת עתירה נגד מועצה אזורית הגליל העליון, ובה דרישה לבטל את החלטת המועצה לגבות דמי חניה בחניונים הנמצאים בקרבת הנחלים באזור אצבע הגליל
עיריית קרית שמונה הסירה את הכפפות והולכת ראש בראש מול מועצה אזורית הגליל העליון. אתמול הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת עתירה נגד מ.א. הגליל העליון. עניינה של העתירה הוא החלטת מ.א. הגליל העליון לגבות דמי חניה בחניונים הנמצאים סמוך ליובלי הירדן.
בעתירה הזו יש היבט ענייני הקשור לעצם ההגבלה של גישה חופשית לנחלים, וכן לפגיעה בעיקרון השוויון, שכן תושבי מ.א. הגליל העליון פטורים מתשלום. ההיבט השני הוא משפטי באופיו ונוגע לשימוש שעושה מ.א. הגליל העליון בחוקי העזר כדי לגבות את התשלום.
בבסיס העתירה נטען כי מ.א. הגליל העליון לא יכולה לגבות דמי חניה על בסיס “חוק עזר העמדת רכב והחנייתו”, שכן חוק עזר זה אינו חל על סביבת הנחלים. העותרים טוענים כי החוק שחל על סביבת הנחלים הוא “חוק עזר גנים”, שחוקק על מנת להסדיר את התנהלות הציבור לאורך גדות הנחלים.בחוק עזר גנים, כך נטען, לא מופיע שום סעיף המאפשר למ.א. הגליל העליון לגבות דמי חנייה.
בהודעה שפרסמה המועצה לפני חופשת הפסח, נאמר במפורש שגביית דמי החניה אמורה לכסות את העלויות של ניקיון הנחלים, ובעתירה נאמר שאי אפשר לגבות דמי חניה מכוח חוק עזר העמדת רכב והחנייתו, לצורך מימון ניקיון הנחלים.
בעתירה נכתב: “לא ניתן לממן באמצעות אגרה שייעודה הסדרת חניה שירות אחר – מימון ניקיון הנחלים. ניתוק הזיקה בין האגרה לשירות מביא לידי כך שמדובר בגביית מס, שלא על פי סמכות שבחוק”.
הנושא השני שמופיע בעתירה הוא הפטור מתשלום דמי החנייה שניתן לתושבי מ.א. הגליל העליון, ולא ניתן לתושבי קרית שמונה. בעניין זה נכתב בעתירה: “גביית דמי כניסה, במסווה של דמי חנייה, נעשה שלא כדין ללא סמכות, תוך שקילת שיקולים זרים, ביצוע אפליה אסורה של תושבי קריית שמונה למול תושבי המועצה אשר פטורים מתשלום בעד הכניסה לנחלים, פגיעה בזכות השוויון, תוך פגיעה בחופש התנועה, בהעדר מידתית, העדר סבירות, אגב מניעת גישה מהציבור למקרקעי ייעוד ומשאבי טבע (נחלי המים) והכל בניגוד לכללים שנקבעו בפסיקה לעניין זה”.
במועצה אזורית הגליל העליון רואים את הדברים אחרת, ובתגובה מטעם המועצה נאמר: “חבל שבמקום לחפש את שיתופי הפעולה שכל כך חשובים לאצבע הגליל בכלל, ולקריית שמונה בפרט, עיריית קריית שמונה בוחרת פעם אחר פעם לפנות לערכאות משפטיות.
“בפן המשפטי, הרי שהמועצה פועלת בהתאם להוראות החוק והעניין יתברר בבית המשפט. בפן הציבורי, מדובר בעתירה מוזרה. אין שום בעיה של הגבלת גישה לנחלים ולשטחים הפתוחים. ההיפך הוא הנכון, בזכות פועלה של מועצה אזורית הגליל העליון, למעלה מ-200 ק”מ מתוך כ-240 ק”מ גדות נחל הנמצאות בשטחה הפכו לנגישים, זמינים, נקיים ומפוקחים.
“יש לזכור כי העתירה עוסקת בשני חניונים אותם שדרגה המועצה באופן ניכר בהשקעה של מאות אלפי ש”ח – כולל התקנת תאי שירותים, הנגשה לנכים, הסדרת דרכי גישה וחניות והצבת פינות ישיבה – כאשר אורכו של כל אחד כ-500 מטר, ובהם גובים תשלום חנייה סמלי של מעט פחות משישה שקלים לשעה.
“מדובר בפרקטיקה מקובלת בכל רחבי המדינה וזהה לחלוטין לחניות בתשלום לאורך חופי ים סוף, ים המלח, הים התיכון והכנרת. וכמו בהם, גם כאן מובן כי הגישה לגדות הנחלים בשטח החניונים הייתה ונותרה פתוחה וחינמית להולכי רגל ולרוכבים על אופניים.
“עם זאת, יש לזכור כי כל העלויות של ניהול השטחים, תחזוקה וניקיון, כולל איסוף ופינוי האשפה של מאות אלפי המבקרים, מגיעות מתוך תקציבה השוטף של המועצה, ללא תמיכה של המדינה או של רשויות אחרות, ומסתכמות במיליוני שקלים כל שנה.
“אם אביחי שטרן רוצה לדבר על הגבלת גישה למשאבי טבע או על שחרור נחלים”, מוטב שראשית יבדוק את המצב בעירו. למרות שרק ק”מ ספורים של גדות נחלים נמצאות בשטח העיר, רבים מהם מוזנחים, חסומים, נטולי גישה או נמצאים בשטחים פרטיים, בהם לא מתאפשרת כניסה לקהל הרחב.
“אנו מזמינים את אנשי התקשורת ואת הציבור הרחב להגיע לגליל העליון ולראות בעצמם את המציאות בשטח ולא כפי שהיא מתוארת בהודעות לעיתונות. המועצה האזורית הגליל העליון תמשיך להוביל את העשייה ואת שיתופי הפעולה לטובת תושבי הגליל העליון כולם – בכפר, בעיר, במושבים, במושבות ובקיבוצים.
ראש עיריית קרית שמונה, אביחי שטרן לא פוסל שיתופי פעולה עם מ.א. הגליל העליון, ואומר בהקשר הזה: “נוצרה פה מציאות של ניכוס משאבי טבע. הם מפיקים מזה רווחים ומגבילים גישה. אם הם לא רוצים לשאת לבדם בנטל, אז בואו נקים איגוד מסודר כמו בכינרת, ושהאיגוד יישא בנטל, אבל פה הם מנכסים משאב לאומי לעצמם, וזו הבעיה שלי איתם, אי אפשר ליהנות מכל הטוב, ועל הרע להגיד, אתם תשלמו”.
