ערן שחרי ממעיין ברוך, שחי כספורטאי וכמאמן את עולם הטריאתלון, בטור שיעזור לכם לקום מהכורסא ולהתמסר לספורט.
כשכתבתי את הכותרת היא נראתה לי קצת יומרנית. אין באמתחתי שום הסמכה רפואית לא כל שכן מי באמת קבע שהנפש שלי בריאה מספיק בכדי לצאת ולכתוב פוסטים בעניין. זה שאני מרבה לעסוק בספורט וחושב שהנפש שלי בריאה ושלמה אין די בכך, יתכן וכל העולם בריא ואני עצמי “מקולקל”. אז אולי פשוט אתחיל בקטן לספר על דעתי בנצחון הרוח ודרך כך אנסה לשכנע גם בנפש בריאה כי הרי נאמר כבר ונכתב בעבר כי נצחונות גדולים מתחילים בניצחון קטן.
אז הניצחון הראשון, הפשוט כביכול, הראשון במעלה שלי הוא פשוט לקום מוקדם בבוקר, בקור או בחום, לקום בצהרי היום או בערב מהספה המפנקת, מכוס קפה חם או בירה בקנקן ופשוט ללבוש בגדי ספורט ולצאת לאוורר את הגוף, ריצה, רכיבה, שחיה, משחק כדור, משהו…!!! אחרי שעברנו בחיים ושרדנו את הניצחון הראשון, כבר מגיע התיאבון לניצחון השני והוא יצר ההמשכיות, השרידות, לסיים את האימון עד סופו, לא להישבר בגלל תנאי מזג אויר קיצוניים כמו רוח, גשם, חום, שרב. כשבעי ניצחונות יתכן וברור כי בדרך גם יהיו כשלונות לא מעט, אבל לקבל כישלון שבא אחרי ניצחון הרבה יותר קל! כאשר ברורה לנו הדרך אנחנו גם מוכנים מדי פעם ליפול ולקבל עלינו את עול הכישלון. כי מי שטעם טעם ניצחון בהחלט יהיה מוכן לסכן למענו עוד קצת ושוב ושוב. לניצחון יש קהל גדול, אוהדים, מפרגנים, כי ברגע שיצאת פעם אחת וניצחת את היצר הרע, את יצר העצלות הוכתרת כמנצח ומעתה חובת ההמשכיות חלה עליך. באם לא תצא לעסוק בפעילות גופנית הרי מראש לא נכשלת ואף אחד מלבד עצמך לא יבוא אליך בטענות.
ברצוני להתמקד באותו רגע קט של ניצחון קטן ומקומי, לא אליפות העולם, לא אולימפיאדה מתוקשרת, לא בחירות לנשיאות וכן לא לועד הגן, אותו ניצחון קטנטן שלך על עצמך. ברגע שהוכחת לעצמך שאתה באמת יכול ! ברגע שהוכחת לעצמך שאתה לא מוותר לעצמך, בוחר קו והולך בו גם אם לא כל כך נוח וגם אם ישנם פיתויים סביב, זה אותו הרגע בו הפכת מאדם פאסיבי למוביל. מאדם נגרר לגורר, למשנה, מנצח של החיים.
מאותו רגע קט אתה שולט במשחק, המשחק הגדול של החיים שלך, והשמיים הם הגבול היא כבר לא קלישאה זולה כי אם אמירה ברורה.
אז מה באמת הקשר בין נצחון הרוח לבריאות הנפש, לפעילות גופנית כאשר אתה מגלה שאתה יכול לנצח את מתמכר לתחושה, מתמכר לתודעה העצמית וליכולות האדירות שטמונות בך, בעצמך. אתה מבין פתאום שאולי בכלל הכל קטן עליך ואם רק תכוון את המחשבות הנכונות אז שום דבר כבר לא יעמוד בדרכך, מציף אותך מאין אושר פנימי שמבטיח לתמוך בך בכל שלב ולכוון אותך היישר למקום הנכון. לא סתם נאמר נפש בריאה בגוף בריא. התודעה העצמית חשובה מאין כמוה במשחק, היא מפתח לעולם קסום של אמונה עצמית, לאמונה בדרך ותודעה שתוכל לנצח ,היא היא הכוח להצלחה. עם התודעה הזו תוכל לנצח כמעט בכל דבר ועניין.
בואו נסתכל לרגע על אדם שנכשל, אותו אחד שבחר להישאר בבית במיטה, או לא לצאת כלל ולהתמודד עם העולם. אם לא יצא עם עצמו, סביר להניח גם שלא יצליח לנצח בשום מלחמה הקשורה בכוח רצון ושבירת הנוחות. סביר להניח שמדובר בתבוסתן שגם חי עם עצמו די ברע, נפשו פצועה ושבורה, הוא אינו מאמין ביכולתו להוביל ובטח שאינו בטוח בקשר לניצחון. אני עד מזה כמה שנים בתחום ספורט הסבולת לאנשים מיוחדים שלקחו על עצמם קו מנחה להוביל. יש ביניהם עיוורים, נכים ושאר מוגבלים שמתחילים בתחרויות בנצחונות קטנטנים ולאט לאט מגבירים ומגדילים.
יש סיפורים שלמים ,קטנים וגדולים, פשוטים ומפוארים על כיבוש יצרים, על דרך שעשו אנשים בכדי להצליח ולעסוק בספורט על אף ולמרות כל המשוכות והקשיים, בטוחני שאלו אנשים ענקיים, גדולים ברוחם, מנצחים של החיים. לא מעט פעמים כאשר אתה מצוי בתחום הסבולת גוברת הרוח הנפשית על היכולת הפיזית ואז בא לידי ביטוי החוסן הנפשי, אותה בריאות נפשית שבה התחלתי את הטור.
כמה פעמים באמת נתקלת במצב בו הגוף עוצר, לא רוצה יותר אבל הנפש מכריחה את השריר לצעוד רק עוד פסיעה קטנה… נכון ,כולנו צופים בסרטים בהם רואים אנשים במצבים קיצוניים, כולנו גם ממהרים לשפוט אותם ולנסות לשים עצמנו במקומם אבל מה באמת נכון, ואיך באמת היית מגיב אתה? רק אם לקחת את עצמך למקומות שכאלה באמת תוכל לדעת את התשובה. אל תגלו לאף אחד, אבל אני משוכנע גם שמדובר כאן בסם ממכר… זה מתחיל מסם שמוזרם בניצחון הראשון, ואח”כ המינון גדל בניצחון השני וכך הלאה עד שאנחנו ממש ממש מכורים ואפילו מחפשים את אותם האתגרים הקטנים, הגדולים, הלא שגרתיים. ראיתם פעם בן אדם עצבני אחרי ניצחון? ראיתם פעם אדם חסר סבלנות אחרי ניצחון? ראיתם אדם מנבל את פיו, מקלל ומגדף אחרי ניצחון? ומה אילו כל יום אותו אדם חווה ניצחון אחד קטן??? ורק מדי פעם ניצחון גדול?? אולי הוא יהיה יותר רגוע, שקול יותר, אדיב, רגוע, נעים הליכות?
אני עדיין מאמין גדול בפריקת אגרסיות, שחרור אדרנלין וזיעה בכדי להיות אדם חברותי ונעים יותר לסביבה.
וכן…על רטלין, קונצרטה ושאר ירקות כבר דיברתי? קומו מוקדם, התלבשו היטב, צאו להתאמן ולבדוק שהשמש לא שכחה להתעורר, חזרו להתרענן ולצאת לעוד יום עבודה רק לאחר שאותו הניצחון הקטן שלכם כבר נכבש והוכתר.
