אליאב מלכה, מפיק אירועים וכדורגלן מקרית שמונה, מחכה לחזור לפעילות בשני התחומים שהוא כה אוהב. שמחים לארח אותו בפינת “ספורטאי השבוע”.
מי שמכיר את אליאב מלכה, מפיק אירועים בן 39 מקרית שמונה והאזין לשיר “חולה על כדורגל” של אייל גולן, יוכל להעיד שמילות השיר מתארות אחת לאחת את דמותו של אליאב מלכה – שעד לפרוץ הקורונה למרות היותו בעל משפחה (נשוי ואב לשניים) והעבודה התובענית, מצא את הזמן להשתייך לשתי מסגרות – קבוצה בליגה ג’ וקבוצה בליגה לותיקים. מלכה הקים לפני שלוש שנתיים וחצי יחד עם חברו הטוב, אליעזר פרץ, את קבוצת הותיקים ע”ש ישראל בניטה, מצא את עצמו בהרבה שבועות משחק שני משחקים בשבוע ומעולם לא התלונן על עומס. אחרי שאת העונה שעברה שהופסקה בחודש מרץ סיים עם שלושה שערים מעמדת הבלם בשורות הפועל שלומי מליגה ג’. כמו רבים משחקני הליגות הנמוכות, אליאב מלכה חיכה הרבה מאוד זמן לחזרה לפעילות. בחודש שעבר ליגה ג’ יצאה לדרך, מלכה וקבוצתו הספיקו לקיים שלושה משחקים, מלכה רשם שלוש הופעות מלאות וסייע לקבוצתו לזכות ב-6 נקודות. מאז החל הסגר הפעילות בליגות הנמוכות הוקפאו ולמלכה משאלת לב גדולה: לחזור לשתיים מהאהבות הגדולות שלו – כדורגל והפקת אירועים. על כך הוא מרחיב בראיון הבא.
אליאב, איך עוברת עליך השנה האחרונה?
“תקופה קשה שכולם עוברים, אבל ברוך השם, מסתדרים ומקווה שנחזור לאירועים ולכדורגל כמה שיותר מהר, כי זה באמת חסר לכולם. יש כאן מגפה ארורה שהגיע לכל העולם ופשוט עצרה לנו את הכל . מכאן זה הזמן לשלוח רפואה שלמה לכל החולים ושנחזור במהרה לשגרה”.
על סף גיל 40, מעין האנרגיות האלה לכדורגל?
“וואוו, כדורגל זה משהו שנמצא בתוך הדם שלי – וכן גם בגיל שלי אני עדיין מנסה לעשות הכל בשביל לשמור על כושר משחק לפני החזרה למגרשים. אני יוצא פעמים בשבוע לריצה ושומר כמה שאני יכול על כושר ותזונה. הכדורגל זה משהו שאי אפשר להפריד ביני לבינו”.
מה הביא אותך להפועל שלומי – ומה משאיר אותך שם עונה שניה ברציפות?
“שיחקתי בהמון קבוצות בכל החיים שלי. הגעתי להפועל שלומי בעונה שעברה, לאחר שחברי איציק עידו, מאמן הקבוצה, חתם שם . לאחר תקופה מאוד קצרה הצליח איציק שבר את רגלו ונאלץ לעזוב את הקבוצה. בנקודה הזו כבר עלו לי המון מחשבות: מה אני עושה? כי בעצם הגעתי לשם בעקבותיו. זה לא פשוט לעלות פעמיים בשבוע מקרית שמונה עד לשלומי, הייתי צריך לחשוב הרבה אם להישאר . עם הזמן הכרתי יותר ויותר אנשים מדהימים בשלומי, שגרמו לי לסיים שם את העונה וגם להמשיך בעונה הנוכחית – שאני מקווה מאוד שתחזור במהרה ושנסיים אותה על המגרש”.
מה כבר יכול להיות כל כך מיוחד בקבוצה מליגה ג’, שמרוחקת כשעה נסיעה מקרית שמונה?
“אנשים מדהימים. הרשימה ארוכה, נתחיל בעופרי סיידה – סגן ראש המועצה, שעושה ממש הכל בשביל שבשלומי תהיה קבוצת כדורגל – וזה לא מובן מאליו, לכן מגיע לו שאפו גדול. יושב ראש הקבוצה – ערן גאון, שרבים מכירים אותו כשחקן עבר בליגות הבכירות, עושה הכל על מנת ששלומי תהיה קבוצה טובה ואיכותית. מעבר לזה – שחקנים מקצועיים ולפני הכל מרקם חברתי, האהבה בין כולם והחיבור. מי שגורם לזה זה ערן והוא זה שגרם לי להישאר בקבוצה, לאחר עזיבה של המאמן. אז כן, אני רוצה להגיד שהיום אני שם בזכותו . יש מקום גם להערכה גדולה למאמן הקבוצה דני וקנין, שהגיע אלינו לקבוצה בתחילת עונה ושלושה משחקים ששיחקנו עושה עבודה טובה. דני הוא מאמן מקצועי שרואה דברים שלהגיד לך את האמת, לא ציפיתי ממנו בתחילת הדרך, אבל רואים שיש לו המון ניסיון ואת זה הוא מביא למגרש. לסיום, אני רוצה לפרגן גם למנהל הקבוצה אלירן לוי שדואג לכל השחקנים בכל מה שצריך. הלוואי בכל קבוצה גם בליגות היותר בכירות שיהיה מנהל כזה”.
אתם לא נחשבים לקבוצה עם תקציב גבוה וגם לא כזו שמסומנת להיאבק על העליה, אבל פתחתם בצורה טובה את הליגה. איך אתה מסביר את זה?
“בקבוצה בריאה, שיש בה הכל – מגיעות גם התוצאות. ביחס לעונה שעברה, שהייתה עונת בכורה של הקבוצה בליגה, באנו יותר מוכנים ועם סגל שחקנים שונה. פתחנו את העונה עם הפסד במחזור הראשון. כשאני מסתכל על הסגל החסר שהגיע לאותו משחק, בגלל עומס בידודים, אני בטוח שאם כולם היו מגיעים – גם את המשחק הזה מול בענה, שנחשבת לקבוצה עם סגל שחקנים מצוין, גם אותו לא היינו מפסידים. אחרי ההפסד הזה הגיעו שני ניצחונות – ואתה יודע, זה לא רק ניצחונות, פתאום יש כדורגל. שוב מגיעה מילה טובה למאמן דני וקנין. הגענו ממשחק למשחק בלי שום הצהרה של לעלות ליגה – זו לא הכוונה שלנו, אבל אם זה פתאום זה יגיע – אף אחד לא יתלונן”.
לדעתך, אפשר לחזור לשחק במצב הקורונה הנוכחי?
“אתה שואל את הבן אדם הלא נכון. אני בן אדם, שאם תגיד לו שיש כדורגל – בכל שעה אני הראשון שמתייצב . אני חושב שיש טעם לחזור וכולם מחכים לזה כבר”.
יש אופק בקבוצת הותיקים להמשך העונה?
“קבוצת ותיקי בניטה היא משהו מיוחד שנבנה לפני שנתיים וחצי יחד עם חברי אליעזר פרץ, מאז אנחנו דואגים שהקבוצה מעבר להצלחות שלה תהיה מגובשת חברתית – כי זה בעצם מה שחשוב יותר בדבר הזה . הספקנו לערוך כמה משחקי ידידות. נכון שאנחנו כבר מעל חודש לא משחקים וזה מאוד קשה לעצור רצף במיוחד בגילאים האלה, אבל שוב – אני מאוד אופטימי שנחזור במהרה”.
