בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של בעלי עסק בקבר הרשב”י במירון, וקבע כי לוועדת החמישה, המופקדת על ניהול מתחם הקבר, לא היתה סמכות להורות על פינוי הנכס של המערערים
קבר הרשב”י במירון הוא מקום עליה לרגל להמוני מאמינים, ועקב כך יש בו גם פוטנציאל כלכלי לסוחרים המעוניינים למכור את סחורתם למבקרים באתר. במשך שנים היתה שם הזנחה, ובמקום צצו בזה אחר זה דוכנים לממכר מזכרות ותשמישי קדושה, ועסקי אוכל למיניהם.
בעקבות בעיות ומאבקי שליטה במקום, החליטה המדינה לעשות סדר והקימה ועדה הנקראת ועדת החמישה, ובידיה הופקדו הסמכויות לניהול מתחם הקבר. כתב הסמכות לוועדה ניתן בפסק דין של בית המשפט העליון בשנת 2008.
בשנים האחרונות ניתן לראות שאכן מתחם הקבר מנוהל באופן יותר מסודר מאשר בעבר, ומרבית הדוכנים שהוקמו באופן פיראטי שם סולקו מהמקום. אולם לא כל בעלי הדוכנים קיבלו את הדין, ושניים מהם, מאיר ודוד בוסקילה, ערערו על צו שניתן להם לסלק מכולות בהם שכן העסק שלהם.
הצו ניתן להם לאחר שפרצה שריפה בעסק שלהם, והם רצו להקים אותו מחדש. המחלוקת בינם לבין ועדת החמישה הגיעה לבית משפט השלום בבית שאן’ שקבע כי הצו של ועדת החמישה תקף, ולכן על בעלי העסק לפנותו מהמקום.
בעלי העסק, בני משפחת בוסקילה, ערערו לבית המשפט המחוזי, והשבוע התקבל פסק דין שקבע כי ועדת החמישה חרגה מסמכותה ולכן הצו שהוציאה לפינוי המבנים של בעלי העסק לא תקף.
בית המשפט המחוזי התמקד בשאלה האם לוועדת החמישה היתה סמכות להוציא צו פינוי לעסק של משפחת בוסקילה. מהפסיקה מתברר שהוועדה לא דאגה למלא מספר תנאים מקדימים שהיו אמורים להקנות לה סמכות להוציא צווי פינוי.
התנאים כללו מינוי מנכ”ל ומינוי של יועץ משפטי, אשר אמורים לטפל בנושא של פינוי מבנים בלתי חוקיים. מעבר לכך, בפסיקה נכתב: שהוועדה דה – פקטו ולאורך שנים ארוכות מאז הקמתה לא נקטה כל הליכים משפטיים ותביעות לסילוק יד פולשים מהאתר שבניהולה, זאת עד להגשת התביעה נגד המשיבים.
בפסיקה נכתב: “האמור יש בו כשלעצמו לתמוך במידת מה בהנחה לפיה אף הוועדה לא ראתה עצמה מוסמכת בעניין, עד שהיה נדרש לפעול להסדר שגובש ואשר כלל את מינוי המנכ”ל והיועמ”ש שהוסמך לטפל בתביעות הפינוי”.
“מהמקובץ לעיל עולה, אם כן, כי החלטה, ככל שנתקבלה על ידי הוועדה להגיש את התביעה לסילוק יד המערערים מושא פסק הדין קמא, זו נתקבלה שלא בסמכות”.
