במועצה אזורית הגליל העליון אומרים שללא תמיכה של המדינה אין מנוס מגביית דמי חניה מנופשים שמגיעים לנחלי הירדן. ראש עיריית קרית שמונה, אביחי שטרן, משיב: הנחלים אינם רכושה הפרטי מ.א.ג.ע, הגיע הזמן לניהול משותף בדומה לאיגוד ערים כינרת
אחרי שנה של קורונה היה ברור שאחרי הסגרים וההגבלות, ברגע שאפשר יהיה, עם ישראל יציף את הגליל העליון בחופשת הפסח. המשמעות היא שמצד אחד זה מצוין לעסקים התיירותיים, ומצד שני, כאב ראש גדול למועצה אזורית הגליל העליון, (מ.א.ג.ע.) שמפקחת על הניקיון והסדר לאורך הנחלים.
העימות בין מ.א.ג.ע לעיריית קרית שמונה החל בעקבות ההחלטה של מ.א.ג.ע לגבות דמי חניה בחניונים. בהודעה של המועצה גם הוסיפו בסוגריים (תושבי המועצה פטורים). כלומר: מי שמתגורר בקיבוצים של מ.א.ג.ע פטור מתשלום בכניסה לחניון, אבל תושבי קרית שמונה יצטרכו לשלם.
ההחלטה הזו הקפיצה את הפיוזים בעיריית קרית שמונה. כל המשקעים מן העבר צפו מחדש, אבל בניגוד לעבר יש בעיריית קרית שמונה כיום נחישות ללכת עם המאבק הזה עד הסוף, אפילו אם זה יצריך מאבק משפטי.
לפני שמגבשים דעה מי צודק במאבק הזה, צריך להודות ש-מ.א.ג.ע ביצעה בשנים האחרונות מהפך בכל מה שקשור לשמירה ופיקוח על הנעשה בגדות הנחלים. זה כלל הקמת יחידת פיקוח, פעולת חקיקה, ופעילות בשטח, שהפסיקה את ההזנחה, ואת הפגיעה בטבע ובנוף באזור שהוא אטרקטיבי מאוד למטיילים והנופשים.
במדינה צפופה כמו שלנו, שבה יש יחסית מעט מקומות בהם ניתן לראות מים זורמים, הביקוש גדול בהרבה מההיצע, ואם לא מבצעים פעולות פיקוח, אכיפה ותחזוקה שוטפת, הרבה לא יישאר מהטבע היפה הזה.
יש היגיון בהחלטה להגביל את חניית הרכבים בחניונים מוסדרים, ויש היגיון גם בהחלטה לגבות כסף עבור הכניסה לחניונים, כי זה מאפשר לממן מתן שירותים ברמה מתקבלת על הדעת. כך עושים בחופי הכינרת, וכך עושים בשמורות הטבע. אין סיבה שנחלי הירדן יהיו יוצאים מן הכלל.
כפי שצוין, מה שהכעיס במיוחד את אנשי עיריית קרית שמונה הוא, שבהודעה שפרסמה מ.א.ג.ע נאמר שתושבי המועצה יהיו פטורים מתשלום בכניסה לחניונים. זה היה כמו להכניס אצבע בעין של תושבי קרית שמונה, כאילו שהם אינם תושבי האזור, וכאילו שזכותם ליהנות מהנחלים נופלת מזו של תושבי הקיבוצים מסביב.
במועצה האזורית אומרים: אנחנו אלה שמשקיעים מתקציבנו בפיקוח על הנחלים, בתחזוקה, בניקיון, ולא מקבלים שקל מהמדינה, אז לפחות שהתושבים שלנו ייהנו מכניסה חינם לחניונים. מבחינת תושבי מ.א.ג.ע זה הצ’ופר הקטן שהם מקבלים עבור השקעה של מיליונים.
ראש עיריית קרית שמונה, אביחי שטרן, עוד בתחילת דרכו הציבורית, היה מאוד נחרץ בהתנגדותו להגבלת הגישה לנחלים. הוא סבר אז, וסבור גם היום שנחלי הירדן שייכים לכלל תושבי המדינה, ולא יתכן שתהיה אפליה בגישה לנחלים.
כששואלים אותו, ומה אם זה ש- מ.א.ג.ע משקיעה מתקציבה כל כך הרבה כדי לפקח ולתחזק את כל האופרציה הזו, הוא משיב: “מ.א.ג.ע נהנית מאוד מכך שהנחלים זורמים בשטח השיפוט שלה. היא גובה ארנונה שמנה מכל העסקים התיירותיים שצצו סביב האטרקציה של הנחלים, צימרים, מסעדות, שייט קייקים ועוד. לכן, גם אם הפיקוח והתחזוקה מצריכים הוצאה כספית, בשורה התחתונה זה משתלם להם”.
אבל שטרן לא מסתפק בכך: “חוקית, הנחלים אינם שלהם. זה לא הגיוני שרשות מוניציפלית אחת תטפל בנושא. אני יכול להבין את ההיגיון אם יש יש רשות לאומית, או איגוד ערים, גוף מוסדר שמבטיח גם שהכסף שנכנס גם משמש למטרה שלשמה הוקם האיגוד.
“נוצרה פה מציאות של ניכוס משאבי טבע. הם מפיקים מזה רווחים ומגבילים גישה. אם הם לא רוצים לשאת לבדם בנטל, אז בואו נקים איגוד מסודר כמו בכינרת, ושהאיגוד יישא בנטל, אבל פה הם מנכסים משאב לאומי לעצמם, וזו הבעיה שלי איתם, אי אפשר ליהנות מכל הטוב, ועל הרע להגיד, אתם תשלמו”.
