במסגרת דיון על פרויקט טורבינות הרוח, שהתקיים במועצה האזורית גולן, דיברו מזכירי האגש”חים (אגודות שיתופיות חקלאיות) על התועלת הצפויה מהפרויקט, ונשמעה מצידם ביקורת קשה על עמותת “שומרי הגולן” המתנגדת לפרויקט. נציגי העמותה לא נכחו בדיון.
במועצה האזורית גולן מתקיים בשנה האחרונה תהליך ובו הנהלת המועצה מנסה לגבש עמדה בנוגע לפרויקט טורבינות הרוח, שהפך בשנים האחרונות לסלע מחלוקת המאיים על הסולידריות שאפיינה את תושבי הגולן במשך שנים רבות.
במועצה האזורית מבינים שפרויקט טורבינות הרוח הוא סוג של מיזם בעל השפעה עצומה על אופיו של הגולן, ולכן התקיימו כמה דיונים בנושא. הנהלת המועצה החליטה ליצור דיונים נפרדים, וכבר התקיימו שני דיונים בנושא, האחד עם נציגים של החברות המקימות את הטורבינות, והשני, עם נציגי עמותת שומרי הגולן, השבוע התקיים הדיון עם מרכזי האגש”חים, הוא השלישי.
בדיון הזה נכחו אותם אנשים שמעוניינים לקדם את הקמת חוות הטורבינות, וזה היה הלך הרוח בישיבה הזו. ראשון הדוברים היה מי שנחשב לאבי ההתיישבות בגולן, יהודה הראל ממרום גולן. הוא התייחס לסוגיית ההיבט הנופי של הטורבינות, האם הן מכערות או מייפות את הנוף.
הראל הביא כדוגמא את מגדל אייפל, שבתחילה התנגדו להקמתו וחשבו שהוא מכער את הנוף של פריז, וכיום הוא הסמל של העיר הזו. “טעם של אנשים יכול להשתנות עם השנים. הטעם של מי שהטורבינות מכוערות בעיניו אינו עדיף על הטעם של מי שחושב שהן יפות”. אמר הראל.
עוד מתיישב ותיק שדיבר בפורום הזה הוא אלי זיו ממושב קשת. שהיה בין היוזמים שדחפו להקמת חוות הטורבינות. זיו דיבר באופן מאוד בוטה כלפי עמותת “שומרי הגולן”, עמותה שהוקמה כדי לשמור על ערכי הטבע הייחודיים בגולן, וחבריה מתנגדים לפרויקט הטורבינות.
“העסק הזה הוא בסיס ליישובים”, אמר זיו. “כשאני רואה ביישוב שלי חבר’ה עם פנסיה של 3,000 שקל, שאומרים לי, ‘איזה תשובה אתם נותנים לנו’. הטורבינות, זאת היא התשובה. ופה באים חברה שרק לפני יומיים הגיעו לגולן, ומתחילים לספר לנו סיפורים”.
זיו הבהיר שהאגש”חים השקיעו סכומים גדולים ביישובים, למרות שעקרונית זה תפקידה של האגודה הקהילתית. הוא הביא מספר דוגמאות ולדבריו מדובר במיליוני שקלים. “הפכו אותנו לרודפי בצע”, אמר זיו. “הגולן חשוב לנו בעסק הזה לא פחות מאחרים”.
את חיציי הביקורת שלו הפנה זיו כלפי עמותת שומרי הגולן. “מי זה שומרי הגולן?, אנחנו זה שומרי הגולן, אמר זיו בטון תקיף. “אנחנו פה 53 שנה. אנחנו פיתחנו את הגולן. חברים הכי טובים שלנו נהרגו פה בגולן בהפגזות. ילדים שלנו במשך שנים ישנו במקלטים. ואלה פה באים ואומרים לי שהם שומרי הגולן, בושה וחרפה! מי אתם ומה אתם”.
בישיבה הזו, כפי שהוזכר, לא נכחו נציגים של עמותת שומרי הגולן, אך הם צפו בדיון ששודר בשידור ישיר בפייסבוק. בתגובה לפניית “גליל עולה” בנושא, אמרה יו”ר העמותה, ניקול בכר: “למה אנשים רוצים לבוא לגור בגולן? זה בגלל, הפסטורליה שיש כאן, איכות החיים והטבע שמסביב. עכשיו באים והורסים את הסיבה שבגללה אנשים באים לגור פה,
“אי אפשר לבסס תיירות בגולן על מאות עמודי ענק מסתובבים. תיירות ענפה בגולן זה בגלל הטבע והפסטורליה, כי זה בדיוק מה שאין לתושבים במרכז. דברים מלאכותיים יש להם שם בשפע”.
“ישנם בקרב התומכים בהקמת הטורבינות אנשים שמדברים כלפינו בצורה מכוערת ומזלזלת, לעומת זאת, אנחנו כעמותה לא יוצאים כנגד האגש”חים, אלא להיפך אנחנו מעריכים את התרומה שלהם. אפשר לראות את הפרסומים שלנו, אנחנו תמיד מתבטאים בצורה מכובדת ומכבדת שמתבססת על נתונים”.
מרכז המשק של קיבוץ מבוא חמה, יוסי מוסאנגד, הדגיש את הצורך במקור הכנסה נוסף, משום שהתיירות והחקלאות, שהם המשענת הכלכלית העיקרית, הם ענפים מאוד לא יציבים. “התיירות מושפעת בצורה דרמטית מהנושא הביטחוני והגיאו פוליטי, ועוד השפעה זו הקורונה שריסקה את ענף התיירות. החקלאות חווה בשנים האחרונות סטירות כמעט מכל כיוון, מצלמים עקרת בית שקונה תפוחים ב – 14 שקלים לקילו, ואף אחד לא מדבר על כך שהחקלאי מקבל אולי חמישית מהסכום הזה. החקלאי יכול לעשות את העבודה הטובה ביותר, ומזג האוויר יהרוס לו את היבול”.
“אם לא נעשה משהו, זה לא יכול להמשיך. אם לא נעשה משהו שיביא תרומה יציבה לאורך שנים, אנחנו נמצא את עצמנו בבעייה. האנרגיות המתחדשות אינן אופנה חולפת זהו עוגן כלכלי משמעותי”.
ראש המועצה, חיים רוקח, נמצא כיום בדילמה קשה. הוא נתון בצבת לחצים, שמצד אחד עמותת שומרי הגולן ותושבים רבים, בעיקר בהרחבות הקהילתיות, לוחצים נגד הקמת הטורבינות, ומצד שני מרכזי המשקים, חברי אגש”חים והחברות המקימות את הטורבינות, שמפעילים לחץ נגדי.
בסיכום הדיון אמר רוקח: “הדבר החשוב שנאמר כאן זה השיח הגולני. שנשמור על שיח מכבד, שנוכל לדבר אחד עם השני ולהיות חברים, ולא לתת לשום דבר להפריד בינינו. האיום עלינו לא הוסר, אם אנחנו רוצים לשמור על הגולן, אנחנו צריכים להישאר ביחד”.
