זה הזמן לכבוש

שמחים לארח לראיון את ישי בוזורגי – “ספורטאי השבוע” שלנו, שכבש שער דרמטי עמוק בתוך תוספת הזמן והעניק לקבוצת הנוער של הפועל נוף הגליל ניצחון דרמטי על הפועל חדרה.

צילום: אנריקה מוסינקו, מאור בכר – צילום ספורט מקצועי  , עמוד הפייסבוק המגזין לליגות הנמוכות

קבוצת הנוער של הפועל נוף הגליל מצויה בעונה מאוד מאתגרת, עונה שבה היא נחושה לקבע את מעמדה כקבוצה לגיטימית בליגת העל אליה העפילה בעונה שעברה. בשבת האחרונה, כשהיא מצויה במקום האחרון של טבלת ליגת העל, יצאה הקבוצה למשחק חוץ מאתגר מול הפועל חדרה ממרכז הטבלה. דווקא כשנראה היה שהמשחק יסתיים בתוצאת שוויון 0:0, שלף המאמן של נוף הגליל את ישי בוזורגי, בן 19 מקרית שמונה, מספסל המחליפים – וזה גמל לו עם שער עמוק בתוך תוספת הזמן, שער שהעניק לנוף הגליל ניצחון 0:1 חשוב מאוד, שהקפיץ אותה למקום הלפני אחרון בטבלה וכעת היא מרוחקת נקודה אחת בלבד מהקו האדום.

ישי בוזורגי, הוא בן הזקונים של טובה ואיציק – מאמן הפועל עירוני צפת, שהולך בעקבותיו אחיו הגדולים: אלון (31) – חלוצה הפורה של הפועל עפולה, ואריאל (34) – שמייצג את שני האחים ובעבר הלא רחוק קרע הרבה רשתות בליגות הצפוניות. ישי לקח בקיץ האחרון החלטה לא קלה, כשהחליט לעבור מקבוצת האם שלו, עירוני קרית שמונה, להפועל נוף הגליל. בוזורגי עזב כבר בגיל 14 את קרית שמונה לטובת האקדמיה המפוארת של מכבי ת”א אליה השתייך משך שנתיים, אך בגיל 16 התייצב לדגל, כשעירוני קרית שמונה עשתה מאמצים להחזירו לשורותיה, על מנת שיעזור לקבוצת נערים א’ להישאר בליגת העל.

ישי בוזורגי התייצב כמו חייל טוב לשליש השני של העונה, אחרי שאותה החל בהפועל רמת השרון מליגת המשנה. 15 שערים שכבש ישי בוזורגי עשו במידה רבה את ההבדל בין הישארות ליגה בזכות יחס שערים במשחקי המבחן לבין ירידה כואבת לליגת המשנה. בוזורגי עלה לקבוצת הנוער וקיווה להשתלב בשורותיה, אך התקשה למצוא את מקומו ובשני השלישים של העונה שעברה כבש שער אחד שייזכר עוד הרבה שנים במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה – שער בדקה ה-95 למשחק הניצחון הביתי 0:1 על מכבי ת”א, דקות לאחר שנכנס לשדה המשחק כמחליף. בוזורגי העונה לובש לראשונה בחייו מדים בצבעי אדום-שחור ובשבת האחרונה כבש שער שני העונה, זאת לאחר שבחודש דצמבר האחרון כבש שער במשחק החוץ הקשה מול הפועל באר שבע – שהסתיים בתוצאת שוויון 2:2.

ישי, אתה מתחיל להפוך כיבוש שערים בתוספת הזמן למקצוע…

“אין ספק שזה כיף גדול לכבוש שער ניצחון. כמובן שהשאיפה הייתה לשחק יותר באותו משחק, אבל אני מקבל את ההחלטות של הצוות המקצועי ובכל זמן שאני על המגרש עלי לתת את המקסימום למען הקבוצה. כשעליתי לשחק משהו בתוכי הרגיש לי, שזה הולך להיות תסריט דומה למה שקרה בשנה שעברה במשחק מול מכבי ת”א. ידעתי שאני הולך להבקיע, הייתי נחוש מאוד ואין מאושר ממני לכבוש שער שעזר לקבוצה”.

איך עברה עליך השנה האחרונה?

“עם הרבה עליות וירידות, בהתאם למצב. משבר הקורונה העמיד את כולנו בפני מציאות לא מוכרת. ניצלתי את הזמן לאימונים עצמאים ולאימונים אישיים עם אחי, אלון ועם אבי. עשיתי מעבר למקום חדש, עברתי להתגורר לבד בנוף הגליל, התחברתי לקבוצה חדשה והתחלנו לרוץ וחווינו שני סגרים שעצרו את הפעילות, כמובן שהמשכתי לעבוד בזמן הזה. חזרנו לפני חודש וחצי לשחק וההרגשה הייתה טובה, אבל ההתחלה הייתה קשה ולא ממש פגענו, הקבוצה עשתה שינויים בעמדת המאמן ועברנו כל מיני דברים. אני שמח שבארבעת המשחקים האחרונים הצלחנו לנצח פעמיים ולא נתנו לליגה לברוח”.

מה הביא אותך לנוף הגליל?

“הרבה דברים. קודם כל, העובדה שמדובר במועדון שקידם לאורך השנים הרבה שחקנים ממחלקת הנוער לקבוצות בוגרים מובילות. דבר שני, ראיתי את הרצון הגדול שלהם להביא אותי. שכרו עבורי דירה, הוחתמתי על חוזה ארוך טווח מתוך מטרה שאשתלב בבוא היום גם בקבוצת הבוגרים. התרשמתי שמדובר במועדון עם אנשים טובים גם בצד הניהולי וגם בצד המקצועי. אני שמח על הבחירה שעשיתי, כי אלה הדברים שגם גיליתי ואני מודה מאוד לאנשים הטובים והחמים במועדון. התחלנו את העונה עם אברהם אבוקרט כמאמן – איש מקצוע מצוין עם קבלות שבסך הכל נהניתי להתאמן אצלו, בהמשך הקבוצה חזרה לפיקודו של סמי מיכאלוב – שגם הוא איש מקצוע מצוין, שחי את המשחק ומטריף את הקבוצה. יש לנו חדר הלבשה מאוד מגובש, יש לי הרבה חברים טובים בקבוצה ואני באמת מרגיש בבית”.

אפרופו בית, עזבת בית בקיץ האחרון. מה התחושות שלך מהפרק המחודש בקרית שמונה?

“בגדול, אני מעדיף שלא לעסוק בזה יותר מדי. אני היום במקום אחר, שאני מרוכז בו. חזרתי בשנתון נערים א’ והיה לי חלק נכבד בהישארות של הקבוצה בליגת העל, קיוויתי שזה משהו שיעזור לי גם בקבוצת הנוער. התאכזבתי מהמעמד שלי, כי באופן טבעי רציתי לשחק יותר ולבוא יותר לידי ביטוי. זה לא קרה, אין בי כעס על אף אחד. יש לי חברים בקבוצה ואני מאחל להם בהצלחה. כל כולי נוף בהווה ובעתיד שלי בנוף הגליל”.

מה אתה צופה לקבוצה שלך לקראת המשך הדרך?

“אנחנו נכנסים לשלב מאוד מכריע של העונה. מחר יש לנו משחק גביע חשוב בירושלים מול הפועל קטמון מהלאומית, חשוב שנעבור אותו בהצלחה – אבל ברור לנו שהליגה היא הדבר החשוב ביותר. בשבת יש לנו מפגש תחתית מאוד חשוב מול עירוני נשר, שאם ננצח בו נעפיל מעל הקו האדום. אחרי זה משחק קשה ביותר מול המוליכה מכבי חיפה ומשם נמשיך למשחקי הפלייאוף התחתון. המטרה שלנו היא להישאר בליגה והיא ברת השגה. המיקום שלנו לא משקף את היכולת והפוטנציאל שלנו. שילמנו העונה מחיר כבד על החמצות ועל ספיגות. אני בטוח שאם נהיה מלאים באמונה ובריכוז, אנחנו נעמוד במשימה שלנו”.

אבא שלך חזר לאמן אחרי הפסקה ארוכה. מה דעתך על החזרה שלו לקווים?

“אני מאוד שמח וכך כל המשפחה. אבא איש מקצוע מעולה, אנחנו שמחים שהוא חזר לעסוק במקצוע שהוא כל כך מחובר אליו. אני מאוד מתעניין, שואל ומנסה לעזור במה שאני יכול. אני בטוח ביכולות של אבא להוביל את הקבוצה למטרות שלה ולבנות אותה לעונה הבאה”.