את תואר “קבוצת החודש” שלנו קוטפות שתיים מקבוצות מחלקת השחייה של הפועל גליל עליון, שהתגברו על תקופה ממושכת ללא שחייה בבריכה בצורה מרשימה.
השנה האחרונה הייתה שנה מאוד מורכבת ומאתגרת לספורטאים, שמצאו את עצמם מתמודדים תקופות ממושכות עם היעדר מסגרת קבוצתית ומקצועית ישירה לאימונים. אם לספורטאים בענפי הכדור, הריצה והרכיבה, עוד הייתה את האופציה להתאמן ליד הבית, ציבור השחיינים מצאו את עצמם בסיטואציה קשה במיוחד – לשמור על כושר, בלי אפשרות לעשות זאת בבריכה. במחלקת השחייה של הפועל גליל עליון, המנוהלת ע”י יונתן ורטיקובסקי, הצליחו השחיינים הצעירים בהובלת הצוות המקצועי בראשות המאמן נמרוד פלמה להפוך את הקושי לאתגר, הם לא נחו והרימו ידיים, המשיכו להתאמן בלי להתרטב – ובשבוע שעבר התחרו לראשונה מזה תקופה ארוכה בתחרות ליגה מטעם איגוד השחייה, שנערכה במכון וינגייט. לנו יש את כל הסיבות להעניק את תואר “קבוצת החודש” לשתי קבוצות: נוער – כיתות ז’ עד י”ב, עתודה – כיתות ד’ עד ו’. מכאן נמשיך לראיון שערכנו עם נמרוד פלמה, שמשתף אותנו במה שעבר על הקבוצות ועליו בשנה האחרונה ובשאיפות להמשך הדרך.
נמרוד, איך מתמודדים עם שנה כל כך מורכבת מכל בחינה אפשרית?
“זו הייתה שנה מאתגרת במיוחד, בתקווה שלא יהיו לה עוד ספיחים בעתיד. עברנו שלושה סגרים, כשבכל אחת עברנו התמודדות מאוד מורכבת מבחינת אימונים מרחוק ומבחינת זמן החזרה מסיום הסגר עד לפתיחת הבריכות. בלי מים קשה מאוד להתאמן, קשה לתת לשחיינים את הסיפוק מהעבודה. מבחינת תוכנית עבודה שלחתי לשחיינים תוכנית יומית לאימונים יבשים – חלקם עשו אימונים עצמאיים וחלקם אימונים בזוגות. שמנו דגש על אימוני פילאטיס, כדי לשמר את היכולת הגופנית. היכולת האתלטית בשחייה מאוד חשובה להתפתחות, כדי להגיע לרמות התפתחות. ניסינו לשמר כמה שיותר עם גיוון של אימונים יבשים ועם תרגילי גמישות. בסגר האחרון היו להם חודשיים ימים לעבוד על הפרמטרים האלה – ולשמחתי הם התקדמו בצורה בלתי רגילה. לא הופתעתי מהם, אבל ממש כיף לראות. אני מאמין במנטליות ובמוטיבציה. כולי הערכה וכבוד להתנהלות של השחיינים הצעירים, שהוכיחו בגרות מדהימה”.
לא היו נקודות שבירה בדרך?
לשמחתי, התברכנו בחבר’ה מדהימים בצורה לא רגילה. הם נשארו כל כך חדורי מוטיבציה וחזקים בראש – וכל חזרה לפעילות הייתה קלה ביחס למשך הזמן שהחבר’ה שהו בבית. בשנים שלפני הקורונה, מקובל היה שבחודש באוגוסט היו לנו כמה שבועות פגרה, לאחריהן החזרה לפעילות איטית ומסורבלת. בסיטואציה שנוצרה במשבר הקורונה, החבר’ה חזרו עם רעב עצום לאימונים ופעילות, אם כי בסגר השלישי כבר היו יותר קשיים לכולם, אבל התגברנו ואני מקווה שלא נדע עוד תקופות כאלה”.
איך הייתה ההתמודדות המנטלית שלך כמאמן?
“מאוד קשה. לא מדובר בסיטואציה שמישהו מכין אותך אליה. שיתפתי את החניכים בקשיים, לא צבעתי הכל בצבעים הכי אופטימיים. למדתי מהם, כמו שהם למדו ממני. מאוד קשה לצאת מהמסגרת ומהיום יום, מהסדר יום, להיות בבית. לחזור לעבודה גם היה מאתגר. לשמחתי, היו חיזוקים הדדיים, שעזרו לכולנו לצלוח את התקופה הזו”.
חזרתם בשבוע שעבר להתחרות. איך אתה מסכם את תחרות הליגה הראשונה?
“נכנסו לסבב תחרויות ליגה. חזרנו להתאמן שבוע וחצי לפני התחרות. היה מאוד מאתגר וקשה, אבל החבר’ה באו ברוח טובה. עוד במהלך הסגר החלטנו, שאם יש הזדמנות להתחרות – אנחנו הולכים עליה. זו לא תחרות שגרתית, אבל הרמה הייתה די גבוהה, נשברו שיאים אישיים. אני רואה התקדמות, חזרה למומנטום ובסך הכל מעודד ממצב הקבוצות. ארבעה שחיינים שלנו בימים אלה מתחרים בתחרות גביע האיגוד: אביתר לוי, צור ביטון, מאיה בהט ויונתן בסיטאנס, שאנחנו מאחלים להם הצלחה גדולה בתחרות”..
מה המטרות שלכם להמשך הדרך?
“קודם כל, לשחות ולהנות. המטרה שלי שהחבר’ה ימשיכו להתקדם ולעשות שיאים אישיים ויאתגרו את עצמם בהדרגה ביחס לתוצאות מול החברים שלהם, ביחס למעגל אזורי, ביחס למעגל ארצי. אני רוצה לראות את יחס השיפור. כל עוד החבר’ה מתקדמים ביחס לעצמם, זה עונה על הציפיות שלי”.
